אז ככה,
תהיתי אחרי כמה בירות יעלה רעיון כלשהו, ולהפתעתי..
על השלוק הראשון פפאם, נפתחו מעיינות תהום רבה ואם לא שהייתי אוחז בפחית, עפתי.
והרעיון הוא כזה:
מה אם היה לנו מקור להגיע לקהל עצום ונרחב של אנשים? הא כן, פייסבוק.
ומה אם יכולנו לפרסם שם בקשה להיכרות פלאס תמונה פלאס פרטים פלאס 'מה אני מחפש'..
סביר שהפוסט היה מתפשט יותר מהר מקבוצת כינים בבומבמלה, והורים היו מציעים לך גמלים לרוב, באשר תגאל אותם ותיקח את הפייה המדהימה הזו שתופסת להם חדר שיכלו להשכיר.
רק מה, תכל'ס, פדיחה.. לא נעים. אם יש לי 2000 חברים בפייס, מה עכשיו כולם יראו שמחפש כלה?
הלכה הפוזה הלך הפאסון.. הלכו החיים, אוירת דכאון. אבל ממש.
אז הרעיון הוא כזה: היות ואנחנו כאן מכל הארץ,
אם אתה במרכז, אתה שולח תמונה ל***** שגרה בצפון.. וסביר שאין לכם ככ הרבה חברים משותפים,
ואף אחד לא מכיר אותך שם,
ומה אכפת לך בעצם שכמה טבריינים יצפו בתמונה שלך מבלי שזה יזיק לך בשום דרך?
היא מעלה את הפוסט בפייס שלה
אותו כנ"ל גם יוננם מהדרום, מפרסם תמונה ופרטים שתתן לו.
ואז בום! יש לך שלל הצעות מבלי שיצאת מהבית.
כמו שאומר המשפט- אם יש לך זוז ומכרת בשני זוז, עשית זוז בלי לזוז.
עכשיו אתה אומר- אבל עדיין אני אצטרך להפגש..
אז זה לא מדויק כי ראיתם תמונות, שוחחתם בפון, עשיתם וידאו לייב, אינסטה לייב, וואצאפ לייב, פייסטיים לייב, פייסבוק, ראית את התכנים שהיא מעלה לטיקטוק, לסנפצ'ט, לטוויטר.. הצלבת מידע..
בום! יוסטון יש לנו את זה..
כל שנותר זה לומר בשעה טובה, הוא עב"ל היא עב"ל ויצא מושלם שחבל.
דעתכם?
