לא לשם.. או שאולי כן.. לא הייתי שם כבר שנה. שזה גם סיבה ללמה ללכת וגם סיבה ללמה לא.
וגם היא התארסה אז משמע היא מתחתנת עוד מעט וזה.. וואו הזיה. היא קטנה.
בכל אופן רוצה ללכת לאיזה גבעה ריקה לבד.. אולי עם מישו אבל ממ נראה.. אני אבדוק תעניין..
והחליל מחכה לי.. ממ וגם הרועה.
כמה טוב שהרועה מחכה לי. תודה רועה.
ועוד מעט יוצאים.. עוד כמה ימים.. בדיוק ביום שהיא מתחתנת.
בעזרת ה' אני נוסעת. למרות ש.. היא שם ואני יודעת שאברח. למרות שזה ממש לא כיף לי. זה לא כיף לברוח. במיוחד ממי שאתה ככ אוהב.
ולמחרת יש עוד חתונה.. היא ביקשה שאבוא אבל.. ממ לא יודעת.. וגם, זה מורכב לי נפשית.. נראה.
אךך כמה טוב.
ואינלי אוזניות וכולם ישנים אז לשמוע בקול זה לא אופציה.. ואני רוצה לשמוע רב שלמה "נהר של דמעות".. לשפוך קצת מים מחיים על הנשמה המותשת.. (מה עשית היום לכבוד ה' יתברך? אוי אבא.. מה עשית לכבודך.. אינלי מה להגיד) (תיבכי נשמה טובה, הדמעות לא נעלמות. יש נהר מדמעותיהם של ישראל. ורב יצחק מוורקא מקשיב ובוכה איתך.. מקווה שזה מכפה עלי קצת)
והפלאפון.. איה הוא? רוצה לשמוע מה איתה ואיך היתה שאבעס.. מקווה שלא קשה מידי.. וגם לשמוע מה עם.. דאגתי. (טובטוב ריבונו של עולם, שיחררתי)
וישלי רצון להגיד להם שאני עוזבת. יש לי רצון לעזוב. אבל אין לי אומץ ולא החלטיות. וזה מפחיד אותי להיות שלמה עם זה ולקחת על זה אחריות. מפחיד אותי לקחת אחריות.
ואין לי כוח לחכות. (לא שזה משפיע על משו ולא שיש לזה איזה נפקא מינא אבל ממ)
ותודה. הרבה תודה.
תודה שטוב ככ (זר לא יבין את זאת)