"ההסתבכות מתחילה כשרווקים ורווקות מצפים לאינטימיות רגשית עוד לפני הנישואין, וכאן יש סתירה, כי האינטימיות הרגשית הזו סותרת את הראייה שמודדת בני אדם עם יתרונות וחסרונות. יש משהו במערכת של הדייטים שהוא מאוד צרכני, אתה נורא עסוק בלמדוד את השני, אבל כדי שזוגיות תצליח אתה צריך לתרגל יחסים, לא למדוד את האחר. בקרב האנשים ששוחחתי איתם יש כאלה שמעולם לא היו במערכות יחסים, אלא רק בדייטים. לכן הכול כאן מורכב – ההפרדה המגדרית, הרשימה הצרכנית, הרצון באינטימיות. כל אלה מתנגשים".

זאת בחירה.

אני רואה את זה בהמון תגובות כאן - אנשים מתלוננים על המציאות, כשבעצם הם מסבירים שהם יוצרים את המציאות הזאת.

אולי זה תלוי אופי, אבל לדוגמה (מתייחס לדיון בשרשור אחר כאן) - תרבות המערב לא חייבת לגרום לחיפוש להיות קשה יותר. להיפך, מי שמתרגל לדבר עם בנות, יכול להיות לו יותר קל להתחבר אפילו למראה של מישהי חדשה. זה לא תוצאה הכרחית

אותו דבר - בן אדם מחליט אם הוא יוצא לדייט "צרכני" או לדייט "של מערכת יחסים". זאת בחירה שלו.

ברור שאם מתנהלים לא נכון אז התוצאה לא נעימה. אבל זה תמיד ככה. גם אם אתה לא יודע לבשל ותנסה לבשל, התוצאה תהיה לא נעימה. ולכן צריך ללמוד מטעויות - עשיתי משהו, זיהיתי שזה לא עשה לי טוב, נעשה משהו אחר או לפחות בדרך אחרת

לא גישה שכלתנית צרכנית של רשימת מכולת 

ולא גישה של עכשיו מערכת זוגית מפותחת 

צריך פשוט לחדד את החושים של האנטלגנציה הרגשית, לפתח חושים רוחניים

ולהתחיל להרגיש ולהבין איזה אנשים קשורים אליי

להבין איפה אני מרגיש טוב יותר, איפה האני שלי יוצא בצורה הטובה שלו, היפה שלו, והמוצלחת שלו...

עם אדם x או עם אדם Y

ברגע שקולטים את זה, אז לא צריך להיפגש 3 חודשים, לא צריך רשימת מכולת, ואין מה להתבלבל(יש אנשים שקולטים את זה אגב בחוסר מודעות וב"ה שמחה בשבילם, אבל לא כולם ככה.. הרוב צריכים לעבוד על זה...

בן אדם עם יכולות רגשיות של תפוח אדמה לא יכול להיות משורר. הוא יכול לתת לי מתכון מהמם של צ'יפס, אבל אמנות זה לא הקטע שלו.

אם באמת בן אדם מחפש "לפתח מערכת יחסים משמעותית עם מישהי שגוון השער שלה הוא בדיוק משהו מסוים והגובה שלה הוא מדוד על חצי סנטימטר" אז הוא מחפש שני דברים שונים שמקטין משמעותית את הסיכוי למצוא את שניהם יחד

ששדכנים רגילים לדבר בשפה של רשימת מכולת, ואז גם אם אתה מעוניין לדבר בשפה של מערכת יחסים, זה פשוט לא יצליח כי אין לך עם מי לדבר

בפועל- שידוכים לא בהכרח עובדים ככה...

כלומר יש מצב שכן, אבל ממה שאני רואה, שדכנים לא הכי מצליחים לייצר הרבה חתונות...  

אם היה שדכן שרואה קצת יותר פנימיות ומרגיש קצת אנרגיות של אנשים- אוהוו אז התחלנו לדבר... (מחפשת אחד/ת כזה...)

ולא קשור מאיפה ואיך הגיע השידוך, תמיד אפשר ליצור קשר מדהים ועמוק. זה תלוי בזוג, לא בשדכן בכלל ולא באופן ההיכרות

בצורה מאוד מאוד יסודית

(בעצם הרבה מהנושאים שם עולים פה בפורום כמה וכמה פעמים בדרכים שונות)

הכי כאב לי, ועד היום זה כואב לי 

הפער בין מה שרבנים אומרים על זוגיות וחתונה (גם מהציבור הדתי לאומי!!!)

לבין מה שבפועל בחורים ובחורות רוצים

ולא כולם מעיזים עדיין לדבר על זה, בטח שלא בפומבי

ואז נוצר או בלבול, או סתירות פנימיות, או טעיות שאנשים עושים ומתגרשים אח"כ

באמת מה שרווח היום שרבנים בדעה שמספיק כמה דברים בסיסיים ואפשר להתחתן 

ובפועל אנשים מחפשים הרבה הרבה מעבר לזה! אהבה עמוקה, חברות, אינטימיות ולא רק שותפות נחמדה עם שאיפות דומות....

ועדיין מאוד מאוד מזכירים את נתינה= אהבה בלי להתייחס לעניין של חיבור וכימיה, ומשיכת הלב (ראיתי בודדים שהתייחסו לזה וגם זה בעדינות ממש, יותר מזה ראיתי רב שכתב שמשיכה זה לא משהו שצריך להתייחס אליו. אני יודעת שזאת דעה אולי לא מקובלת אבל זה רב חשוב, וחייבת לציין שזה לא מוריד לי מהערך שיש לי לתלמידי חכמים חלילה או מהאמונת חכמים שיש לי... אבל עדיין כואב שנוצרים סתירות כאלו)

וקשה, קשה שכאילו יש איזה שדר סמוי שאפשר להתחתן עם כל אחד כמעט והמטרה היא לא האהבה שתיהיה שם או החיבור אלא לבנות בית עם ירא"ש וכל זה.. שזה נכון כמובן אבל לא פרקטי למה שקורה היום בשטח... 

אבל לא מסתדר לי, איך אפשר להיות שמחים שאתה לא שמח בזיווג שלך? איך אפשר לעבוד את ה' שמשהו מעיק עליך כל כך בתחום הזוגי? אנשים לא יכולים להעלים עין מזה גם אם הם ממש ירצו ויעבדו על זה...

וזה שוב מתחבר לי לפער שיש בין העולם החסידי שלא מספיק נותנים שם מקום למודעות זוגית ורגשית והתאמה על סמך נתונים של חיבור ורגש... לבין העולם הדתי לאומי עד לעולם החרדי....

כואב שאין אחידות ועדיין אין מספיק מודעות.

לא אומרת שזה בהכרח יגביר את קצב החתונות

אבל כן ימנע הרבה עוגמת נפש, הרבה כאב לב....

לא מסכימה שתרבות המערב היא הגורם לבלבול או לבררנות.. (אולי אצל אנשים שטחיים...)

אני חושבת שבאמת יש רצון מאוד עמוק אצל אנשים לדיוק פנימי בחיבורים שלהם עם אנשים

וזה לא מתבטא רק בזוגיות, זה מתבטא בהכל- בקריירה, בעבודת ה', בחיפוש הפנימי אחר התכלית

זה דור כזה שיש לו יותר פניות נפשית להתדייק

ולכן מחפשים חיבור שירגיש שלם , לא אדם מושלם, אלא הרגשה של זה נכון לי וזה טוב לי מכל הבחינות מבחינת רגש ומשיכה וחברות ואבא טוב לילדים, ורוחניות ומטרות וכו'.

אנשים מחפשים אחדות והרמוניה. 

(אולי לא כולם מודעים לזה, ולא כולם בהכרח במקום הזה, אבל הרבה בכיוון, לפחות ממה שאני שומעת...)

*וביצה של רווקים דתיים זה פשוט נורא בעיניי... 

*והקטע שיש פערים בעולם הדתי לאומי בין הגבר לאישה בגלל שגבר עדיין בהסדר ואישה מתחילה כבר תואר- לא חושבת שזאת הבעיה. הגברים הדתיים לאומיים מאוד מאוד פתוחים (אני לא מדברת על דוסים סגורים). הבעיה אולי אצל בחורים תורניים ששמרו על עצמם ממש, וכמעט ולא היה להם קשר עם אישה (בקושי במשפחה).

אבל האמת לאמיתה היא שהבעיה היא לא כמה נחשפת לדיבור עם נשים (אולי קצת)

הבעיה היא רמת האנטלנגציה 

שלא תמיד דואגים לפתח בישיבות. כי מתעסקים בעיקר בשכל שכל שכל, גם עבודת המידות נלמדת (ככה נראה לפחות) ממקום של שכליות ולמדנות ופחות לב ורגש ונפש... (יש ישיבות שכן, לא רוצה להכליל)

בעולם החילוני עצם האינטרקאציה המרובה של נשים עם גברים אוטומאטית מפתחת את היכולת הזאת לדעתי... (ובכללי להתנסות בקשרים זוגיים...) 

אבל לגמרי אפשר לפתח את זה גם בלי חברה מעורבת (שבכח חלילה מנסים להגיד ברמז שאולי יש כאן טעות וצריך קצת יותר לערבב בין בנים לבנות...)

הבעיה שזה מאוד תלוי בחינוך, בשיח בבית, בשיח בישיבה.

ולדעתי כן, בנים צריכים ממש להשקיע זמן בזה, כדי לצמצם פערים עם הנשים... 

והגישה לעולם הנשי, גם מאוד מאוד תלוי בחינוך הבית. וזה לדעתי לא משהו שבהכרח צריך לדבר עליו בפומבי, כלומר לא צריך להשליך את כל האחריות על הישיבות... 

צריך בעיקר שהורים ידעו איך ליצור שדר מסוים ואווירה מסוימת של טבעיות ואנושיות בין נשים לגברים.

ואני מכירה משפחה חרדית למהדרין אשכנזית ליטאית שהילדים מצד אחד לא נחשפו לחברה מעורבת אבל יחסי אנוש שלהם עם בנות הוא מצוין ומשדר מאוד טבעיות ונינוחות

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים