דווקא היום,
ט"ו באב
שכל המדיה גועשת ורועשת
בלבבות ורודים ואדומים
בתמונות של זוגות עם ילדים מחייכים
[וב"ה שכך - מפרגנים ומייחלים גם לעצמנו]
תזכרו את החברים (גם אנחנו כרווקים/ות יכולים)
הבודדים, שעכשיו בקורונה הם בודדים יותר ויותר
את החברים שהתוכניות השתנו
שהפעילויות "בריחה" לאחרי צהרים הצטמצמו
שמחפשים את עצמם,
אישית, תעסוקתית או זוגית
חברים שעכשיו בקשר או נפרדו
שגרים לבד בבדידות או בודדים בבית ילדותם
שמתפקדים או קמים בבוקר במסווה חיוך עצל
תזכרו את המכרים "המבוגרים" יותר ממכם
שאולי נשכחו בדרך
תזכרו את הלבבות הבודדים
שמשוועים למילה טובה
לעידוד,
לחיזוק ולחיבוק
תרימו טלפון, תשלחו אימוגי' בוואטסאפ.
תראו שאתם איתם
בעז"ה בשנה הבאה יהיו כאן הרבה שמחות ![]()
ובנתיים מתפללים עליכם/ן ומנסים לשדך
לזיווג מתאים ומדויק
הרי המתפלל על חברו נענה תחילה לא? 
