אוהבים שמקריאים להם סיפורים, משחקי קופסא

אם הם כמה שקרובים בגילאים הם יודעים להעסיק את עצמם פשוט תיהי איתם, תקחי חלק במשחק

משחקים שונים.

אתן רעיון למשחק שממלא הרבה זמן, וילדים נהנים ממנו.

את כותבת מילים ומושגים על גליונות-רצועות נייר, ושמה לכל ילד "כתר" על הראש, מרצועת נייר שכתוב עליה משהו, הילד שואל שאלות וצריך על ידיהם להגיע לזיהוי מה כתוב לו על הראש, עושים סבב וכל אחד בתורו שואל שאלה את שאר המשתתפים (שאלה של כן ולא, אבל לא להקפיד מידי על זה... אפשר תשובות כמו "בערך" "לפעמים" וכודו'.. בקיצור, להפעיל את השכל בנוגע לכללים..) המשחק נמשך עד שכולם גילו מה יש להם על הראש. 

סתם נזכרתי בעוד משחק נלווה שתוכלי להשתמש בו..

שמים לכל אחד כתר עם מילה (ואסור שמי ששמו לו את הכתר ידע מה המילה שלו) ובזמן שלכולם יש כתרים צריך לגרום לילד להגיד את המילה שיש לו על הראש לדוג'-

שמו לך כתר שכתוב עליו עציץ, כל שאר המשתתפים צריכים לגרום לך להגיד עציץ..

זה נחמד שמפתחים שיח נגיד תגידי להם לספר סיפורים, חוויות וכדו'

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....