אבל אתה יכול לשאול איך זה להיות בן שני של מישהו. או הורה שני של מישהו. הרי הוא נורא אוהב את השני, ואיך יש לו מקום לאהוב גם אותי

ולכל גבר/אישה יש בן זוג אחד

זה לא קשר דומה בכלל

כמו להשוות בין למידה פרטנית לפרונטלית

מצד שני, אפשר להבין שאפשר לאהוב שני אנשים שונים.

יש לי הרבה חברים טובים וקרובים מאד, שרובם אם לא כל אחד מהם מתחבר איתי בנקודה אחרת.

והרבה בנות שיצאתי איתן התחברו לצדדים שונים באישיות שלי ואני לצדדים באישיות שלהן שאצל האחת היתה ולאחרת היתה נקודה אחרת.

אז ההבנה שכל אדם הוא מיוחד גם אם הוא לא היחיד, והוא יכול להיות יחיד כרגע - מספיקה בעיני

אולי בתוך הלב שלו הוא כל הזמן מתגעגע לקודמת ורוצה שהיא תחזור?

יש מצב שהוא כל הזמן יזכור שאני ברירת מחדל

מה גם שיש נטיה לזכור את אלו שהלכו מאד לטובה....

אני מדברת בלשון אישית, ב'ה אני לא במצב הזה בכלל, עוד רווקה

ובעז'ה לא אגיע

אבל ככה קל לי להסביר....

אבל לרוב יש להן פחות הצעות (הן יוצאות הרבה אחרי האובדן לעומת גברים שלפעמים מתחתנים בתוך השנה) 

לרוב זה נובע ממשתנים אחרים 

מאשר נשים שצריכות את הגבר שלהן

ככה פעם הוסבר לי בקצרה....

זה הוסבר לי יותר בהרחבה

הרי אלמנים יכולים להתחתן עוד בשלושים או מיד אח'כ, הם זקוקים נואשות לאישה (בלי קשר לכמות הילדים בבית)

ואלמנות רובן ממשיכות בלי להתחתן שוב, לפחות עד סיום נישואי הילדים

אז הסבירו לי שזה נובע מהצורכים השונים בין המינים

אדרבה

תחכימו אותי אם אני טועה

עם כל הכבוד לרווקים, ואני אומר כמובן גם על עצמי-

רווק לא חווה נישואין

אז הוא לא יודע איזה חוסר זה..

תחושת חוסר מגיעה ממשהו שהיה לך או שייך לך או שהיית קשור אליו.

ובמיוחד אחרי שנים של נתינה ואהבה ועבודת מידות מטורפת כדי לבנות את הנישואין האלה. והחיבור שבא בעקבות זה.

אנחנו לא מרגישים את זה, כי אף פעם לא היינו במצב כזה,

ומי שכן מרגיש- הוא מאלה שלא יכולים להסתדר הרבה שנים בלי אשה (כמו שאשה לא יכולה 'להסתדר' בלי גבר.. ואני לא מתכוון רק לרמה הגשמית)

אבל נשמע לי הזוי להגיד שגברים בנישואים שניים באים להתחתן עם אשה רק כי היא אשה,

ולא בודקים התאמה לפני כן..

זה לא פחות צורך נפשי ממה שזה צורך פיזי

אולי בהתחלה.. ייתכן שהגבר רק רוצה להתחתן ולמלאות את החוסר,

אבל זה כמו כל אדם שיש לו כאב הוא לא חושב בהתחלה בצורה הכי רציונלית. אבל זה לא שלא חשוב לו מישהי מתאימה,

וגם- הענין הזה שלא רוצים להתחתן עם מישהי שמזכירה את האשה הראשונה (זה גם רצון שמשתנה בין אנשים ובמשך הזמן)- מי שלא מכיר יחשוב שהוא רק רוצה להתחתן עם מישהי ולא אכפת לו עם מי. אבל דוקא מאוד אכפת לו עם מי- שלא תזכיר את האשה הראשונה...

אז לא הכל פה זה לוטו, נראה שהרוב פה זה לא ככה

כל הדיון הזה של "כן אידאלי לא אידאלי" הוא חסר משמעות.

זה סוג הדיון שכל צד מדגיש את הרגשות שלו, והדיון הוא לא בעובדות אלא בין שתי תמונות עולם - בעיקר רגשיות - מוקצנות.

ברור שכשאומרים שיש משהו באופי הגברי שגורם להם לאהוב שווארמה לא הכוונה שגבר בלי שווארמה ימות מרעב. בקיצור, הדיון מנסה להגיע לבירור ולא להקצנה של שתי התפיסות האפשריות בקצה

והשאלה לא מה אני רוצה אלא מה אני מאמין שתקין (לא אידאלי, תקין)

ניסיתי, לא הצלחתי

ונשמח להסבר

זוג ששניהם לא יודעים לבשל ואוכלים בחוץ. יכול לכתוב פה מישהו שזה לא אידאלי ולא יודע מה עוד.

וזה באמת לא אידאלי. הם מפסידים חלק מחוויית הזוגיות. אבל זה לא בעיה. הם בסדר גמור.

אותו דבר גבר שנשוי לשתי נשים בזמן שהדבר מותר מצד ההלכה. האם היה יות טוב שיהיה נשוי לאשה אחת? יכול להיות. אבל במציאות הוא צריך לבחור בין הרבה שיקולים, ובפועל הוא בוחר באפשרות היותר טובה או הפחות גרועה. זה לא אידאלי אבל זה בסדר. אנחנו לכל היותר יכולים להתעניין מה השיקולים לכאן ולכאן ואיך לתת להם משקל.

בין דבר שהאדם שולט עליו לדבר שהוא לא בידי האדם.

דבר שהוא לא בידי האדם- למשל הזוג כרגע- במצב הנתון הזה- לא יודע לבשל, סבבה אז אנחנו אומרים שהדבר הכי אידיאלי למצב הלא אידיאלי שלהם זה שיאכלו בחוץ, במקום לגווע מרעב או לאכול אוכל לא טעים וקר בבית.

אבל כשיש לך בחירה בין אשה אחת לשתי נשים- פה אני אישית לא יכול לתרץ את עצמי ולהגיד- כן אין לי ברירה, וזה לא מעיד על כלום ואין הבדל בין שני הדברים מבחינת האישיות שלי. כי זה מעיד! מעיד שבחרתי משהו, מתוך המקום הנפשי שלי, והשאלה היא מה זה מעיד. לי נראה שהיכולת הזאת להיות עם כולם מעיד שיש פגם בהרגשה הייחודית, כלומר- השכל אומר שטכנית אפשר להתחתן עם הרבה נשים אז נקשיב לו, והרגש שמצד טבעו לא מתחבר לכל אחת באותה הצורה ולא מעריך ולא רואה בכל אחת את אותם הדברים- אלא בכל אחד הוא רואה דברים שונים (נגיד עין טובה אומר שאני מתמקד בטוב שאצל כל אחד, בודאי שהטוב שלי הוא אחר משלך וכן הלאה).

אז זה אומר שיש פה רובד של תקינות מצד השכל, ואי ביטוי רגשי- לכאורה מצב לא תקין מבחינה רגשית.

בדיוק כמו "גבר שרוצה להתחתן עם אשה נוספת הוא לא נורמלי". נראה לי לא יפה

למה כולם פה מניחים שאם אדם עושה משהו הוא עושה את זה ברשעות מקסימלית?

אני לא התחתנתי אפילו עם אשה אחת. אבל אני מאמין שאם הייתי מתחתן עם שתי נשים, הייתי עושה את זה בהתחשבות. איך? לא יודע. לא עשיתי. אבל אם הייתי עושה, ברור לי שלא הייתי מתעלם מהכאב הזה. 

באמת הכאבת לי בתגובה הזאת

כאילו יש לנו גבר. באישון לילה הוא קם למקרר. פותח את המקרר, מוצא משהו, אוכל קצת, מתיישב על הספה, ופתאום מחליט שהוא רוצה עוד אשה. הוא חוזר לחדר השינה, בודק שאשתו ישנה, והולך לחפש מישהי אחרת.

אז ממש לא.

מישהו שמתחתן עם אשה שניה, בהבנה שלי, זה אדם שלדוגמה - הוא זקן או נכה ומישהי מתנדבת לטפל בו, ובשלב מסוים הם מחליטים לצרף אותה כחלק מהמשפחה. אפשר לאמץ אותה כבת, אבל בחברות מסוימות אפשר להתחתן איתה.

או יכול להיות מישהו שאשתו כבר מבוגרת והוא רוצה עוד ילד. יש הרבה חברות שבהן דבר כזה הוא הגיוני.

או מישהי שהיא מסכנה והוא מוכן לאסוף אותה הביתה ואשתו מבינה שהוא אוהב את אשתו הראשונה אבל רוצה לדאוג לשניה (שוב, פחות נפוץ בחברה שלנו, שנשים הן יחסית עצמאיות)

ועכשיו תן לי להציע רעיון מהפכני - בוא ניקח גבר, שאשתו יודעת איך עובד ראש של גבר, והיא מבינה שאם הוא יתחתן עם מישהי אחרת זה לא אומר שהוא אוהב אותה פחות. אז פשוט אין כאב כי היא מבינה. היא מבינה שהוא אוהב אותה כמו שהוא לא אוהב אף אחת אחרת (וגם את השניה הוא אוהב כמו שהוא לא אוהב אף אחת אחרת, ככה זה גבר).

הוא לא מדבר על להתחתן עכשיו, בשעה 00:39 בלילה.

ולכן אני מבין שהכוונה היא כשזה בהקשר המתאים

ואכן היה נפוץ מאד שהן לא הסתדרו ביניהן. אבל זה לא אומר שזה תמיד כך. ולא אומר שאנחנו מדברים על מקרה כזה. בדיוק כמו שנדבר על נשואין באופן כללי ותגיד "אבל יש כאלה שסובלים"

ורק בשביל להבהיר, הרקע הכללי של הדיון בשרשור הזה הוא להתחתן עם אשה נוספת אחרי שהראשונה מתה

מה שכתבת הוא "הרבה גברים הם ממש לא בסדר"

(איך הגעתי לזה? כי את מודה לה' על זה שחלום של הרבה גברים לא מתממש)

אני מאמין באמת שהאוכלוסיה של גברים שאנחנו מתייחסים אליה, בין אם היו שמחים להתחתן עם יותר מאשה אחת ובין אם לא, רוצים כך משיקולים חיוביים וטובים. כן, אני מאמין שאדם יכול מתוך רצון טוב וחיובי לרצות להתחתן עם יותר מאשה אחת (לא אומר שזה מתאים לי, אומר שיכול להיות אדם שמתאים לו)

(אל תגידי "התכוונתי לגברים רשעים". כי גם החלום של הרבה גברים רשעים הוא לרצוח יהודים או לגנוב)

ננסח זאת כך: אילו את היית גבר, מה את היית חושבת?

אם את טוענת שאנחנו חושבים מחשבות כאלה כי אנחנו גברים, את בעצם טוענת שהגישה הזאת מוסרית באותה מידה.

טיעון מוסרי אומר: אני חושב אחרת ממך, וחושב שגם אתה צריך לחשוב אחרת. אם את רק אומרת "ככה אני חושבת כי אני אשה" את אומרת בעצם "ככה אני מרגישה" ואז זה בסדר גמור אבל מי שלא מרגיש כמוך הוא לא פחות מוסרי

ממה שאני למדתי,

האיש והאשה משלימים זה את זו, כלומר באותה המידה שכל אחד/ אחת משלים את השני הוא גם מקבל מהאחר במקום שהוא חסר..

נכון בהחלט ככה יש שמסבירים,

אבל הנקודה הזאת לא קשורה למה שאמרת לגבי שתי נשים,

זה אומר שמבחינה גשמית- האשה יותר מתוקנת ושייכת לקדש את החומר, ואין לה התמודדות עם יצרים.

והגבר בגלל שהוא שלם יותר רוחנית- הוא יותר מועד לכישלון בתחום הגשמי.

אבל זה לא אומר שגברים הם רעים בטבעם..

אבל יוצא להם מעשים רעים בטבע שלהם. מעניין

בתור תיאוריה אבולוציונית זה באמת נשמע טוב

אבל הטענה שלך היא שאנחנו רובנו כאלה בטבע.

גם המון אנשים שלא עשו שום רע ולא חוטאים בהרהורי עבירה.

אז המון בהצלחה עם התיאוריה..

אהמ סליחה. עם האמת הצרופה

(וסליחה על האמוציות..)

הכל נכון, אבל רק לא להכליל.

אני רואה בעצמי דברים אחרים לגמרי בחלק מהתיאורים כאן..

תמיד לזכור שהאישיו זה לא גברים מול נשים, אלא מי האשה שהכי מתאימה לי או הגבר (לבנות). ויש הכל מהכל, למרות הקו הכללי.

בשאלה המקורית שלי שאלתי את האמון והביטחון ואולי האכזבה

לא חשבתי להגיע לויכוח כמה נשים כל גבר היה רוצה.....

תמיד כשמדברים על עניינים מוזרים כאלה ועם שמות של אנשים מוזרים והשיחה נשמעת לא קשורה וקצת הזויה-

זה ככל הנראה הארי פוטר.

לא קראתי מעולם, אבל זה ככה,

ופה במצב במקרה יצא לי לשמוע על הענין

הכי נחמד לעשות את זה למי שלא מכיר את הארי פוטר

איזה ניתוח מדוייק! 

ברור שקיימת הנטיה הזאת בעיקר אצל נשים, בדיוק כמו שקיימת הסתכלות אחרת אצל גברים.

זה שבכל מיני דרשות ומדרשות רבנים מלמדים שהגישה הנשית היא נכונה והגישה הגברית פסולה, זה סתם רגשי נחיתות. סליחה

כאילו, אני גבר, אז אני יכול להעלות השערות לגבי נשים או לשאול אותן ולשמוע מהן על עצמן.

את אשה, את יכולה להעלות השערות לגבי גברים או לשאול אותן וכו' וכו'. לקבוע- לא, את לא מכירה מספיק.

אבל מאיפה לך שזה האמת לאמיתה? 'יש מציאות'- טובב.. אם יש מציאות אז אין דיון, יש רק מסקנה: נשים in גברים out. גם אני בתור גבר לא מכיר את כל הגברים, כמו שאת כנראה לא את כל הנשים, ולמען האמת- יותר מעניין אותי התפקיד האישי שלי בעולם מאשר איזו מלחמת הגנה על הגברים או מלחמה נגד נשים.. לא ראיתי אף פעם יד ימין שנלחמת ביד שמאל

העיקר שזה עוזר להרגשה

אלא יותר מתוך הדברים שלך.

את הפסקאות האחרונות בודאי שלא הפניתי כלפיך ה'אל תביאו לי' זה כנגד תגובות שהיו צפויות של דוגמאות מהאבות שכביכול אני הקטן 'יוצא' נגדם..

תמיד כשאני קוראת על אלמנות ל'ע (סיפורים, לא כתבות) מתארים שם כמה קשה להם להשתחרר והן לעולם לא שוכחות פחות מספרים על גברים, אבל גם כשכן זה אותו תיאור

וקשה לי לדמין את האישה השבורה והמתגעגעת יוצרת קשר אמיתי וחזק עם גבר נוסף

גם אחרי תקופה.....

אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר (ישעיהו נד, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו תנא אין איש מת אלא לאשתו ואין אשה מתה אלא לבעלה אין איש מת אלא לאשתו שנאמר (רות א, ג) וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר (בראשית מח, ז) ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל:

אבל השאלה המקורית שלי מתיחסת לרגש ולרמת הקשר והאמון

לא נכנסת להלכה וגם לא מבינה בזה.....

שיש כאלה שזה הצליח להם מצוין.

אמנם, חז"ל אמרו, אין איש מת אלא לאשתו ואין אשה מתה אלא לבעלה,

לאידך - גזירה על המת שישתכח מהלב.

תלוי באנשים, בתעצומות הנפש, במציאות הספציפית שלהם. 

אדם זה דבר מורכב, אי אפשר  לעשות הכללות כאלה ("הלב שלהם עדיין שייך אליו".. מי אמר).

אחות בבית אבות שעובדת עם ערבים מטפלים ספרה לי על אחד בן 30 בערך אדם די אינטליגנטי

(יודע לקרוא ולכתוב, אצל ערבים בעבודות שחורות זה הישג)

שהתחתן עם בת 16 שבאה ממשפחה מאוד מה שנקרה בימינו "פטריארכלית"

האחות שאלה אותו למה הוא התחתן איתה, ברור שהיא לא לרמה שלו.

הוא ענה שהוא רוצה דווקא אחת כזאת שכל מה שיש לה בחיים זה בישול וניקיון, אם האישה עובדת זה באמת לא יפה לא לעזור בבית אז עדיף לו כזאת מישהי כזאת,

כדי שהוא יגיע הביתה ויתיישב על הספה, ולא יצטרך לקום אפילו כדי להביא כוס מים.

והוא אמר שהוא חוסך כסף לאישה שנייה שתעבוד, ואולי גם בעתיד אחת שלישית שתגדל את הילדים של כולן.

ברור שיש הבדל החברה היהודית פעם לבין הערבים היום,

אבל נראה לי שפעם "אישה" היה יותר תפקיד מאשר "חצי שני של הנפש" וזו לא הייתה כזו בגידה להכניס עוד למשרה הזו.

הערבי הזה לא נראה שהוא שונא את אישתו, או לא מעריך אותה, הוא פשוט רואה אותה בתור ממלאת תפקיד, ומבחינתו זה יהיה מאוד נחמד להביא לה עזרה עם הילדים, בשביל מי שגודלה ככה זה כנראה בסדר מבחינתה.

(אני באמת לא מצליחה לחשוב איך עובד הרעיון "אחת שתגדל את הילדים".

חלק מהילדים יהיו של העובדת,

והיא נגיד תחזור בשעה שש בערב ותראה את הצרה שלה משכיבה את הילדים שלה לישון, והיא לא רואה אותם בכלל,

ולמי בכלל הם יקראו אמא? 

והזאת עם הילדים צריכה להיות בייביסיטר כל היום לילדים לא שלה בלי הפסקה?)

כשלמדתי על רחל ולאה והדודאים זה היה לי ממש מוזר כל הקטע הזה של "תור של מי להיות איתו הלילה".

זה בטח גורם לעוינות, כנראה יהיו השוואות, או שפתאום בא לו את זאת ולא את זאת אחרי שהראשונה התכוננה, ועוד כל מיני,

אני לא מדברת על יעקב אבינו, רק על הרעיון של תורות, זה ממש לא נראה לי יכול לעבור בלי פגיעה ברגשות.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים