תשובה של הרב יוני לביא (נכתב לבנים אבל מתאים גם לך)

אחד הדברים הבולטים בספר בראשית הוא המריבות בין האחים. שוב ושוב התורה מתארת מחלוקות וויכוחים מרים בתוך המשפחה. אצל שני האחים הראשונים בהיסטוריה, קין והבל, זה נגמר ברצח, כשאח אחד קם והורג את השני. זה ממשיך בין ישמעאל ליצחק ולאחר מכן בין עשיו ליעקב, וכמובן בין יוסף לאחיו שם הקנאה גורמת לזרוק את יוסף לבור ובהמשך למכור אותו לסוחרים ישמעאלים.
אז מה המסר? שככה זה בחיים, ובין אחים תמיד יהיו מאבקי כוח ומלחמות?
ממש לא. כשאנחנו מגיעים לספר שמות אנחנו מגלים שדברים יכולים להיראות אחרת לגמרי.
מרים, האחות הגדולה, מסכנת את עצמה ומתייצבת לפני נסיכת מצרים כדי להציל את אחיה התינוק. בהמשך, כאשר משה מתמנה להיות המנהיג שיוציא את ישראל ממצרים, הקב'ה מודיע לו שאהרן אחיו יצא לקראתו 'וראך ושמח בליבו' (שמות ד', י'ד). כלומר, למרות שאהרן הוא הגדול מביניהם, ואולי הייתה לו זכות קדימה במינוי לתפקיד החשוב, הוא לא יקנא באחיו הצעיר ולא יתחרה בו. להיפך, הוא ישמח בליבו ויעשה כל שביכולתו כדי לסייע לו.

אז איך משפרים את המצב בבית שלכם? הנה כמה הצעות:
1. נזכרים בעיקר – הפסיקו להתעסק כל הזמן בשאלות קטנוניות כמו: 'מי התחיל במריבה?', 'מי טאטא פעם שעברה?' ו'מי צודק?'. זכרו: כשיש מריבה – כולם מפסידים. זה פוגע באווירה, זה מקלקל את היחסים בבית וזה משכיח מאיתנו את העיקר: כולנו אחים בני משפחה אחת. אם חלילה יקרה למישהו מכם אסון או מחלה, הראשונים שיבואו לעזרתו ויעשו הכול למענו – לא יהיו השכנים או החברים אלא המשפחה הקרובה ובראשם האחים.

2. חפשו פשרה – במערכת יחסים בין שני צדדים לכל אחד יש אינטרסים אחרים. אי אפשר שכולם ישיגו את כל מה שהם רוצים תמיד. אם חשובים לנו השלום והשלווה בבית, צריך להיות מוכנים להתפשר לפעמים. לא מקבלים את כל מה שרוצים אלא מתמקדים במה שממש חשוב לכל אחד מהצדדים.

3. לראות את הצד השני – הנטיה הטבעית של האדם היא לראות את הדברים מנקודת מבטו ולהתעלם מכך שלא כל האמת נמצאת בכיס שלו. הנה תרגיל שכדאי לכם ליישם בבית: נסו פעם אחת בעת ויכוח לעשות לרגע 'חילופי תפקידים'. כל אחד יציג במלוא הרצינות והשכנוע את העמדה של הצד השני. הניסיון מגלה שהתרגיל הזה ממש פוקח עיניים ועוזר להגיע לפתרון מהר יותר.

ישנו סיפור עתיק על אב זקן ששכב על ערש דווי. הוא קרא לארבעת בניו וביקש מכל אחד מהם לצאת החוצה ולהביא מקל. כשחזרו עם המקלות ביקש מכל אחד לשבור את המקל שהביא והם עשו זאת ללא כל קושי. האב הזקן ביקש מהם לצאת החוצה ולחזור עם מקל נוסף. כששבו עם המקלות הוא נטל אותם והצמיד אותם זה לזה. הוא ביקש מבנו הבכור לקחת את ארבעת המקלות יחד ולנסות לשבור אותם. הניסיון נכשל. גם הבן השני, השלישי והרביעי לא הצליחו במשימה. 'בניי היקרים', אמר להם האב, ' כשתהיו בנפרד – יוכלו בקלות לשבור אתכם. אך כאשר אתם מתייצבים מאוחדים זה לצד זה – אין כוח שיוכל להביס אתכם...'
בהצלחה!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות