מה קורה אם הבן שלך התחצף למישהו הגדול ממנו בכעשרים שנה ואותו אדם נטל ממנו את הצורה להתחצף אליו.
מה שהיה הוא שילדון כבן ארבע ירה מים על אדם מבוגר מרובה צעצוע, אותו אדם ביקש ממנו פעם ושלשה ואף יותר להפסיק, והוא בשלו ממשיך, תפס אותו אדם בידו והזהירו, והילד עודנו ממשיך, תפסו פעם שניה נטל ממנו את הצעצוע והשליכו, הילד מתחיל לבעוט בו ותוך כדי אביו יוצא מבית הכנסת רואה את ילדו ואומר לו לרוץ לאמו, מה שקורה הוא שאם הילד יוצאת מביתה ושואלת מי הרביץ לבנה ואין עונה, קוראת לאביו ומספרת לו בזעזוע על טענת הילד והאב לא מבין במה מדובר הוא היה בחוץ ולא חזו עיניו שילדו מוכה, נכנס לביתו לברר מה טענת הילד ויצא עמו כעבור רגע או שנים בשאלה מי לקח לילד את רובה הצעצוע, אותו אדם ניגש אליו ואומר לו אני הוא זה שעשה מעשה אבל רצוני שקודם שתשפטני שמע טענותיי, אבי הבן המוכה בזעם לא מוסתר דורש בעזות פנים מאותו אדם מבוגר להשיב לבנו את הצעצוע, וכל זאת תוך כדי שבנו יושב ומתפנק על אביו ומחזיק בו ברגליו ובידיו גם יחד כאומר אבי שלי אני סומך עליך שתסדר לי את הענינים ראה כמה חסר ישע אני, אותו אדם מסרב כמובן לבקשה ולא בנימוס מצטעק הוא לעומת אבי הילד המוכה וכי נראה לך שצריך אני לטרוח לזה הטרחן המטריח כאביו, אמור לי נא אב יקר מה היית אתה עושה בכזה מקרה? והנה מה שקורה הוא שזעם האב עולה רמה והוא מתחיל זועק על אותו אדם מה אתה משתהה מהר השב לבני את מה שנטלת הימנו ואל תמתין להתפקעות שלי עליך, אותו אדם משיב לו כעת בנחת ראה מה שנראה לי שאין את יודע את השתלשלות העניינים היאך היתה, לא המדובר על אדם כעסן או רגזן אלא באדם מיושב שאין לו הסבלנות להיכנס לקטנות עם ילדים ואחר שהילד נדנד יותר מדי הגיב לו בצורה עדינה תחילה ואחר כך יותר תועלתית ובשום פנים ואופן לא פוגענית, ומה עושה אותו אב מגלה בפני איש שיחו את טיפשותו ואומר לו מה נראה לך שאתה עושה אף אחד לא יערער לבני את תחושת הביטחון העצמי שלו מעשה כזה לא עושים, השב לבני מיד את הצעצוע, ותוך כדי שדוחפו ומכהו ניגש ילד שראה את העניין והשיב לילד את הצעצוע, כאן לא נסתיים העניין.
מה שארע הוא עימות בין הניצים על שיטת חינוך קלוקלת שכזו, הנפגע טען שהוא צריך כהורה במצב כזה לתת לילד שני מחאות על לחיו ולא לשים לב להבליו. ומה בכך אם מישהו נהג עמך שלא כשורה מכיוון שלא נהגת כשורה הרי כל כמה שכך הוא העניין הרי זה כשורה ולפנים ממנה ומה לך כי תלין. ואותו אב טוען בתוקף שהוא צריך לטפל קודם כל בביטחון העצמי המרוסק של הילד.
אני סבור שאין זה נחשב לטפל בביטחון העצמי של הילד אלא כי אם למוטט אותו אין מושג כזה ביטחון עצמי שהוא מושתת על מישהו אחר. אם של אחרים הוא במה הוא עצמי? הרי הוא נזקק לאחרים. ועוד שאין זו דרך כשרה כלל ועיקר הרי לילד נכנס באותה מידה גם הצורה של המקרה ולא רק מה שיש לו בסוף תחושה טובה. ועד כמה שכך הוא חש שאין שום הצדקה שיתנו לו על מה שעוול לאחרים בעוולה כזו המתישה את כוחו ואת רוחו, שהרי אף אביו הגן עליו.
ואותו אב שוטה הוסיף על טיפשותו כשהוא אומר בפני הילד שוודאי לא יענוש את ילדו בפני התוקף (לטענתו) את בנו וכל זאת משום שזה משפיל את הילד וזה אין הוא עושה בשום פנים ואופן, הילד צריך להרגיש טוב כמה שיותר, וזה גם שומע הילד, ולא רק מצד מה שהוא יודע שאביו אוחז שהילד צריך להרגיש טוב על חשבון אחרים, ולא עוד שהוא מבין מאביו שהוא לא יענוש את בנו מחמת שיקולים חיצוניים ולא מדי ערכיים, חושב הוא אותו אב שחכם הוא ומבין הוא בחינוך.
מה שיש לי לומר לו הוא דבר אחד, ילד פרח לא יצא לך מהילד הזה בשיטה הזו מה שיצא לך זה פרח טורף.
והנה לו הצורה הפשוטה מה שהוא צריך לנהוג אם היה אדם תקין. הילד מתלונן שלקחו לו עשו לו? שאל אותו מפני מה עשו לך כך וכך? אין כזה דבר שיעשו לך בחינם! (אלא א"כ הוא באמת חסר ביטחון..) מי התחיל ולמה? וכמה? ואחרי שבירר מה היה וראה שאין בנו אשם אל לו להביא את בנו משום כבודו העצום של הילד בן הארבע עמו, משום שאין הוא מוסיף בזה לחינוכו מאום, ואף נותן לבנו דוגמא להתקוטטות של אנשים מבוגרים גם כן ולמה שמחר לא יתקוטט הוא עצמו? ומה שכן הוא עושה ניגש החוצה שואל את בנו מיהו זה אשר היכך או הציקך מזהה את האדם שולח את בנו פנימה לביתו או שעושה זאת גם בפני בנו רק שההתנהלות אמורה להיות אחרת כמובן הכל לפי העניין והרוח. שואלו למה הכיתי את בני ומציג לו אפשרות לבקש מחילה ולשוב להיות חברים. ואין סיבה ששוב יהיה בנך מרובה בקטטות. ובזה שאתה רוצה שבנך יהיה מלא ביטחון עצמי תן לו דוגמא של אדם ישר וטוב שבטוח במה שהוא עושה ולא מסופק. אדם שמכיר את מקומו ולא מתחמק ומתרחק. אדם שלא מנסה להיות משהוא אחר ממה שהוא, אדם שעושה טוב לו ולעולם. בטוחני שתראה ממנו עוד רוב נחת!
