תדע רק שאני באמת לא מבינה אותך.
לא מבינה למה אתה ככ מושך את הכאב הזה,למה אתה רואה אותנו כל יום מתהלכים כל אחד עם ההסתרות והלב השבור הזה,אךך אשכרה כולנו עם לב שבור.כולנו.שבורים שבורים שבורים,אלופים בלבכות,
אלופים בלשנוא את עצמנו,אלופים בלהביע התעוררות גדולה ואז ליפול לתהומות.
ו,מה קורה עם זה טאטע,מה.
באמת כבר שלא מובן לי.
ככ קלישאתי אבל גאולה הייתה צריכה להגיע מזמן.
פשוט חלאס טאטע,זה לא מצחיק.
