מעריכה ואוהבת אותכם שתפו על ההרגשות מהי שגרה ומהם זמנים מתוחים ואיך ההרגשות מה הכי הפחיד אתכם ולמה נעשיתם אדישים
אני כאן כדי לשמוע ולהתעניין
מעריכה ואוהבת אותכם שתפו על ההרגשות מהי שגרה ומהם זמנים מתוחים ואיך ההרגשות מה הכי הפחיד אתכם ולמה נעשיתם אדישים
אני כאן כדי לשמוע ולהתעניין
בכלליות - אין כ"כ פחד
זה בעיקר למי שבא לפה למשל בני דודים, חברים וכו'
למען האמת - עד כיתה ז' לא הבנתי מה כ"כ מסוכן פה.
רק אחרי שזרקו עלי בקת"ב קצת הבנתי...
קרה לי שהייתי בחנות בבני ברק והמוכרת שאלה אותי איפה אני גרה וכשהיא שמעה היא אמרה
"זה לא מסוכן שם? את לא מפחדת?"
וזה לא בורות...
מי שלא גר בשומרון לרוב לא מבין על מה אני מדברת...
מה שמזכיר לי שני סיפורים דומים:
1. נסעתי עם בנודודות שלי לברכה ביישוב ובסוף כשהם שאלו איך חוזרים אמרתי להם שבטרמפים.
תגובתם: "מה זה? זה עולה כסף?"
2. חברה שלי הלכה איתי ועם בדודה (בת 7) שלה לברכה (כן, יש לי הרבה סיפורים עם ברכות ובנודודות)
ראינו כבאית וחשבנו שהיא תתלהב אבל היא אמרה שהיא ראתה הרבה פעמים.
אחרי כמה דקות עבר רכב של הצבא ופתאום היא התלהבה...
הייתי באוטו והבקבוק פספס אותנו...
בעיקרון אני לא כל כך יודעת איך זה עובד. אני כן מכירה משהי שפגעו בה ועד היום יש לה כוויות.
בקבוק תבערה זה בקבוק זכוכית עם דלק ועם חתיכת טישו/בד/משהו בסגנון שמדליקים אותו וזורקים, וכשהוא מתנפץ אז הדלק שנשפך מהבקבוק נדלק..
@שושיאדית את ממש צודקת
זה די רגיל...
זה לא משהו מיוחד...
היחידים שחושבים שזה מיוחד או מפחיד זה רק אנשים מבחוץ...
קרובהנראה לי שמזהים לפי הניק![]()
איפה את גרה שאת ככה?דמעה שקופהאבל מאמינים בה ואוהבים את הארץ
ולא הרגשתי שאני מפחד אף פעם...
בעצם, אולי פחדתי קצת אחרי הפיגוע בגיתי אבישר, שזה ממש קרוב אלי ואני נוסע שם לפעמים.
אחרי הפיגוע שם הצבא הביא כדור פורח כדי שיוכלו להסתכל עם כל הסביבה. הם חשבו שהמחבל נמצא בכפר שלידו אני נוסע כל יום בדרך לישיבה...
וגם אחרי הפיגוע שבו נרצח הרב איתמר בן גל בצומת אריאל. שגם שם אני נוסע לפעמים.
אני גר ממש קרוב לשם...
באופן כללי יש בגיתי (צומת יקיר גדולה) מגדל עם מצלמות של 13 קילומטר לכל כיוון (ע"פ דבריה של אימי שהיתה בוועדת קליטה ביישוב...)
בדרך כלל אני רק שומע שאומרים את זה ולא רואה את זה כתוב..
![]()
ואז הטווח גם יותר רחוק מסתם מצלמות..
קצת עזרתי להם לצאת מהבועה שהם חיו בה.. מקווה שהצלחתי..
(כמעט בכלל)
לפחות נראלי..
נניח שזה לא שונה.. בטוח יש משהו שונה אולי תפיסות עולם אולי משהו אחר לא יודע מה בדיוק אבל יש שוני..
בתכלס אחלה מקום נוף מהמם, אחלה ח'ברה ואחת המצוות החשובות שנצטווינו...
פשוט צריך להכניס לראש שזה הארץ שלנו ואין לאף אחד רשות לקחת לנו אותה, ומי שרק מנסה מראים לו מה קורה לגנב, וזהו בת'כלס...
ואין אצלנו זמנים מתוחים (לפחות לי ועוד כמה חברים...)
אני ממש לא אדיש, כל גנב שאני רואה מעלה לי את העצבים, אז אדיש אני לא (לפחות כך נראה לי)
והכי מפחיד זה שח"ו לטעות בעבודת ה'...
את יכולה לבוא לבקר ביו"ש - רוב הסיכוים שכבר לא תחשבי שזה מקום מפחיד ומסוכן..
וואיי המצב קשוח....
באמת עצוב שסתם מרחיקים אנשים...
לפחד לא נותן כלום...
אצלנו ביישוב אין גדר ואנחו צמודים לכמה כפרים ערבים...
המטרה של הערבים זה שנפחד - שנפסיק את השגרת חיים - אנחנו לא נותנים להם את זה...
כשעומדים בתחנה וערבי עובר עם רכב וצועק אז צועקים עליו בחזרה...
אני לא מדבר פה בעד תג מחיר (כי אני לא רוצה רוצה שיעצרו אותי על הסתה וכו' - על אף שאני לא כ"כ מתנגד)
אנחנו חיים את חיינו כרגיל!
ולהגיד אני לא רוצה שיעצרו וכו' - זה סוג של פחד!
אחי אתה יהודי תגיד בגאווה את מה שצריך להגיד (את התורה)!!
אני בעיקרון נגד ללכת ולעשות תג מחיר...
אני לא יעשה כי אני חושב שזו טעות וטיפשות...
אם מישהו יעשה אז שיהיה לו בהצלחה! אני לא יעזור לו אבל אני גם לא אפליל אותו...
בדיעבד אני חושב שזה טוב...
אתם לא מפחדים לעמוד בתחנה? ככה נחטפו שלושת הנערים.
ואני ממש לא חיי את חיי כמו במקומות אחרים. לדוגמה- אני לא יכול ללכת לטיול בלי נשק.
ונשמע שאתה גר די קרוב אלי...
אחי עזוב שטויות.. מתפלא שאתה גר ביו"ש ואתה עדין חושש, צפונבון אני עדין יכול להבין...
מה העניין לטייל עם נשק אם במילא כל החוקיים עד שמותר לירות בכלל.... למה הקב"ה ברא לנו ידים ורגלים?
אני לא חושש לחיות ביו"ש. אני חושש לטייל ביו"ש בלי נשק ורחוק מיישוב.
מה תעשה אם תטייל ובמקרה יגיעו כמה ערבים? (זה קרה לי, אבל היינו קבוצה גדולה עם נשק)
ונשק הוא בעיקר להרתעה... לא כדי לירות (או כדי לירות באוויר ולהרתיע) וגם אם כן יורים, אתה לא חושב מה יגידו על זה השופטים, אלא איך הערבים לא יעשו לינץ'... ובכל מקרה זה עדיף על פני כלום. כן, גם על פני ידיים ורגלים...
אני נזהר - לא מפחד...
ולא מטייל ביו"ש בלי נשק.
לא תעמוד שם? זה לא קשור. אני חושבת שצריך פשוט יותר להיזהר ובכול מקום יש היום לצערנו פיגוע.
אדרבא אנחנו צריכים להיות חזקים ולהילחם על הארץ שלנו!!! ולא לפחד
ה" יעזור שהכול יסתדר וב"ה יהיה טוב
זה בד"כ לא קורה...
אני נזהר ומתפלל והכל בסדר...
(אגב - הרגע הגעתי מצומת גיתי אבישר...)
אבל לפעמים כן... גם הנערה הזאת חשבה שבדרך כלל זה לא קורה... גם שלושת הנערים הי"ד.
ובגיתי היו הרבה פיגועים. (אבל יש שם חיילים)
וזהו.
פה זה נגמר.
בדרך כלל...
אני גרה בישוב ביו"ש עם כפרים מסביב ואין לנו גדר..
זה לא כל כך מפחיד כי פשוט זו המציאות שאליה נולדתי ועד עכשיו (בלי עין הרע) לא היו מקרים לא נעימים..
כשאני נוסעת לעיר שיש בה ערבים אני מתכווצת ומפחדת מהם יותר מהערבים שגרים באזור שלי.
ככה זה- כל אחד מפחד מהערבים של השני.
וזה מובן שאת מפחדת לבוא ליו"ש אבל לדעתי את צריכה לבוא ולראות איזה אזור מהמם זה בארץ ישראל.
מה את חושבת שיכול לקרות אם תהיי שם?
קרובהוכרגע אבא שלי מנצח...
כמעט כל הפיגועים שהיו בתוך יישובים- היו ביישובים עם גדר.
זה נכון עובדתית..
מנסיון, דווקא אצלנו, שאין גדר, ב"ה בחיים לא היו פיגועים... הייתה חדירה אחת שהרגו אותו 2 דקות אחרי... והערבים אצלנו מעבר לכביש...
אני אסביר לך...
ברגע שיש גדר הערבים מתמקמים צמוד אליה עם מלא עצים ואז גם הם יותר קרובים ליישוב ממה שעכשיו וגם היישוב יכול להתרחב ואם אין גדר הוא תקוע...
שאין ישוב ביהודה ושומרון שהיו בו יותר פיגועים מבירושלים..(אני כמעט 100% בטוח בזה)
את יודעת שיש לך יותר סיכוי למות בתאונת דרכים מבפיגוע?
נתתי דוגמה לזה שלהיות ביוש זה לא יותר מפחיד/מסוכן ממקומות ומדברים אחרים בארץ..
יצא לי שבשנת 2019 הסיכוי למות מתאונות דרכים, היה גדול כמעט פי 70 מלהירצח בפיגוע...
בשנת 2015 הסיכוי למות מתאונות דרכים, היה גדול פי 7.5 מלהירצח בפיגוע. (כי היו אז הרבה פיגועים)
אבל בטח טעיתי איפשהו בחישוב...
איפה שאני גרה אין גדר ויש לנו כיתת כוננות אחלה וה' שומר עלינו!
ודווקא זה הכי שווה לגור בהתנחלות! עוברים חוויותת!
נגיד אבא שלי הוא קמב"ץ (=קצין מבצעים) בצבא, אז הוא אירגן תרגיל חדירה בישוב שלנו והוא עשה כאילו חדרו לבית שלנו ואני הייתי הבת ערובה והיה פשוט צחוקיםםם!!! הגיעו מלאא חיילים אפילו מסיירת מטכ"ל!! ושיחררו אותי תוך לחימה נועזת ומסירות נפש וגבורה עילאית;) (לא נדבר על הבלגן שהם עשו בבית שאח"כ אני הייתי צריכה לסדר!!) וכל החברות שלי באו לתמוך בי בשעותיי הקשות בתור בת ערובה
איפה היית רואה מישהי שגרה בעיר שתעבור דבר כזה??! קיצור הכי שווה לגור בהתנחלות!! לא נדבר על היופי הלא נורמלי שה' ברא שיש בשומרון!! זה פשוט מקרב אותך לקב"ה ברמותת כשאת רואה כזה נוף! וגם יש מעיינות קרובים לבית והולכים לשם ועושים פק"ל קפה כל יומיים! קיצור שווההה!!
וחוץ מזה אנחנו לא אומרים התנחלות אלא התיישבות כי אנחנו שבים אל הארץ שלנו! ולא מתנחלים בשטח שהוא לא שלנו..
מדמיין את זה..
באלי שהייתי זבוב על הקיר שם..
אגב, ה' ציווה אותנו "והתנחלתם אותה"!! דווקא השינוי ל"התיישבות", שמאשר את הפירוש ל"התנחלות" כ"אדם שמתנחל בשטח שאינו שלו" - הוא הוא כניעה לאלילי ההבל והשמאל!!
לא חסר לנו זבובים בבית.. 
כי נולדים לזה אתה פשוט רגיל
את האמת שאנחנו ממש סבבה כי זה מה שההורים שלי תמיד שידרו לנו בצוק איתן היינו כל הזמן בשדרות והחוויה שלי היא של חופש מדהים ורגיל היינו עושים הכל ומסתבובבים חופשי {היינו נכנסים לבריכה בבית "צבע אדום" יוצאים הולכים לממד ושוב . ראינו סרט בקולוע היה צבע אדום רצים למרחב מוגן חוזרים לסרט וכזה זה היה מבחינתנו חוויה ואני זוכרת את זה כטוב ולא כטרואמה
ואז אזעקות כל עשר דקות ומלא כוחות ואקשן...
ברוך ה' אף פעם זה לא היה עם נפגעים....
אבל די התרגלנו...
לא מפחיד- רק הקטנים...
שצריך להמשיך ואי אפשר לחיות בפחד תמידי כי לא יצא לנו מזה שום דבר,(באמת שעוד לא נתקלתי בשום סיטואציה שפחד הועיל במשהו..) ולצערי הרב הדברים האלה יקרו בין אם נפחד ובין אם לא..
כי חיה סולומון לימדה שם
ורנה שנרב גרה שם.
אז תחלס זה אחלה לגור ביוש יש אחלה נוף ואנשים חמודים
חוץ מזה ש 5 אנשים מהשכונה שלי נרצחו בפיגועים בשנה אחת ואת כולם הכרתי טוב
(אנחנו שכונה יחסית קטנה) אבל בכללי בתקופה הזאת ממש פחדתי לנסוע מחוץ לישוב וכל פעם שמישהו מהמשפחה שלי נסע ממש דאגתי..
אבל היא אמרה לשתף בחוויות רגעים קשים וכו.. אז שיתפתי
ואני באמת עדין בטראומה אז נחמד שיש מי שזה מענין אותו וגורם לך להרגיש גיבור @שושיאדית שתדעי שזה ממש מעודד ונותן כח להמשיך לחיות..
עשיתי את זה למען המטרות שהזכרת
בגלל שאני כ"כ מעריכה את מי שגר ביו"ש ועוטף עזה וכל הישובים שאני לא ממש מבינה במהותם... עדיין...
אנחנו נועלים את הבית כל פעם שיוצאים בישובים בדרך כלל לא
אם אתה מפיץ תורה (גרעין תורני)
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!