קפוא וואו כמה שקפוא.
והחופש המוזר הזה ומה קורה עם שנה הבאה ושום דבר לא ברור.
אני רוצה מעיין עכשיו,אני אוהבת מעיינות ולהיות לבד עם עצמי ועם אבא,אפילו לא לכתוב כי המילים הורסות את השקט.
אבא,גם היום כשדיברתי איתך,הרגשתי ככ מטומטמת פתאום לשיר לכבודך.
תודה אבא,תודה שבסופ הצלחתי לשיר.
פף אני רוצה גיטרה ולנגן לבד ממש כי אני לא אוהבת ששומעים את הזיופים שלי.
דווקא גיטרה שמשמיעה זיופים וצלילים שלא לפי המנגינה המקורית,היא מה שמנקה אצלי הכל.
אבל הגיטרה בארון למעלה ואין מצב לקחת אותה עכשיו ובכלל למה אני שוב ערה בשעה הזאת,אני צריכה להתאפס קצת על עצמי ולדעת מה קורה איתי וחשבתי על זה שפתאום אני מאוד רוצה לקנות לעצמי מלא מלא גואש וקנבסים ואני רוצה עוד קנבס אחד גדול ממש ולכתוב עליו 'ואהבת' ולעשות את זה יפה ועדין עדין..אני רוצה כבר לסיים לעצב לי את החדר ואני רוצה לצייר את הרב גינזבורג,זה,זה אור האורות בפשטות.הלוואי אבא יתן לי כוח ולב טהור לצייר את הרב,מפחיד אותי ממש לצייר רבנים וגם על התמונה שתלוייה בסלון אני מפחדת להסתכל.ממש מפחדת.זה יוצר בשנייה חשבון נפש וכמו אולטרה סאונד ללב ולבהמית וזה מפחיד עיניים..מפחיד עיניים של רבנים..איאיאיאי אבא אני רוצה לב חם לתורה ומצוות ורוצה בית של 'ואהבת' ורוצה ללמד את הילדים שלי מה זה הגוונים ומה זה צבעים בכלל ואיך שרים בלי לזייף ואיך שרים עם הזיופים הכי צורמים בעולם ואני רוצה בעל צדיק למרות שבמצב כרגע אני ככ לא ראוייה לזה.וואו אבא.ככ.
ובכלל,היום קלטתי כמה אני לא ראוייה בכלל לחיים האלו והכל זה מתנות חינם מאבא והלוואי ונזכור את זה תמיד שאבא לא חייב לנו כלום וגם הלוואי ונזכור שאנחנו עושי רצינו,באמת באמת רוצים לעבוד אותו ובשבת ככ הייתי בליבשומי קדוש ואני אוהבת ליבשומי קדוש,זה מיוחד,זה מרים קצת מעל העולם וזה טוב שיש קורונה כי ככה מגלים שהתפילה בבית היא אור האורות והריקודים אחרי לכה דודי מסביב לשולחן וקופצים ושרים ואני אוהבת לרקוד ככ,וואו כמה שאני אוהבת לרקוד וזה כיף לרקוד איתם ולהשתגע ולהרגיש איך הלב עולה למעלה לאבא מרוב אהבה ובכלל,אני ככ לא ראוייה למשפחה הזאת ולא לאמא הזאת ושוב,זה מתנות חינם מה שהולך פה ו,וואו אני רוצה לעשות עם הילדים שלי מלא חימר ולהתלכלך על מנת להתלכלך ולהנות על מנת להינות ואת הכלים שהם יכינו,נגיש לסעודת שבת או לסתם ערב על האש שנעשה עם כמות האנשים האבודים שיגיעו אלינו וינשקו את השלט של הדלת כי היא דלת שלהם,זה,זה בית שלהם.
באמת.
וקמץ ופתח וציירה וסגול והכל ככ רחוק מימני,רחוק כשנות אור ואין לי מושג איך משיגים את הקדושה הזאת שטמונה בילדים הטהורים שקיימים בעולם הזה והלוואי אבא יעשה איתי חסד אחרון ויגלה לי את נוסחת חינוך הילדים,מה הפלא שלה ואיך מצליחים לשמור על טוהר ותמימות ואני רוצה ככ הרבה דברים ושדה פתוח כזה,מלא מלא שדה,מלא,כמו שיש פה ולשמוע את נהימת החיות ולהרגיש ברגע הזה כמה אני בעצם יצור קטן שלא מבין שום דבר,אפילו לא נהימות ו,זהו וואו כמה קישקשתי לך פה אבא,אני באמת לא מצליחה לדבר,רק לקשקש אבא,מחילה ככ ועוד רגע אלול ואני בגעגוע עצום לאלול ואיזה כיף שאני אוכל לצאת לשדה כפשוטו ורוצה להכין עם הילדים שלי מלא מלא אוכל,שיספיק לכולם,שאף אחד לא יתבייש לאכול וזהו,פשוט שיהיה בית טוב לאנשים שצריכים בית ומקום שהם ידעו כמה הם פלא הבריאה ופליאה זה שם מדהים ורועה ישראל ככ ככ זה,זה אור השם פשוט וזה משעשע שהם צחקו מיזה בשבת,נו די כי הם לא מבינים את המקום הזה אצלי וזה נחמד לי שהם לא יודעים את המקום הנסתר הזה ושרק היא יודעת,זה,זה עושה לי טוב,איזה מזל שהם לא יודעים מיזה ובכללי איזה מזל שאנשים חושבים שהם מכירים אותי אבל הם,וואו הם לא באמת מידי מכירים אותי וזה עושה לי טוב שרק היא יודעת אותי ממש טוב ושאפשר להיות איתה מה שאני בלי כיסויים ובלי הסתרות ואני אוהבת אותה ו,וואו קישקוש בשכל אבא,זהו אני הולכת לישון,
גוט מארגן