תשובה של הרב יוני לביא (נכתב לבנים אבל מתאים גם לך)

אחד הדברים הבולטים בספר בראשית הוא המריבות בין האחים. שוב ושוב התורה מתארת מחלוקות וויכוחים מרים בתוך המשפחה. אצל שני האחים הראשונים בהיסטוריה, קין והבל, זה נגמר ברצח, כשאח אחד קם והורג את השני. זה ממשיך בין ישמעאל ליצחק ולאחר מכן בין עשיו ליעקב, וכמובן בין יוסף לאחיו שם הקנאה גורמת לזרוק את יוסף לבור ובהמשך למכור אותו לסוחרים ישמעאלים.
אז מה המסר? שככה זה בחיים, ובין אחים תמיד יהיו מאבקי כוח ומלחמות?
ממש לא. כשאנחנו מגיעים לספר שמות אנחנו מגלים שדברים יכולים להיראות אחרת לגמרי.
מרים, האחות הגדולה, מסכנת את עצמה ומתייצבת לפני נסיכת מצרים כדי להציל את אחיה התינוק. בהמשך, כאשר משה מתמנה להיות המנהיג שיוציא את ישראל ממצרים, הקב'ה מודיע לו שאהרן אחיו יצא לקראתו 'וראך ושמח בליבו' (שמות ד', י'ד). כלומר, למרות שאהרן הוא הגדול מביניהם, ואולי הייתה לו זכות קדימה במינוי לתפקיד החשוב, הוא לא יקנא באחיו הצעיר ולא יתחרה בו. להיפך, הוא ישמח בליבו ויעשה כל שביכולתו כדי לסייע לו.

אז איך משפרים את המצב בבית שלכם? הנה כמה הצעות:
1. נזכרים בעיקר – הפסיקו להתעסק כל הזמן בשאלות קטנוניות כמו: 'מי התחיל במריבה?', 'מי טאטא פעם שעברה?' ו'מי צודק?'. זכרו: כשיש מריבה – כולם מפסידים. זה פוגע באווירה, זה מקלקל את היחסים בבית וזה משכיח מאיתנו את העיקר: כולנו אחים בני משפחה אחת. אם חלילה יקרה למישהו מכם אסון או מחלה, הראשונים שיבואו לעזרתו ויעשו הכול למענו – לא יהיו השכנים או החברים אלא המשפחה הקרובה ובראשם האחים.

2. חפשו פשרה – במערכת יחסים בין שני צדדים לכל אחד יש אינטרסים אחרים. אי אפשר שכולם ישיגו את כל מה שהם רוצים תמיד. אם חשובים לנו השלום והשלווה בבית, צריך להיות מוכנים להתפשר לפעמים. לא מקבלים את כל מה שרוצים אלא מתמקדים במה שממש חשוב לכל אחד מהצדדים.

3. לראות את הצד השני – הנטיה הטבעית של האדם היא לראות את הדברים מנקודת מבטו ולהתעלם מכך שלא כל האמת נמצאת בכיס שלו. הנה תרגיל שכדאי לכם ליישם בבית: נסו פעם אחת בעת ויכוח לעשות לרגע 'חילופי תפקידים'. כל אחד יציג במלוא הרצינות והשכנוע את העמדה של הצד השני. הניסיון מגלה שהתרגיל הזה ממש פוקח עיניים ועוזר להגיע לפתרון מהר יותר.

ישנו סיפור עתיק על אב זקן ששכב על ערש דווי. הוא קרא לארבעת בניו וביקש מכל אחד מהם לצאת החוצה ולהביא מקל. כשחזרו עם המקלות ביקש מכל אחד לשבור את המקל שהביא והם עשו זאת ללא כל קושי. האב הזקן ביקש מהם לצאת החוצה ולחזור עם מקל נוסף. כששבו עם המקלות הוא נטל אותם והצמיד אותם זה לזה. הוא ביקש מבנו הבכור לקחת את ארבעת המקלות יחד ולנסות לשבור אותם. הניסיון נכשל. גם הבן השני, השלישי והרביעי לא הצליחו במשימה. 'בניי היקרים', אמר להם האב, ' כשתהיו בנפרד – יוכלו בקלות לשבור אתכם. אך כאשר אתם מתייצבים מאוחדים זה לצד זה – אין כוח שיוכל להביס אתכם...'
בהצלחה!

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....