הדוס המדעןמנסה להיות טוב

אני דוס. אוהב ללמוד תורה ומתמיד בלימוד היומי, מנסה לחיות חיי תורה. אוהב את הקב"ה ומנסה לאהוב את הבריות.

 

אני גם מאוד אוהב מדע, ספציפית פיזיקה. לראות איך העולם עובד בפן בסיסי והכי יסודי שאנחנו יודעים עליו.

לדעת שכל דבר בעולם בנוי מאותם חלקיקים יסודיים. יש חוקים חדים וברורים שכל דבר ביקום פועל על פיהם (גם אם לא גלינו את כל החוקים עדיין)

ושאנחנו יכולים לחשב בדיוק את הגודל/מסה/חומר/לא משנה מה של הכוכבים במרחקים עצומים מאיתנו, ובאותה מידה יכולים לדייק במידה רבה במדידות של החלקיקים הכי קטנים ובסיסיים. ולדעת בכמעט וודאות שהמציאות תואמת לחישוב

 

איכשהו רבנים גדולים מאוד הצליחו לעשות את שניהם - הרמב"ם היה רופא מומחה, הרלב"ג היה מתמטיקאי מוצלח מאוד, הגרא דגל בלימודי המדע ולימודי חול, הרב נחום רבינוביץ' כתב ספרי מתמטיקה, וכן על זה הדרך

 

איך אני מוצא את האיזון הנכון? ללמוד תורה ברמה גבוהה ובאותה מידה ללמוד על העולם?

...טאטע אוהב אותי!

אני לא ידעת בדיוק מה תעשה אבל..

אבא שלי רב ב"V יודע הרבה מאוד תורה והוא פשוט אוהב מתמטיקה בקטע אחר (ב"ה אני ירשתי את זה ממנו)

אבל לא ידעת איך לאזן הוא בחר להיות רב אבל איתנו הילדים חוץ מללמד תורה הוא כל הזמן מלמד אותנו מתמטיקה ועושה לנו כזה תרגילים בתור משחק קיצר אם זה מעודד

אז שמחתי לעזור

 

גם אני ממש אוהבתרוצה להאמין

פיזיקה וכזה 

ושמע לדעתי זה לא ממש מתנגש.. דווקא כשלומדים פיזיקה אפשר יותר להבין ולהתפעל ממעשי הבורא!

אני חושבת זה דווקא ממש הולך ביחד

מסכימהתתן אחרית לעמך!
ולזכור תמיד שגם אם למדנו עוד קצת והבנו עוד קצת על העולם, זה רק קצת - בדגש על הקצת, ולעולם לעולם לא נגיע לידי השגה מלאה על מעשיו של הקב''ה, (אלוקים בגימטריה זה טבע, וכמו שה' אינסופי כך גם הטבע).
ו.. וואו!
השאלה שלך ממש הזכירה לי את ההפטרה של השבת (שבת נחמו); "מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים", כלומר הבריאה כ"כ בלתי נתפסת שבני אדם, מדענים ככל שיהיו לא יוכלו להכיר בה "ולמדוד" אותה עד הסוף (לכן צרם לי מה שכתבת בפסקה השנייה שאנחנו יכולים לחשב בדיוק את הגודל והמסה..)
בכל מקרה, בתור אחת שגם אוהבת מאוד פיסיקה, אני מאמינה שאפשר ליישב דברים שנראים כסתירות, אבל יחד עם זאת צריך לבוא עם ענווה גדולה ללימוד המדע, ולא לחשוב בכלל שאנחנו יכולים לתפוס בשכל שלנו את כל הבריאה כולה.

מצרפת ד''ת ממש יפה שקראתי שקשור קצת לנושא👇
(לא בטוח שיענה בדיוק על השאלה שלך, אבל שווה קריאה)
https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=25688
לא מתנגש כללמנסה להיות טוב

העובדה היא שאנחנו מסוגלים למדוד כוכבים, חלקיקים וכו' לדיוק עצום

זה לא סותר את היהדות. אפילו יכול לחזק אותו - תעייני בדברי @דעתן מתחיל

 

לגבי הפסוק נראלי הפירוש הוא שזה שאלה - מי ברא את העולם? מי מדד עם רגליו (שעל לשון רגל. תעייני ביחזקאל מז:ג-ד. שם יחזקאל מתאר גובה מים על ידי איברים בגוף.) את גובה המים?? מי הוא ש"ושמים בזרת תכן... ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים"? מדובר פה על איך שה' הוא הבורא לעולם וגם בבריאת העולם הוא לא התאמץ כלל - הוא תכן את השמים עם הזרת שלו...

וזה בדיוק נכון. אין אף מדען שמתיימר לדעת מה קרה ברגע t = 0

וואי זה ממש נכוןדוסית שפיצית


שמע אחי לדעת לאזן זהמשתדל בשמחה

מצריך משמעת עצמית גבוהה

 ללמוד קודש ולהקציב זמן ללימודי חול לפי מה שנראה לך...

תנסה ותרה כמב שעות את צריך ומה הכי טוב לך

אם אתה לומד בישיבהשחר אורן

הדבר הבסיסי זה להשקיע בלימודים, זה אמור לתת לך בסיס בשני התחומים. 

כל הכבוד.Reminder
לא חושבת שאלו דברים שסותרים אחד את השני.. מאמינה שתצליח לשלב.
בהצלחה בזה!
מנסה לענותהָיוֹ הָיָה

דבר ראשון - כיף לראות אנשים כמוך!! אשריך אשריך!!

 

אתחיל במענה לכל אלו שכתבו לך ש"זה לא סותר" - אז זה אולי קלישאה יפה, תכל'ס מללמוד פיזיקה לא יוצאים תלמידי חכמים, מה שאומר שאם לא יענו לך תשובה על האיזון - לא הרווחנו כלום וזה בהחלט יהיה סותר, וכל הקלישאות לא תועלנה.

 

אז מה כן התשובה? האמת שאין לי תשובה ברורה, אבל דבר אחד אני חייב לומר - בכל מקרה, את שנותיך הצעירות - תקדיש ללימוד תורה מסיבי! אלו השנים שבונות את בניינך הרוחני. אלו השנים הקריטיות כדי לצאת ת"ח!

מלבד זאת, אחרי זה - כבר יהיו לך שתי מעלות לגבי היכולת של האיזון, ראשית תהיה בוגר כבר, והרבה יותר תהיה לך היכולת להחליט ולהבין כיצד לאזןושנית, תהיה אחרי מסה של תורה ואמונה אצלך, שכבר יהיה לך במידה מסויימת שיקול דעת של תורה כדי להכריע איך לאזן בצורה ראויה.

וכאמור, זה רק מצד המעלות שיהיו לך לגבי איך לאזן, אבל מלבדם יש את העניין היסודי שהזכרתי - אלו השנים שלך!! בהן טמון עולמך התורני והרוחני! מרן ר' אברום שפירא סיפר, שבצעירותו היו לו שנתיים ששקע כל כולו בעסק התורה, ולא ידע כלום מהנעשה סביבו, ומהן צמח למה שצמח, הוא היה אומר "אלה השנים שעשו אותי, כל החיים היו רק בבחינת ההמשך שלהם"

הוא היה אוהב לומר - לאכולם צריכים להיות רבנים וראשי ישיבות, העולם נברא באופן שלכל אחד יש תפקיד, יש מי שנועד להיות מהנדס, יש מי שנועד להיות הייטקיסט, יש מי שנועד להיות פוליטקאי, אבל כולם כולם - צריכים להיות תלמידי חכמים!! רופא צריך להיות ת"ח, מדען צריך להיות ת"ח, הרמטכ"ל צ"ל ת"ח, רה"מ צריך להיות ת"ח, איש עסקים צריכים להיות ת"ח, (ובחיוך קורץ ועוקצני היה מוסיף: "וגם רב צריך להיות ת"ח"...) וכדי ךהיות ת"ח - חייבים, אבל חייבים, להשקיע את שנות הבחרות בישיבה, לשקוד באהלה של תורה, ורק ככה יוצאים מחשש "עם הארץ" אחרי זה - יילך כל אחד לייעודו.

וזה - למי שרוצה להיות אחד מן התפקידים הנ"ל, מי שרוצה להיות רב, ויותר מת"ח בלבד, אלא ת,ח מופלג, כמו השמות שהזכרת - כל שכן שעליו להשקיע פי אלף. אין משחקים בזה. הרב רבינוביץ', לדוגמה, הדמות הכי שייכת אלינו, אכן ידע מתמטיקה, אבל בגיל שלנו הוא גם היה פחות או יותר בקיא בש"ס.....

צריך להזהר מאשליות, וזה מה שאני חושש ממנו לגבי חלק מהתשובות האחרות פה, שנוצר רושם של "הכל טוב אחי, שב תלמד מה שמעניין אותך,  בסוף הכל זה חשוב וכו'" - ככה לא יוצאים ת"ח! למרות שהדברים הם אמת ונכונים, אבל עיקר הנידון הוא מידת המשקל לכל דבר - כפי ששאלת, ואין לזלזל בשאלה הזו!

 

לגבי מה"למעיישה" -  אז כמו שכתבתי, קשה מאוד לתת מענה ברור על זה, אבל בגדול, כדי לתת נקודות כלליות וכיוון למתווה, הייתי אומר ככה, ראשית כמו שכתב @שחר אורן, תשקיע בלימודים בישיבה. בעצם, לא זו הראשית, הראשית היא ה"תשקיע", כלומר, צריך להפנים שאין משחקים - לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, צריך להפנים - שמי שרוצה להיות גדול, צריך לעבוד, הרב רבינוביץ ישב וחרש! ללא הרף! ללא הפוגה! אז זה דבר ראשון, רצינות, החלטיות, עקביות, דבקות במטרה, שאיפה גבוהה ועיקשות בדרך להשיגה.

ואז - את דברי שחר - כפועל יוצא מזה - להשקיע בישיבה! לא לזלזל, לא למרוח את השנים האלו! שב ותחרוש, גם בלימודי קודש וגם בחול. 

והדבר הבא - כי כמבן - מתוך רק מה שהישיבה מחייבת לא יוצאים ענקים, בשום תחום, לכן הדבר הבא הוא מה אתה עושה מעבר לחומר של הישיבה והשעות שלה, כאן - נכנס מה שכתבתי לעיל  -שב ותשקיע ותחרוש ותלמד ותעמול ותחזור ותעיין, עוד ועוד, ככה תצא גדול בתורה. ואני לא אומר שתתעלם מהלימודי חול מעבר למה שהישיבה מחייבת, אבל אכן -  כמו שכתב @משתדל בשמחה - תקציב לזה זמן מסויים. ומוגדר. דהיינו - מעניין אותך פיזיקה? בישיבה לא מלמדים את זה כמו שאתה רוצה? תקבע לך כמות זמן שאתה לומד פיזיקה. ותעמוד בה, אבל אל תחרוג ממנה. תזכור תמיד את מה שכתבתי - אלו השנים שאתה בונה את קומתך התורנית!! ובהן יהיה תלוי ההמשך!

 

בהצלחה לך!! אנשים כמוך הם נכס.

כפי שכתבתי בעברמנסה להיות טוב

ענית תשובה טובה ומדוייקת.

תודה רבה!

אפשר לשאול בן כמה אתה ובאיזה שלב אתה בחיים? אתה כותב עם המון ידע

כמובן אין חובה לענות...

תודה תודה....הָיוֹ הָיָה

בן 19, בישיבה.

ב"ה ובעזרתו.

תודה על המחמאות.

מעשה בידעתן מתחיל

שסבלתי ביותר משיעורי פיזיקה והייתי בדרך לאחד מהם כאשר חבר טוב ראה אותי עם פנים נפולות ושאל מדוע. פיזיקה, עניתי ביובש. פיזיקה? החזיר בהתלהבות, זה השיעור הכי מחזק בעבודת ה'! בכל פעם מחדש אני נפעם מהדיוק והפירוט האלוקי, מהטבע המופלא ומעולמו המיוחד של הבורא...

"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול..."

אז אני והמדע עדיין לא חברים טובים במיוחד, אבל יש בו גדולה.

 

אולי כדאי לזכור: המדע זמני, משתנה ומתחלף, ולהבדיל דרך ה' יתברך נצחית. כאשר הם מתנגשים כביכול, בורא העולם תמיד גובר על החוקים.

דרך חיים שלמה היא לדעת לנווט בניהם, אולי היא בין תפקידך. רק הצעה לאינדיקציה של איזון: ברגע בו לימוד המדע אינו מגיע מתוך היהדות, שם כדאי לעצור לרגע ולחזק את הבסיס היהודי.

בהצלחה.

הכל תלוי בניצול הזמן שלךנוגע, לא נוגע
אם תנצל אותו תראה שאתה מספיק המון משניהם.

