אני ממש מזדהה איתך, אני גם הולכת גרבים וכל החברות שלי מהאולפנה ממש לא. והיו תקופות שהורדתי אותם והלכתי רק טיץ או חצאיות מקסי. אני גם אשמח לתשובה אם למישו יש...

ואני יגיד לך את התשובה שהרב יוני לביא אמר לי: משהו חשוב עושים עד הסוף, אם זה היה משהו אחר כל אחת ומה שחשוב לה גם ההית מוותרת בקלות??

ואני ממש מעריכה אותך! זה באמת גבורה

אני מאד מעריכה...

זה מנהג...

אולי תקחי קצת פחות עובי...

מגיעה לה שאפו ענק על ההישתדלות שלה!

היא ממש לא צריכה להוריד בעבודת ה' בגלל שהסביבה שלה "פחות דוסית"

כל הכבוד לך אחותי תמשיכי כך מעריכה אותך! זה באמת לא קל לא להיכנע לסביבה...3>

בכל זאת זה מנהג..

כשמישי אומרת לך שהיא מתחזקת במשו וקשה לה והיא היא צריכה עצות את לא אמורה להגיד לה "תחזרי אחורה ואל תעשי".. גם יש סיבה שהיא שומרת על גרביים זה לא ש"טוב אני ישמור על גרביים בלי סיבה בכלל" שאדם מחליט עשות משו שקשה בדר"כ זה כי זה חשוב לו.. לא מרימים ידיים על משו שחשוב לך

כואב לך כשמישהי מתחזקת?

ממש ממש ממש לא.

זה נידון בפוסקים, אכן יש על מי לסמוך להקל, אבל הזלזול הזה מנין?  "מנהג"... כאילו זה איזה עניין של מידת חסידות....

זה הרבה יותר מורכב, ועצוב על הקירור הזה.

מלבד שגם אם זה היה מנהג - עדיין - מישהי כאן רוצה להתרומם רוחנית, להקפיד יותר, להתעלות, אבל קשה לה, אז מה שהיא צריכה זה שיגידו לה "עזבייי,  רדי מזה, זה בין כה לא כזה חשוב"?? למה?? 

אני גם שומרת גרביים.

ולא, זה לא מנהג.

רק המשנה ברורה מתיר ללכת בלי גרביים וכל הפוסקים האחרים לא מסכימים איתו!!

ובכלל, אם את ספרדייה, אז אין שום היתר. הספרדים לא הולכים לפי המשנה ברורה, אז..

וחוץ מזה, שאם הולכים לפי המשנה ברורה, אז אסור לשמוע שירים כל השנה. ובואו, רובנו לא מקפידים על זה.

מקווה שהסברתי..

מה אני יעשה?! לא יקרה כלום אם תוותר על זההה

@עובדת ה בשמחהה את יכולה זה מנהג!!

לןא יקרה כלום אם 5 פעמים בשנה תוותרי על זה!

את סתם סובלתתתת

בואי נדבר דוגרי: למה מי את? כמה כבר דיפדפת בחיים שלך ? יש לך ברפטואר מסכת אחת בגמרא? עשרה סעיפים בשו"ע? יש? על על סמך מה את פותחת את הפה? מה זה הקלות ראש הזו???

היא סתם סובלת? אין לך בושה את? היא "סובלת" כדי לקיים רצון ה', כדי לשמח אותו, כדי לעשות לו נחת רוח!

@עובדת ה בשמחהה, אל תתייחסי לדבריה! אל תתני לקרירות לחדור אלייך! כמו שכתב המשנה ברורה "אל יפחד מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'"! שיצחקו כמה שבא להם, צוחק מי שצוחק אחרון. מי שיקבל בסופו של דבר כתר ועטרת יהלומים ויהנה מזיו השכינה - זו את!!! אל תוותרי!

גם אם כל מיני רבנים ורבניות בעיני עצמם ינסו לקרר לך את ההתחזקות ולהוריד אותך!!

מה זה סתם סובלת?

היא מקיימת מצווה, היא סובלת?

ההפך, זה להיות מאושרת.

מאושרת בזה שהיא לא נכנעת לקולות מסביב, ולאינספור תירוצים למה  לא.

שום הלכה לא נקבעה סתם

סליחה המשפט הזה הקפיץ אותי בין שאר התגובה שלך

ש @רוצה להאמין ממש צודקתת אני שומרת גרביים ככה כתוב בשולחן ערוך אנחנו הולכים לפיו אז אין לי ככ ברירה אבל אני לא סובלת פושט זה קשה זה יצר הרע שרוצה להרוס שרוצה להוריד ולא צריך להיכנע לו אני ועוד הרבה בנות צריכות להאמין באמונה שלמה וללא להיכנע לו

ה' גאה בך.

ה' שמח בך.

ה' מאושר ממך.

ה' מכריז וקורא למלאכיו ומראה להם אותך "ראו את ביתי, כמה היא מקפידה לעשות רצוני למרות שקשה לה!! הבו גודל!!!"

וכל פמליא של מעלה מסתכלת עלייך בהערצה וחיבה!!

כל הכבוד על עמידתך האיתנה!

אין קץ לשכרך!!

ליידע אני הייתי רוצה להאמין בעברי ואני שמחה לשמוע שאת מסכימה איתי כי תמידתמיד יש דברים שקשים ואם כל הזמן נגיד ש"לא זה פחות חשוב" או "אבל אנשים אחרים לא מקפידים אז למה שאני אקפיד" בדברים שבעצם כן חשובים לבנאדם אבל פשוט באותו הרגע קצת קשה, אז חס וחלילה אפשר להיכשל.. רק בגלל רגע של קושי וחלישות אופי.. צריך לעמוד על שלנו, ואם את מקפידה על משו שאחרים לא, את לא אמורה להתקפל ולהרגיש לא נעים אם את מתלוננת

בכל אופן, יש הרבה בנות כמוך שלא תחשבי אחרת, תהיי גאה ושמחה בזה שאת זוכה לעמוד על שלך ולעשות דברים גם שקשה לך! 
כל הכבוד לך! ולכל הבנות שמקפידות גם כשקשה! אתם אחלה גברות שבעולם! (אם מישי לא אוהבת להיקרא אחלה גבר שבעולם שתחליף למה שבא לה)

גם אני משדלת בדר"כ לשמור וזה ממש מציק.. כולם תמיד לא מבינות ולפעמים הם מרגישות מותקפות מיזה שאני מקפידה על משו שהם לא

אבל שתדעי, שאת לא היחידה בכלל!

כל הכבוד לך!

כשקיבלתי גרביים חברותיי המתוקות מהשבט לא ידעו איך לעכל את הבשורה המרה..

התחילו לרדת עלי ברמות מעצבנותת.. (בסגנון של יואו יש פה בן כולם להסתיר מהר את דסדוסה שומרת הגרביים והעיניים!! וכו'...) עד שבסוף הפסיקו.. ודיברתי על זה עם חברה שלי (לא מהשבט) והיא סייע חכמה והיא אמרה לי באמת שהם סייע מרגישות מותקפות שפתאום יש להם דוסית רצינית בשבט וזה הדרך שלהם להגיב.. אקיצור הבלגתי עד שפשוט הם הפסיקו..

ולעובדת ה' בשמחה! סייע מחזקת אותך!!! את פשוט אלופהה!! זה באמת ממש קשה להקפיד ולמרות שזה קשה לך את ממשיכה ועצם זה שאת משתפת שקשה לך זה אומר שזה מפריע לך ואת רוצה להתמיד בעניין זה מראה כמה שאת גדולה מהחיים וצדיקה ברמות!!!

אז ממש בהצלחה!!

יש לי משהו שמישהי שלחה לי והוא ממש חיזק אותי אני שולחת לך אותו באישי.. מקווה שבעז"ה זה יעזור לך

אני לא מכיר את הניסיון הזה , אבל אני שומע ומאמין שזה קשה ומפריע וכו'....

וזה מרגש לראות, כמה שיש התחזקות, ועוד ועוד מקפידות בזה, ובכלל כל המגמה של השנים האחרונות היא התחזקות ועליה רוחנית והתרוממות תורנית, זה מרגש ומשמח!! ואת חלק מכל ההתקדמות הענקית הזו!! תארי לך!!

את אומרת שאת היחידה וזה, את תשמעי, כנראה את ממש ממש גיבורה! שאפו לך! באמת! כל הכבוד שככה את מקפידה ומתאמצת!!

תהיי בטוחה שה' פשוט מאושר ממך, כל יום שהוא רואה אותך מתעקשת בכל זאת לשים גרביים, למרות שזה קשה, ושהוא ראוה אותך מקפידה בטיולים ובמים, שאת מקפידה, למרות הכל, ולמרות שזה מעצבן, את עושה לו נחת ענקית!!

ה' קורא לפמליה שלו - ומצביע עלייך - "ראו בריה נאה שבראתי בעולמי"! תראו את הבת היקרה שלי, איך שהיא מקפידה! איך שהיא חזקה! תראו מה זה! איפה עוד יש כאלה? מי עוד חוץ מהבנות המקסימות שבעם שלי יש להן כזה יכולת, יש להן כזה אכפתיות ממני? איפה?? מי כעמי ישראל!!!

דווקא הקושי, דווקא המאמץ, דווקא זה שזה מעצבן, זה מה שעושה את זה כל כך אצילי ומרומם! זה מה שכל כך משמח את ה', זה מה שכל כך מרגש אותו!!

אגיד לך את האמת, אין בעצם, לדעתי, שום "עצה", הרי זה לא הוקוס פוקוס, אם קשה - זה באמת קשה, ואי אפשר לזלזל בקושי הזה. אז מה בעצם חיפשת? מה ביקשת? אני מניח שאת מתכוונת - איך למרותש הקושי נשאר קושי - להקל מעליו, להשאר חזקה בזה, והתשובה לזה - היא מה שכתבתי! תזכרי תמיד כמה את מרוממת, כמה את אצילית, כמה נחת את עושה לה', כמה זכויות את מרבה! מי יודע כמה צרות נחסכו מעמ"י - בזכותך!! כמה רווחים וישועות הגיעו לעמ"י - בזכותך!! כמה את מקרבת את הגאולה!! כמה את משמחת את ה'!! כמה את מוסיפה חיזוק והתרוממות בעולם בכלל, בציבור שלנו בפרט, ובסביבתך הקרובה בפרטי פרטות! זה מה שלכאורה אמור לעזור, זה מה שמקל על הקושי, כשאת יודעת כמה חשוב העניין שלמענו את "סובלת", שלמענו את מתאמצת!!

אז תזכרי את זה חזק חזק, תשנני את זה, תהרהרי בזה, תחשבי ותפנימי את זה הכי עמוק שאפשר, ותמשיכי להיות גיבורה, ולעשות נחת עצומה ומרגשת לאבינו שבשמיים! וחלילה - אל תקשיבי למי שמכניס לך מחשבות של "אולי לוותר", לא אם זה מישהו מבפנים.. מתוך הלב... ולא אם זה מישהו מבחוץ, אדם שאומר לך את זה!! לא לא לא! תהיי חזקה וגיבורה! תמשיכי לעמוד בזה, להוסיף זכויות ולחזק!! והלוואי שעוד בנות ילמדו ממך, ובע"ה נמשיך כולנו לחזק ולהתחזק, לרומם ולהתרומם, לשמח את ה' ולעשות רצונו, ולתקן עולם במלכות שד-י.  

אתן אלו שמגיע לכן ה"אשרייך".. לא אני.

בזכות בנות כמותכן.....

כן ירבו!

- נוער וגיל ההתבגרות

גם אני מקפידה בעז"ה על גרביים, פעם הייתי גם היחידה בכיתה וכו'.

אבל אני מרגישה שלי פחות קשה בזה פשוט ככה חינכו אותי וככה גדלתי ואף פעם לא חשבתי שזה מיותר ואפשר לוותר על זה.

אפילו לפעמים אם אני הולכת עם טיץ זה מרגיש לי מוזר מרוב שהתרגלתי ממש לגרביים..

בקשר אלייך- זה בכלל לא פשוט יום אחד להחליט ולהתמיד בזה במיוחד בסביבה שלא הכי תומכת בך.

תמשיכי, אל תתייאשי!

תדעי שאת ממש עושה נחת רוח לקב"ה.

וסוג של עצה- לא לעשות מזה סיפור בחוץ. לנסות שזה לא יבלוט בטיולים כמו שאמרת שזה מציק.

פשוט תתארגני עם עצמך איך שהכי יהיה לך נח בלי להסתבך.

להיות בפשטות ואז גם הסביבה פחות תשים לב ותעשה עניין.

ועוד משהו- קודם את צריכה להיות שלימה עם עצמך בזה.
אם את לא כל כך שלימה עם זה, כדאי שתחשבי על זה שוב.

אל תחייבי את עצמך בכוח.

אני ב"ה הולכת עם גרביים מאז כיתה ה' ואני לא אומר לך שהיה לי בהתחלה ממש פשוט כי לא, בכלל לא היה לי פשוט, אבל עברתי כמה דברים כדי להתרגל..

א. אשרייך!! זה פשוט מדהים שזה בא מהבת עצמה! אצלי זה הגיע מההורים והרב ולקח לי זמן להתחבר לזה (פירוש בב' איך התחברתי) אבל כשזה מגיע מרצון של הבת זה מטורף!! את לא מבינה כמה אבא גאה בך!! וכשקשה לך ואת עדיין לא מתייאשת את לא מבינה כמה נחת זה עושה בשמיים!

ב. עכשיו קצת יותר פרקטי, איך מתחברים? בהתחלה, בכיתה ה', הייתי בטוחה שאני סתם צריכה לשים גרביים ואפשר לומר שלא ממש האמנתי לאבא שלי שזה מה שהרב אמר אז הלכתי איתו לשמוע אתזה מהרב עצמו, זה עזר לתקופה קצרה אבל עדיין לא באמת התחברתי לזה, בסופו של דבר אמרתי לאבא שלי שאני רוצה לראות אתזה כתוב, אני רוצה מקורות מספרים, לא סתם ככה באוויר.

ובאמת ערב אחד ישבנו ולמדנו וב"ה מאז אני יותר מחוברת ברמה שאם אני לא מסוגלת ללכת לזרוק את הפח בלי גרביים. (מי שרוצה אני יכולה לשלוח לה בפרטי מקור...)

ג. מה עושים בת'כלס? יש כאלה שאומרות שאם הולכים עם מקסי אפשר לוותר על הגרביים, תבדקי מה קורה אצלכם לגבי זה.

תזכרי שגם אם הסביבה מסתכלת עלייך טיפה מוזר - בסופו של דבר זאת החלטה שלך והסביבה לא תכתיב לך איך ללכת...
בהצלחה!!!

הולכת עם מקסי בבי"ס שבו בנות הולכות בחופש עם גופייה ומכנסיים....

לא מבינים כמה הלחץ החברתי קשה למרות שאצלי די קיבלו ובכל זאת...

תאמת אני עד עכשיו הייתי ב"אולפנא" כזאת שבנות בכיף הולכות בחוץ עם הכל בחוץ..וגם בתוך האולפנא לא משו..

והרגשתי שמהזה גדול עלי..אז אנלא נשארת שם בעז'ה

חושבת שאם אני רוצה לבנות את עצמי בדרך נורמלית ולא להחזיק בקושי בשיניים כדאי לי לעבור לאולפנה דוסית יותר...

אבל כלהכבוד לך מהממת!!

שולחת חיזוק יא נשמה 

גם באולפנה שלי זה ככה אבל ברוך השם יש לנו מדרשה לבנות וגרעין חזק של דוסות באולפנה אחרת לא הייתי שומרת על שפיות

חייבת להגיד שדווקא לראות איך שאר הבנות מתנהגות גרם לי להזדעזע (באתי מבית ספר אז אני מקווה שזה יותר מובן) ולהתחזק יותר ולשמור על דברים שבחיים לא שמרתי (הייתי בבית ספר חרדי, עברתי לאולפנה, איזה אושר לא צריך ללכת עם גרביים   עבות סוף סוף! לא צריך להסתיר! אחרי חודש- טוב, חוזרת לגרביים(: ) ובכל זאת זה קשה נורא לשמור על זה במקום שכולם מזלזלות בזה כאילו נהפכתי עכשיו לחרדיה אנטי ציונית, אבל בסופו של דבר, אם לא נופלים בזה, זה משפיע גם על הסביבה.. אני התחלתי לללכת עם גרביים אחרי שחברה התחליה והראתה לי מקורות וכזה ואז עוד אחת.. זה חשוב ואל תיפלי!

אנחנו איתך

כתבת שיש לך אחות קטנה. בשבילה, דוגמה אישית מאחותה הגדולה זה ה-דבר.

בתור בן זקונים, אני מודה לה' כל הזמן על האחים הגדולים הצדיקים שלי, שלמדתי והתחזקתי מהם הרבה, עד ש"עמדתי על הרגליים" בעצמי.

אז תדעי שיש לך הזדמנות, גם בזה וגם בדברים אחרים, וכל מצווה שתעשי- מוכפלת מיד פי 2: המצוה שלך, וזה שאחותך תלמד ממך להיות בע"ה צדיקה אמיתית!

ערבתי פה ברפרוף על השרשור (אני בן) ולא תאמינו איזו שמחה זה לשמוע על בנות במגזר שמקפידות כך על צניעות ומחזקות אחת את השנייה. אשריכן בנות ישראל הטהורות!

עברת על השרשור? תראי איזה יופי של חיזוקים ותגובות.

למה לקרר בת שמתחזקת? שעושה נחת לה'? שמחליטה להיות תורנית יותר? למה?

לא מספיק שהחברות לא תומכות, צריך שגם כאן לא תהיה תמיכה?

הפוך!! אם החברות לועגות  -אנחנו צריכים להיות המעודדים!!

זה נכון ש"עדיף להוריד בזה ולא במשהו אחר" אבל למה היד קלה על ההדק? מי אמר לך שזה "או זה או זה"? לפעמים קשה, לכולנו קשה, שומעים חיזוקים, מתעודדים, אוספים כוחות.. לא כל כך מהר להכנע!!! ככה לא נגדל לשום מקום!!

אולי היא מסוגלת? אולי היא יכולה? אולי החיזוקים כאן והדחיפות יעזרו לה?

אם באמת יוברר שאין ברירה, כלו כל הקיצין ובאו מים עד נפש, אז מקלים בדבר הקל, נכון.

אבל אל ישר לרוץ להקל.

אם נתנהג ככה, ואחרי כל טיפת קושי נגיד "עזוווב..." מה ייצא ממנו? מה ישאר מאיתנו? 

עריכה:

הקפיצו את זה היום אז שמתי לב שוב - בכלל עצם האמריה שזה לא חובה היא אמירה מאוד בעייתית, לפי רוב הפוסקים זה דווקא חובה גמורה ממש.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....