אם מתקדם נשמע לי לגיטימי

תדעי שהבטחון העצמי שלו יכול להשתפר פלאים אם תעודדי אותו. כמה שתחמיאי לו יותר - ובצורה משכנעת - ותגידי לו שאת מעריכה אותו, הוא יתחיל להאמין בזה וזה יעזור.

בנוסף - יש אימון לבטחון עצמי ועוד כל מיני טריקים. אז הוא יכול - וכנראה כדאי לו - גם בלי קשר אלייך.

כמובן קיימת האפשרות של להגיד לו, אבל אז זה חייב להיות:

1 בהדגשה של כמה את מעריכה אותו

2 שהאמירה תהיה משהו כמו "לפעמים יש לך שפת גוף שנראית לי כאילו אתה משדר חוסר בטחון. וזה חבל לי, כי אני רוצה להרגיש את הבטחון שלך, זה מחזק אותי. ואני רוצה שגם שפת הגוף שלך תשדר את זה. אז תשתדל להשקיע בשפת גוף כזאת, פשוט כדי שיהיה לי נעים יותר ושארגיש בטוחה יותר".

עכשיו אני רואה שהשאלה בכלל אם להמשיך. אז כן, בטח. לגמרי

קודם כל - את לא תקבלי אותו כמו שהוא. הוא רווק, תקבלי אותו נשוי. הוא ישתנה בכל כך הרבה פרמטרים שאת רובם את אפילו לא מעלה על דעתך, והוא ימשיך להשתנות עד יומכם האחרון

השאלה היא איך לגרום לו שיסכים, ואיך לגרום לו למוטיבציה. עבור גבר סטנדרטי, "אשה שאוהבת אותך" היא מוטיבציה רצינית. אולי הוא צריך עוד יותר מוטיבציה מזה, אבל זה בהחלט מספיק.

מה שכן, חשוב מאד שתהיי מוכנה לאפשרות שהוא לא ישתנה. שבדבר הזה הוא יישאר כמו שהוא, ואת תחליטי שאת המחיר הזה את מוכנה לשלם (עד שזה לא קורה, כלומר כל עוד יש משהו שמבחינתך הוא סיבה לפרק את הקשר, אל תתחתני איתו)

אבל ברור שיש לו המון דברים ללמוד, ואת תלמדי אותו. אחרי שנה איתך הוא יהיה מתאים לך פי אלף מאשר לפני כן.

שבן זוג טוב יכול להפוך אדם למאושר, ובן זוג רע יכול להפוך אדם לאומלל.

וזה נכון כנראה גם שאדם מוכן לעשות הרבה למען מישהו שיש ביניהם אהבה, במיוחד עבור בני זוג.

האם זה אומר שהשמחה שלו תליה בך? ממש לא. אם את לא תאמללי אותו ולא תעשי הכל כדי להפוך אותו למאושר, זה תלוי בעיקר בו. עדיין תהיה לך השפעה, אבל פחותה. בניסוח אחר - האושר של אדם נשוי תלוי בשני בני הזוג. כלומר, כמה שהצד השני איום יותר, אתה צריך להתאמץ יותר כדי להיות מאושר, וכמה שהצד השני טוב יותר, אתה צריך להתאמץ פחות.

וברור שהוא יכול להתפתח לבד. אבל לדעת שזה חשוב למישהי שהוא אוהב זאת מוטיבציה משמעותית. בדרך כלל יותר משמעותית מאשר בשביל עצמו. רק תראי כמה אמהות משקיעות בילד שלהן וכמה בעצמן - הרבה פעמים האמא תשקיע בילד יותר מאשר בעצמה, וידוע שאמהות מסכנות את חייהן עבור הילד שלהן.

במיוחד - במיוחד - בתחום כמו בטחון עצמי, שתלוי המון ב"איך אני נתפס בעיני אחרים". עד שפגשת אותו, אולי הוא חשב שהוא לא מיוחד, ואת פגשת אותו ואת אומרת שהוא מאד מיוחד. כמה שהוא ישמע את זה יותר, הוא יאמין בעצמו יותר.

שוב, ברור שלא תתחתני לפני שאת יודעת שהוא טוב לך כמו שהוא. אבל לדעתי אל תעזבי אותו אם את חושבת שזה יכול להשתנות בזמן סביר.

מה לא מפריע לו - שיש לו שפת גוף שמפריעה לך? יכול להיות. את אפילו לא סיפרת שזה מפריע לך, מנין תדעי מה הוא מרגיש?

או שלא מפריע לו שזה מפריע לך? ברור, הוא לא יודע.

אם הוא אדם שמתקדם בחיים וכובש יעדים או שהוא נייבך..

זה פחות תלוי איפה הוא נמצא כיום זה תלוי באופי שלו, אם הוא פייטר.

גם אם יש לו כרגע בטחון עצמי נמוך, יכול להיות מאוד שהוא פייטר.

זה בנושא הזה ובכל נושא אחר.

וממש לא כדאי לפתח בו תלות לבטחון עצמי דרכה.

אפשר לפרגן ולחזק את הבטחון אבל יש איזה מרחב שכדאי שישאר בידיים של הבנאדם עצמו.

וכל זאת, לא נראה לי שצריך להציב תנאים..

מתי שהקשר יהיה יותר רציני את גם תקחי את זה במקום יותר טוב.

אם את יודעת שהוא בנאדם שבאופי שלו יודע לעבור שינויים ודינמי אז בין אם זה יהיה טיפול כזה או אחר זה משהו שראוי להערכה.

מה את חושבת שהחוסר ביטחון מבטא? שהוא לא בטוח בדרך שלו, ולכן יש לו בעייתיות בדרך?

או משהו אחר?

שאת מתארת כרגע... 

בעיקרון שימי את זה רגע בצד, זה יחסית טכני מה שאת אומרת

ותחשבי רגע אם הנקודה שציינת מפריעה לרגש, משיכה, או ההערכה....

אני מבין שיש כאן מכלול שלם של שפת גוף שמשדר חוסר יציבות,

למרות- שאת יודעת שיש לו יציבות כלפי עצמו.

אני יכול להעלות כיוונים אפשריים, בכל אופן הענין הוא שכיון שזה יותר טכני- אם יש לך כח לתהליך ואם את מסוגלת 'לחיות עם זה'- זה יכול להשתנות. 

אז ייתכן שפעם הוא היה חסר ביטחון ומאז הוא מתנהל באותה שפת גוף אע"פ שהוא לגמרי במקום אחר.

יכול להיות גם שהוא פשוט לא טוב בקטע של השפת גוף, יכול להיות, בכל זאת- זה לא חסרון ענקי.. 

ויכול להיות שמה שנראה בעיניך כחוסר בטחון זה בעינייך, אבל אדם אחר היה אומר אחרת..

אם יש לך כח ורצון- שווה לברר איתו. את מתארת בחור טוב ושאת מעריכה אותו בפרמטרים האחרים.

דבר שהאדם עצמו באמת רוצה להשתנות בו וזה ביוזמתו השינוי - אפשר ואפשר.

ואת עובדת קיומו או אי קיומו של הקריטריון הראשון אפשר לברר עם האדם עצמו..

אבל אם ישר קובעים בצורה חד משמעית-

זה אומר שככל הנראה לא רוצים לבצע את שני הקריטריונים האחרים,

או לחילופין לברר איתו. סתם חבל..

זה לא רציני לצאת לדייטים בצורה כזאת שעל כל דבר מקבלים החלטה ולא מנסים לברר וגם ללכת לקראת כשצריך

גם בלי קשר אליה.

יכול להיות שכל מה שהוא צריך זה מישהי שתאמין בו בשביל לבצע את השינוי..

לפעמים האמון העצמי יכול להתעורר מאישה לפעמים זה ממשהו אחר.

היא לא שאלה כי זה נושא אולי רגיש והוא עלול להיפגע..

אז כרגע שום דבר לא ידוע הכל בגדר השערות..

רק טיפה לחדד-

מה שיש זה לא רק מצד האדם עצמו, אלא גם הרבה מצד מה שרואים/ מסוגלים לראות בו (בהתאמה כמובן.. לא צריך לראות מה שאין..)

לכן היא עדיין לא יודעת בדיוק מה המצב שלו וכדאי לחכות

או שאיפות וכולי..

לכן אני יותר אופטימי ממה שנשמע ממנה בצורה שיטחית.

להיפך נראה שיש לה נטייה לשמור לו את המקום שלו

הוא יפגע, והביטחון שלו מולך ירד עוד יותר. והוא לא ירגיש בנוח להיות עצמו לידך. 

לדעתי להעיר על דבר כזה יעשה רק יותר נזק מתועלת. 

קודם כל תבדקי איך הוא ליד אנשים אחרים. אולי אין לו בעיה כללית של חוסר ביטחון, אלא הסיטואציה של הדייט קצת מלחיצה אותו, ולכן הוא קצת חסר ביטחון דווקא מולך, כי הוא עוד לא מרגיש בנוח לידך, אבל אחרי שאתם תתקרבו הוא יהיה יותר משוחרר.  

דבר נוסף את צריכה לשאול את עצמך האם זה דבר מהותי שבלעדיו את לא יכולה להתחתן עם הבחור, או שזה משהו שאפשר לוותר עליו כאשר יש דברים אחרים שהם טובים. כי אם זה משהו מהותי בשבילך שאי אפשר בלעדיו להתחתן, אז את לא יכולה לסמוך על כך שהוא באמת יצליח להשתנות, אפילו אם הוא יסכים לעבוד על זה. שיפור ביטחון עצמי זה לא דבר קל. אבל אם זה לא ממש מהותי בשבילך, ואת חושבת שהיתרונות שיש בו גוברים על החיסרון, אז את צריכה לקבל אותו כמו שהוא. ואחרי שתקבלי אותו באמת כמו שהוא, תוכלי לנסות לגרום לו לשפר את הביטחון מתוך ידיעה שגם אם הוא לא יצליח זה יהיה בסדר בשבילך.

דבר נוסף לדעתי האופן שבו אפשר לעורר אותו לשפר את הביטחון העצמי, חייב להיות באופן עקיף ולא באופן ישיר. את יכולה לדבר אתו בדייט על הנושא של התפתחות אישית, את יכולה לספר על עצמך איך חיזקת לעצמך את הביטחון, את יכולה לדון איתו על הנושא, לספר על חברה שעשתה תהליך, לספר על שיטות שראית שעוזרות לאנשים לשפר את הביטחון. סתם תעלי את זה "בדרך אגב", שלא ירגיש שאת מתכוונת אליו. תראי איך הוא מגיב, מה הוא חושב על זה. את יכולה לשאול אותו כחלק מהדיון איך הוא מרגיש לגבי הביטחון העצמי שלו, באופן שלא ירגיש שזה מתוך ביקורת, אלא סתם התעניינות שלך בו, באיך הוא חווה את הדברים. אולי זה יגרום לו להתעניין בנושא ולבדוק אותו מעצמו. בסוף זה חייב לבוא ממנו. את יכולה באופן עקיף לעורר אותו לרצות בזה, אבל את לא יכולה לגרום לו לעשות את זה בשבילך.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים