הלכתי לישון יוםשישי ב 7 בבקור כמו סתומה כי יוםלפני קמתי בחמש אחה"צ 

חיחיח קיצרר לפחות זה היה שווה אתזה

הלכתי לישון ב3 לבלילה קמתי ב9 בבוקר):

ביטול תורה!!!

אבל גם אם אני אנסה לישון שנ"צ, אני לא אצליח.

יש לי חמישה אחים שצורחים... (אני יודע שכאן זה לא נחשב הרבה, אבל אתם לא שמעתם אותם...)

איך אין אימוג'י שסותם אוזניים?!

יש. בהחלט שיש

אבל אבא שלי חסם את האינטרנרט עם ה"תזמונטו" של רימון מ 11:00 בלילה אבל אתמול הוא פתח עד 12:00, לא יודע למה.
אז שמעתי שירים ואז החלטתי מה תהיה החתימה שלי!!! 

אך ללא הועיל לשווא מאמצינו 

שלא כולם נפגעים משנ"צ (כמוני למשל)

לי לא משנה כמה ישנתי ומתי - ברגע שניתנה ההזדמנות לישון אני מנצלת את זה בכל המרץ.... (כנראה בגלל האדרנלין ההירדמות ממני והלאה) אבל אני בכל מצב אשווע לשינה....חחחחחח

יודעות ממה צריך להפגע ומהי המקור האמיתי לחיי אושר ומנוחה...חחחחחחחחחחחחחח

הרי היא המיטהההההה ובת זוגתה - הכרית המושלמת בתבלללללל

המקום שאני הכייי אוהבת לאייש.

משעמם מאד.

רק כשישנים... יש חלומות מעניינים... לפעמים הם מפחידים אבל זה עדיף מאשר להתבודד בבית בשיעמום טוטאלי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....