בכל אופן, לדעתי בגיל כזה צריך להשקיע הרבה בתורה. כשתגדל הרי תצטרך ללמוד ולעשות תואר ואז תשקיע יותר בעולם החול (ובמה שאתה אוהב) בכל מקרה.
קודם כלאריק מהדרום

נסה לברר על עצמך כמה אתה באמת "מאוד אוהב מדע" וכמה אתה אוהב "להרגיש חכם ושמעתי שפיזיקה זה לאנשים חכמים" למרות שבגילך זה לא כל כך משנה כי גם אנשים שאוהבים להרגיש חכמים ילמדו פיזיקה, מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.

 

דבר שני פעם היה הרבה פחות מדע, היה הרבה פחות מה לדעת, ספריה אחת עירונית של ימינו היתה יכולה לכלול את כל החכמה והתורה של כל התקופה עד לפני 200 שנה, מי שהיה חכם בכפר היה הרבה פעמים גם הרופא, גם הרב וגם המדען וגם הפילוסוף, היום אי אפשר לדעת את כל המדע, הודות למהפכת תנועת ההשכלה, מי שמתחיל ללמוד פיזיקה כנראה לעולם לא יעמיק בנבכי סתרי הרפואה והביולוגיה, כנ"ל הגמרא, אין ממש זמן לזה.

 

אז מה עושים? הופכים לכלל ישראליים וכלל עולמיים, בוחרים תחום שבאמת מעניין אותך (לא חייב שתבחר עכשיו רק שתחליט ברצינות כשיגיע הזמן) ותהיה הכי טוב בו, בין אם זה תורה, מדע, הנדסה או אינסטלציה, המדען זוכה פרס נובל לא היה זוכה בו אילולא האינסטלטור לא היה משלם מס ומתקצב את המעבדות באוניברסיטה (חוץ מזה שהמדען גם צריך שיטפלו לו בסתימה בכיור), וכמובן שכל זה גם לא היה קורה אילולא שומרי הגחלת היהודית לא היו לומדים תורה מימות משה רבינו עד היום, וכן להפך, הרב לא היה מצליח ללמוד אילולא המדען לא היה זוכה לתהילת עולם ומביא פרסה לישיבה כמיסים על עבודתו והרצאותיו והסטארט אפים שיבואו בעקבותיו המהנדסים שישתמשו בעבודתו, כולנו תלויים אחד בשני מציאותית, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב "מה יש פה להתבלבל? מה שעושים-עושים, והעיקר לא לעשות רע חס ושלום."

 

ומי אמר שצריך איזון? תעשה מה שמתאים לך.

העלת נקודה נכונה מאודמנסה להיות טוב

לגבי חכם העיר עד לפני 200 שנה. לא חשבתי על זה

 

אבל הרב נחום רבינוביץ כן סיים דוקוטורט, וגם הרב אהרן ליכטנשטיין (אמנם לא במדעים מדוייקים. אבל דוקטורט בכל זאת). כמובן אלה ענקי עולם בקנה מידה עצום, אבל זה אפשרי.

 

אני סיימתי עכשיו יא ונהנתי מאוד במגמת פיזיקה עד עכשיו. גם קראתי כל מיני ספרים והתעמקתי בהרבה נושאים מחוץ למה שמלמדים בישיבה. מאוד אוהב את זה ולא בגלל שזה מה שחכמים עושים

תראהנקדימוןאחרונה
א. נשמה כללית ענה תשובה ממש טובה.
ב. למרות שאכן מצינו אנשים ששילבו עולמות שלמים בבן אדם אחד, הרי שעדיין גם צריך כישרון מיוחד לזה. הרב רבינוביץ והרב ליכטנשטיין זה ׳ואוו׳ שהם נולדו איתו. כנ"ל הרב מבריסק שחידש עולם שלם של למדנות עיונית, ושל הרב קוק שתפר את כל התורה והראה את המיזוג הבינתחומי של כל מקצועות התורה, ואפילו של מיכי אברהם שהקיף תחומים אינספור הן בתורה והן במדע ופילוסופיה. בדרך לשאיפה הגדולה שלך צריך לעבור בירור של הכשרונות שלך (ובהחלט מקובל שהתשובה תהיה כן לגמרי) אבל להיות ריאלי זה בסיס לדרך שתצעד בה (ואפילו השאיפה תישאר שיחוב של 2 העולמות).
ג. איזון זה לא אומר בדווקא שאתה עושה 2 דברים במקביל, כלומר יש שנים שבהן יש לשים את העיקר על לימוד תורה ולאחר מכן מגיעות שנים של העמקה בתחומים אחרים (כמובן בלי לזנוח לעולם לימוד תורה) - ורק אז, אחרי שנים של עמל, יש את השילוב המאוזן הבאמת יפה הזה. בישיבה תיכונית לומדים קצת נכל דבר ואז נראה שאפשר לשלב הכל, אבל בשלב הבא של עולם הלימודים אתה צריך ממש להשקיע זמן רב רק בדבר אחד. חובה להיות ממוקד עד הסוף. גם גדולי ישראל עשו כן, התורה קיבלה זמן רב ואח"כ הרפואה או המתמטיקה וכו.
אצלי בישיבה הגבוהה למשל, היה בחור כשרוני ביותר שהתאברך בישיבה ואח"כ גם נהיה ר"מ לתקופה קצרה, ואז החליט שהוא רוצה לעסוק בכלל בתחום מעולם החול, והלך והשקיע בלימוד במדעי המחשב והיום הוא ת"ח שמתעסק בתכנות. מצא לו דרך לשלב. אפשרי בהחלט, עם ניהול נכון של ערכים ושל לו"ז להתפתחות.
ד. ספציפית על פיזיקה; זה משנה אם אתה רוצה לחמוד את זה כדי להיות מדען או כדי לעבוד אח"כ בחברות הייטק (לדוגמא). מדען צריך ללמוד דוקטורט וזה סה"כ משהו כמו 13 שנים של לימודים אינטנסיביים (יום ולילה), ואם אתה בכיון של הייטק אז לפעמים תואר ראשון בפיזיקה לא נותן הרבה. בקיצור, מעבר לצורך לשקוע ממש בלימודים האלה זה גם משנה מה הציפיה שלך או המטרה שלך מהלימודים האלה. כדי למזג "תורה ועבודה" או "תורה ולימודים" צריך להכיר לעומק את האופן שבו מתעסקים בכל אחד מהם. בסוף יש פה שאלה מאוד מעשית, ואי אפשר כל כך לענות עליה בתגובה קצרה. תצטרך לדבר עם פיזיקאי כדי לדעת את התובענות שיש בזה, (אני מניח שאת התובענות של התורה אתה מכיר), ואז לתכנן מסלול.

אני מקווה שיצאתי מספיק ברור.
בהצלחה!
ישר כח על הרצון להדמות לראשוניםפלונפון מירוסלב

למה זאת צריכה להיות בעיה?

התחלת כבר לנסות?

 

אני חושב שכמו שאדם יכול לעבוד וללמוד תורה ולהיות תלמיד חכם, כך אדם יכול ללמוד תורה ולהיות אקדמאי/חוקר ולהיות תלמיד חכם.

האם זה יפגע באחד מהשניים? יכול להיות, אבל לא בטוח.

 

זה עניין של נסיון וטעויות, תקופות שעוברות ככה וככה.

קרא את אגרת הרמב"ם, ותראה שכשהוא היה רופא מפורסם הוא כבר היה תלמיד חכם גדול וכותב גם שכמעט לא היה לו זמן מרוב שבאו אליו חולים.

לא תמיד זה עניין של 50/50 בחלוקת הזמן או המאמצים, זאת שאלה פרטית. והיא משתנה גם לגבי אדם אחד במשך הזמן. 

פולשת לפורום לא-לי כדי לנסות לענות לשאלה היפה הזו:מתואמת
אני חושבת שהרעיון הוא לשים את התורה במרכז, והפיזיקה תהיה רק חלק ממנה. הפיזיקה היא בהחלט חלק מהתורה, כמו כל המדעים והאומנויות בעולם.
ברגע שההסתכלות על העולם תהיה מתוך תורה - ההתעניינות בפיזיקה תתלווה אליה בצורה מאוזנת.
למשל, אם יש התלבטות אחרי התיכון/צבא לאן ללכת - אם ללמוד תורה או ללמוד פיזיקה - אז עדיף לבחור קודם בלימוד התורה, ולהשקיע בזה שנים רבות (כשהתעניינות בפיזיקה קצת נדחקת), ורק אח"כ לפנות ללימודי פיזיקה. זה כבר יהיה ממקום אחר לגמרי.

(כותבת מהניסיון של בעלי, שדומה מאוד לתיאור שלך. הוא למד 11 שנים בישיבה גבוהה ורק אח"כ פנה ללימודי הנדסה שקשורים גם לפיזיקה. הוא למד במקום שמאפשר לימודי קודש בד בבד עם לימודי המקצוע, והיום ב"ה הוא עובד במקום שמשלב את שתי האהבות הללו שלו).
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך