האם אנחנו צריכים לעזור להם?האם זה משנה שאנחנו בעצמנו בגירעון פיננסי?
אבל לשאלה היותר מעניינת,האם התשובות ישתנו לפי רמת הדתיות של האדם(אני יותר דוס=שיסתדרו עם עצמם)?
האם יש הבדל בין בנים לבנות(שבנות יותר רחמניות)?
לדעתי יותר דוס =כנראה יותר רחמן = יותר לעזור
ביחד עם ההתנגדות כי הם אויבים שלא נראה לי עולה עם זה שמישהו יותר דוס
לדעתי עכשיו עם הקורונה והבלגן אצלנו עדיף לעזור בארץ
בת ונחשבת דוסית
האם אנחנו צריכים לעזור להם? למדינה עצמה ודאי שלא, היא מדינת אויב. לאנשים מסויימים? טיפול רפואי וכדו'? כן, רק למי שאכן חף מפשע, וחף מפשע פירושו מתנגד משטר. תומך ביהודים, או לכה"פ נייטרלי, שאינו תומך בהתנגדות לישראל או הצקה ליהודים. ואני לא מאמין שיש שם כאלו. וגם אם יש - שאנחנו יכולים לדעת מי הם.
האם משנה הגירעון שלנו? ברור, גם כלפי האנשים הנ"ל, שתיאורטית ראוי לעזור להם, חייך קודמים, אבל - זה מורכב, ברור שאם מישהו הולך למות, ואצלנו רק יוותרו על אירוע ספורט - זה מה שצריך לעשות.. כמובן שזו דוגמה קיצונית, אבל היא כדי לבטא את מורכבות ההגדרה המדוייקת, איך שלא יהיה - במענה לשאלה האם זה משנה - התשובה היא כן, מכאן ואילך - צריך הרבה שיקול הדעת.
האם קשור לדוסיות? כן ולא, כן - כי ככל שאדם פחות דוס, ככה יותר נדיר שיאמר "שיסתדרו עם עצמם" ויותר מצוי שיהיה "הומאני" ולא, כי זה לא אומר שדוסיות יותר מחייבת חלומר כך, תלוי מה השקפת העולם התורנית, אני רוצה לראות שמישהו יאמר לי שהרב סולובייצ'יק הוא פחות דוס מהרב כהנא.
האם יש הבדל בין בנים לבנות? - לדעתי כן, ולשני הכיוונים, מי ששייכת לחברה שיותר "הומאנית" (בין אם פחות דוסית, ובין אם גושניקית...) זה יתבטא אצלה יותר - כי היא יותר רחמנית וכו', ולאידך - מי ששייכת לחברה ההפוכה - תהיה קיצונית בה, ופחות "רחמנית" כי היא יותר תיקח עד הסוף ובצורה חדה את העמדות האלו.
ארבעה סימני שאלה
1. כן
2. כן
3. מניח שישתנו אך לדעתי יותר ירא שמים יותר רחמן.
4. למה הסקת שנשים וכו'? והרי ידי נשים רחמניות וגו'.
בסופו של דבר עמ"י צריך להיות אור לגויים.
ובכלל לא תמיד זה סימן טוב לנו שקורה להם דברים רעים. כול מה שקורה בעולם זה בשביל ישראל שילמדו מזה ויתחזקו וישובו בתשובה.
יש מצבים בהם בנות פחות רחמניות מבנים. ואגב בנים הם בבחינת חסד ובנות בבחינת גבורה שזה דין.
רמב"ם הל' רוצח ד,יא:
הגויים שאין בינינו ובינם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל וכיוצא בהן, אין מסבבים להן המיתה,
ואסור להצילן אם נטו למות, כגון שראה אחד מהן שנפל לים אינו מעלהו שנאמר: לא תעמוד על דם רעך, ואין זה רעך.
קל וחומר הערבים ימח שמם שיש בינינו ובינם מלחמה!!
אמנם אם בגלל זה הגוים לא יבואו להציל יהודי לכשיצטרך, יש לשלוח להם עזרה.
שהרב יעקב פילבר שליט"א, והרב יעקב אריאל שליט"א ורבנים נוספים הכירו מספיק טוב את דעתו,
ושמעו אותו שאמר והבהיר הרבה פעמים שאין לנו מלחמה עם אחמד- הערבי הפרטי, אלא רק עם מי שבאים בשם האסלאם לשלול את היהדות או להרוג כל יהודי.\
יש עוד הרבה מקורות, אבל קצת-
אתה מוזמן לקרוא את דעת הרצי"ה מהרב יעקב אריאל שליט"א בספר יערב שיחי עמ' 131- 137.
ואת דברי הרב אבינר שליט"א (גם) כאן:
יהודי שיעשה כן הוא בסכנת מוות, ואם זה לא מלחמה אני לא יודע מה כן.
תסמוך על מדינת ישראל שיש לה פתרונות..
זה גם לא תפקידי כאדם פרטי, אולי יותר תפקיד של מדינה
וההוכחה שהם אויבים, היא שהם יהרגו אותך אם תיכנס אליהם
שמחה על זה שה' הציל אותנו מחומרי הנפץ האלה- כן,
שמחה מזה שעכשיו הולכת להיות אולי התקוממות מטורפת נגד חיזבאללה- גם.
על כל אלה צריך לשמוח ולהודות לה'.
וצריך להילחם נגד אויבי ה'.
אבל.. יש שם גם הרבה בני אדם תמימים..
300,000 אנשים שהבית שלהם נהרס, 5000 פצועים, לא בטוח שכולם שם שונאים אותך או רוצים להרוג אותך
אם אחמד עומד למות, אסור להציל אותו לפי דעת תורה כמו כתב הרמב"ם שהבאתי, וברור שזה אומר שאין להצטער עליו וזה רצון ה' שכך ארגיש.
ק"ו הצלת ממונו - שאני לא אמור להצטער על ממונו שאבד
קשה לי להאמין שיש פרכה לטענה הכ"כ פשוטה שהבאתי
אבל אני מוכן לשמוע
אני לא שולח אותך כדי להיפטר מהדיון אלא כדי להאיר את עיניך רק אם אתה מעונין
ואמרתי לך את הטענה, לא?
צריך שאסביר יותר?
טוב מקור: אנחנו שמחים ובפסח שה' היכה את כל המצרים בעשרת המכות, אפילו שלא כולם בפועל שיעבדו את בנ''י.
בלי רגשות אשם על איזה "חף מפשע"
(מגילה י'. , סנהדרין ל"ט: )
צריך להבחין בין מלחמה באויבי ה' ועם ישראל,
שמגיעה ממקום קדוש
לבין שמחה לאיד.. שמגיעה ממקום פחות טוב
ושים לב שרוב השירה מתארים בנ''י בפרוטרוט את ההתעללות של ה' במצרים ומודים על זה...
היינו מעדיפים שהמצרים יחזרו בתשובה.
אחרי שהם לא חזרו אז אין ברירה.. ושמחים על הניסים שנעשו לעם ישראל
ולהגיד לי אם זו "שמחה על ההצלה".....
לא לחינם את "מעשי ידי טובעים בים" אמר השי"ת למלאכים.
בני ישראל כן אמרו שירה.
יש בחינות שונות. המלאכים נדרשים לכל מה ש"מעשי ידיו".
לנו יש קריטריונים הלכתיים.
חזקיהו לא נעשה מלך המשיח בגלל שלא אמר שירה על מפלת סנחריב.
הציטוט של "מעשי ידי" הוא הוצאת דברי חז"ל מהקשרם שהשמאלנים מנפנפים בה לכל עבר, אל תיפול בשביים...
זה הבדל שמים וארץ
בדיוק על זה אנו מדברים!
ועליה אנו שמחים.
יש משהו אמיתי במה שהם אומרים שצריך לקחת ברצינות.
התורה לא סותרת את האנושיות,
אבל כשהם רואים אנשים שהתורה כן סותרת להם את זה-
ובפירוש כמו שהבאתי מהרצי"ה זה לא התורה-
אז הם נרתעים מהיהדות וחושבים שזה התורה
אתה מאמין שכל הבלי השמאלנים הם "אנושיות"???
אתה כזה תמים?
ברור שהתורה מכירה ומעריכה מידת רחמים ואנושיות.
אבל יש לה תכתיבים מתי ואיך.
כל אלו שנבילות יפות מהם, לא רחמים ואנושיות יש בהם, אלא שנאת כל הטוב והצדק, ומשתמשים בנימוקים אלו ככסות עינים.
בטח ובטח שנגיע עי"ז לקלקולים נוראים ועיקום. כדחזי' קמן.
מניסיון לראות מה גרעין האמת אצלם, ולברר אם יש שם מקום אמיתי לפני שנכנסים לדמוגגיות ולמקום ה'מגזרי'/ אידיאלוגי-
לא צריך כל כך לפחד. ממה הפחד?
אתה שואל ממה צריך לפחד?
אני רואה לנגד עיני מה קורה! אתה הראיה לחשש!
וההלכה חשובה לך- קודם כל אל תשכח את הכבוד כלפי הזולת ואחרים שלא כמוך.
בן אדם לחברו בסיסי
ולא פחות ממנה חשובה ההלכה של להוקיע את מסלפי היהדות. אתה באמת נותן לי מוסר על זה שאני לא מכבד את אנשי בצלם? באמת?
|מחזיק ת'ראש בידיים|
ותשתה מים, אתה נשמע לי נסער
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:
{ה} תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן:
{ו} יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָֹה תִּרְעַץ אוֹיֵב:
{ז} וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ: {
{י} נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:
{יב} נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ:
יש כאן הנאה ושמחה מההתעללות של ה' במצרים, וטוב מאוד שהם סובלים.
אם עיקר הנס היה ההצלה, לא היו מתארים את צורות המוות של המצרים.
היה צריך להיות כתוב שמתו וזהו, מה זה משנה איך...
אבל לא, חשוב שהרשעים יסבלו ומגיע להם
אנחנו שמחים שה' דן אותם, ועושה דין צדק
אנחנו לא שמחים להתעלל בהם מתוך נקמנות
אבל היינו מעדיפים שהגויים לא יהיו במצב הירוד הזה, זה לא משמח בענין שזה מה שהם בחרו.
הלוואי שהיו צדיקים, אבל מה לעשות הם לא, ולכן יש להתנהג אליהם בהתאם ובלי נקיפות מצפון
לא שייך להגיד על הקב"ה את זה. אז חז"ל משתמשים במשלים ודימויים, זה לא כפשוטו. זו טובתם במצב הנתון שה' ישמיד אותם
ב'. 'תוכחות'- המטרה גם של ה' שהוא שלח את משה זה שמלכתחילה לא ייכנסו לדבר הזה.
הוא לא ברא את הגויים בשביל להשמיד אותם, אבל לפעמים אין ברירה..
כי הוא חבר טוב, ולא כי ה' אמר ואהבת לרעך כמוך.
זה טוב? כן. זה מושלם? לא.
ככה אין שום בעיה שיהודי יתנקם בגוי גם ממקום יצרי לא לשם שמיים
אם הוא עושה את רק כי ה' ציווה, אז אכן הוא מושלם
נקמה ממקום יצרי זה לא טוב כלל (והראיה, שיהוא נענש קשות על שהרג את צאצאי אחאב, אפילו שהנביא ציוה עליו במפורש להרוג אותם... כי הוא עשה זאת מסיבות אנוכיות)
אלא אם כן זה תכלס מציל יהודים בפועל
אלא ממקום של הבנה עמוקה ויסודית.
"גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות"
מה אתה אומר?
פקודי ה' אמת צדקו יחדיו, בראיה כוללת.
אני לא נגד הנקמה, אני נגד נקמה ממקום נמוך של תאוות נקמנות.
תסתכל על כל התורה, בכיף......
אני רואה חוט שזור לכל ארכה, מלא ברוממות הנקמה ועשיית דין.
שלו כשחלק מזה זה גם הדין והנקמה בגויים, תוכחות בלאומים
גם הממזר הצלוב אמר שזה מה שהוא רואה בתורה.
חלק מההופעה האלוקית בעולם.
ככלל, עדיף להמנע ממילים גבוהות וקוקניקיות בדיון הלכתי.
דיבורים על "ההופעה האלקית בעולם" לא מקדמים אותנו להבנת ההלכה.
אתה מדוייק להפליא, ממש חד הערב
אל תתמסכן כדי לברוח מדיון.
מה שעשית בשרשור הזה זה לפאר ולרומם ולהלל את החסד והטוב וההומאניזם, כלפי אוייבים.
יש לך תשובה עניינית על זה. או רק להתאונן למה יש לי קונטציות של....?
התורה שלהם לא שווה כלום אם הם מזלזלים בצורה כל כך בוטה באחרים,
מתוך דמגוגיה וייחוס דברים שלא אמרתי והשמטה מכוונת.
בין אדם לחברו זה קו אדום.
ועוד אלפיים שנה יעליבו מישהו אם ידמו אותו אליך.
אין פה טיפת ענייניות.
אמוציות שלו וזהו שלא מאפשרות לו בכלל לשים לב מה אמרתי ולניואנסים. ותגובות אימפולסיביות על המקלדת/ פלא'
אני מתנצל על הפגיעה באמת, תבין שאין לי שום דבר נגדך, ולא כיוונתי לפגוע. (ממש היום בצהריים חשבתי עליך בהערכה) ההתקפה הזו שלי היא כי באמת באמת אלו הדברים שעלו לי לראש אולי אתה לא שם לב, אבל לי זה היה נשמע דברים מאוד דומים.
לא חושב שהשמטתי משהו מדבריך, אם כן נא הורה לי מהו.
אני חוזר ומתנצל, לא רציתי לפגוע, אלא שבלהט הויכוח, בנושא שכ"כ מכאיב ומחריד כל אדם משלומי אמוני ישראל, נסחפתי.
אני חוזר בי מהדימויים כלפיך.
ומבקש להמשיך לדון בענייניות.
התחפוץ?
ולא. כרגע אני לא מעוניין לדון,
אני אשמח לפתוח את הנושא ולברר אבל לא פה ולא עכשיו.
קצת קשה לי להמשיך להיות בדיון הזה
ולא נוצרי, ולא שמאלני. ה' ישמור.
רבותיי כנראה סוברים אחרת מרבותיך,
אבל כבוד הדדי מוכרח להיות
אוקיי. אכן לפי מה שהבנתי זה נסתר משאר דבריך, ואת התת שרשור ההוא קטעת כשכתבתי לך שזה - זה ואין חילוק, והמשכת כאן לפאר ולרומם את ההומאניזם. לכן ככה"נ טעיתי בהבנתך.
אשמח אם תתייחס לכלל הודעתי, ולא רק לשורה המדוברת,
כלומר - להתייחס להתנצלותי והבהרתי.
להבהיר אם אתה מעוניין לדון.
ואם כן - שתסביר היטב כאן מהי כן עמדתך, כי באמת כבר התבלבלתי, אם תעשה כך, ייקל עלינו לדון
אני התנצלתי, הבהרתי שלא התכוונתי לפגוע, גם שיבחתי אותך, וחזרתי והתנצלתי. ביקשתי יפה להמשיך ולדון בענייניות, ואתה מסרב. בסדר.
תשעה באב לא היה כזה מזמן.. לא שכחנו אני מקווה
חמלה על אויב.
רוממות ההומאניזם, כאילו יש בעיה בנקמה באויב.
טיפה הגדלת ראש תבין לאיפה אנו מתקדמים בזה.
ובמקום להגיב עניינית, ולהביא מקורות מנגד למקורות שהובאו לו, הוא מתבכיין שאני מעליב אותו "ולכן הוא לא מוכן לדון איתי" שיהנה,
בושה.
אתה יכול להיות גאון בתורה ולדעת המון,
ולהיות פרופסור ליהדות.
אבל תלמיד חכם לא תהיה..
אין לה' שום נחת רוח מצורת הדיון הזאת
יש כמה מידות בדרך שחז"ל לימדו אותנו שת"ח צריך לעבור כדי לזכות להיות תלמיד חכם...
אני המום מתלמידי חכמים שמתייחסים לאחרים כמוך,
זו לא דרכה של תורה.
אני עדיין מעריך אותך על העמידה על האמת, ואוהב אותך. ודוקא לכן חשוב לי להעביר לך את המסר בצורה הזאת
בהצלחה רבה.
כשגנב נכנס לבית הוא נכנס כדי להרוג (ולכן ההיתר להרגו), ובעל הבית חיב להגן על עצמו ולכן מותר לו להרוג כמגננה.
אויב הורג יהודי בלי סיבה! וזה מה שעושים הערבים ימח שמם.
סתם ללכת לטיול שם, זה בעיניך סיבה להרוג??? רק ערבים הפראי אדם עושים את זה
מה בין נביאי ישראל לנביאי עובדי כוכבים...
שכל הנביאים היו במידת רחמים על ישראל ועל אומות העולם.
שכן ישעיה אומר 'על כן מעי למואב ככינור יהמו',
וכן ירמיה אומר 'לבי למואב כחלילים יהמה',
וכן יחקזאל 'בן אדם שא על צור קינה'.
ונביאי אומות העולם היו במידת אכזריות.
(רבה ותנחומא פרשת בלק)
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!