היי אשמח לעזרתכן (זוכרת שפעם היה שרשור בנושא אבל לא מוצאת אותו).
מאז ומתמיד הייתי יותר רגישה מכולם למגע, ריחות, רעשים מסוגים שונים וזה דרש ממני המון עבודה להתמודד ולהשאר בסיטואציות מסויימות.
מיד לאחר החתונה נכנסתי להריון ומאז ועד היום (כבר כמעט שנתיים) מגע מכוון או אקראי הפך להיות בשבילי ממש סבל רוב הזמן.
כמובן שזה משפיע על הסבלנות שלי לקטן, על הקשר עם בעלי (אני כ"כ רוצה לרצות...) ועל כל מיני סיטואציות שלא חשבתי- דוג'.. טיפול אצל רופא שיניים הפך להיות סבל איום בשבילי, ממש..יש לי שני חורים ואני לא מסוגלת לחשוב על סתימה כרגע מרוב רגישות.
רציתי לשאול האם מישהי מכירה את זה? מכירות דרכים להתמודד? בעיקר חשוב לי לחזור קצת להנות ממגע, מחיבוק, מליטוף, מקשר.. זה משפיע מאוד גם על התקשורת הנפשית בזוגיות..
תודה..
