אני כוססת ציפורניים כרונית כבר מעל 10 שנים
ניסיתי הכל
ובאמת היו תקופות שהנחתי שנגמלתי מהמנהג הרע הזה אבל אני כל הזמן חוזרת לזה
עצות טיפים רעיונות וכו יתקבלו בברכה
וגם אשמח לשמוע אם יש כאן כאלו שהצליחו להיגמל מזה
אני כוססת ציפורניים כרונית כבר מעל 10 שנים
ניסיתי הכל
ובאמת היו תקופות שהנחתי שנגמלתי מהמנהג הרע הזה אבל אני כל הזמן חוזרת לזה
עצות טיפים רעיונות וכו יתקבלו בברכה
וגם אשמח לשמוע אם יש כאן כאלו שהצליחו להיגמל מזה

ופשוט הכרחתי את עצמי
לצערי אני עדיין כוסס קצת.
אבל אין לי בעיה עם זה
(אני כוסס עם היד לא עם הפה,איכס)
ופעם ניסיתי לעשות עם זה משו- היה נראלי איזה מחזק ציפורניים או שטות כזאת בטעם מר ככה שאת באה לכסוס ציפורניים זה פשוט מגעיל
אבל אני כבר התרגלתי לכסוס ציפורניים וזה פשוט לא מפריע לי..
אחותי היית כוססת ושמו לה חומר שנרקא "מרה" זה כמו לק שקוף אבל לא רעיל בטעם מגעיל כזה וזה אמור למנוע..לה זה עבד
בכל מקרה לפותחת- תנסי למרוח לק על הציפורנים,אולי אפילו לק גל וזה יהרוס לך תחשק
שמעתי מ-לא מעט בנות שככה נגמלו.. ואולי שווה לנסות בכל זאת את המרה
כי מה תעשי? תכלס הציפורן שלך עכשיו מרה כלענה.. נראה אותך מכניסה לפה...
אולי אני מקרה מיוחד אבל לי אחרי כמה ימים זה כבר הפסיק להזיז.. התרגלתי![]()
תראי, כדי להתרגל צריך לסבול הרבה, להכניס ממש בכח כשעדיין מר.
אם יש רצון עמוק להפסיק, אבל עושים את זה אינסנקטיבית, זה פתרון מעולה. כי בכל פעם שזה מתקרב לפה מיד.. אופס... מרחיקים שוב... בסוף ההרגל נהיה לכיוון ההפוך..
לפעמים עוזר, בדכ לא
כבר מתרגלים
ומעבר לזה
ברגע שפעם אחת הכנסתי את היד לפה כל האוכל שאוכל יהיה מר עד בערך למחרת 
מה מונע ממני להפסיק
אני רק תוהה מה הגורם, אולי יש בעיה שורשית יותר שאני לא מודעת אליה
לא חסרים דברים שגורמים לי לרצות להימנע מזה
זה לא בריא, לא אסתטי, יש גם את הבעיה ההלכתית בשבת...
אפילו לא מודעת ללחץ..
הממ אני מנסה לחשוב- רעב, שיעמום, מתח נפשי,
קראתי גם שברוב המקרים זה גם נובע מחיקוי של אדם קרוב בתקופת הילדות או משו גנטי
אם מעניין אותך הגורם נסי לבדוק אם אחד מבני משפחתך היה קוסס או נגיד חברה שלך מהגן שהיית איתה הרבה..אולי ראית אותה וניסית גם (ככה התמכרתי לקנאקים...זה היה לגמרי סימן ההיכר של החברה הכי טובה שלי בכיתה ג'
)
אפילו בדברים הגשמיים צריך תפילה ובעזרת ה נתפלל עליך גם!
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים