שבת זה נעם הנשמות,וואו ככ.
אני אוהבת אותן.אבאלה ככ.
ו,כן נו,פעם לא היה לי טוב איתכן..פעם הרגשתי ככ חשופה בבית,פעם הרגשתי שירושלים של מטה זה הבית שלי והבית שלי הביולוגי,הוא רק תחנת מעבר..אני לא אספר לכן יותר מימה שאתן יודעות בטעות אבל כן,תעריכו את זה שנולדה לכן מחדש אחות גדולה ושמחה בלי סופ.
ואני אוהבת,ככ אוהבת.
אוהבת את ההרגשה הזאת,אוהבת את האחיות האלו,אוהבת שיש לנו ביחד שמונהמאות זוגות נעליים ועוד אלף שמלות שלא נגמרות לעולם וכולן יפות ככ וטובות ולעולם אנחנו לא מפסיקות לקנות עוד,אני אוהבת את הזרימה שלהן ואת הצחוקים שאפשר הכי לעשות רק איתן,אני אוהבת את התחושה הזאת שיש לי מקום איתן ביחד,שאני כבר לא בורחת.
זאת אהבה טובה שמתפשטת בלב,נהיית יציבה ככ.עוד יותר יציבה.כל יום נבנת עוד,מתייצבת עוד.
ו,אני לא מסוגלת להסביר כמה אני מתרגשת שאלול כבר באוויר..זה..פף באלי לבכות מגעגוע לטאטי ולרקוד ככ ומחכה להלל הקסום שם בחמישי בזריחה.וואו.
אבא.טוב לי פשוט.וואו טוב לי.אני אוהבת לחזות בניסים שקורים לי בחיים.אני אוהבת לראות את הדמעות שיוצאות לאמא כשאנחנו מדברות על החתונה שלי,איך שאני רוצה אותה.
אני אוהבת לדבר מלא מלא ולצרוח רק כי ככה אני יותר משוחררת ובכלל,האחיות האלו הן הדבר הכי נדיר שקיים,
בזכותן הפה שלי ממלמל כל רגע מזמור לתודה.
לא מעכלת את הניסים ולעולם לא אעכל.
אין לי סבלנות לעצור ולהתעמק בהם יותר מימה שאני מתעמקת בהם עכשיו.
האושר הזה של לשחק מונופול ולעשות את הצרחות האלו והצחוק הזה שלא מפסיק לצאת,ברמה של להיחנק כמעט ולהתגלגל על הריצפה ואז להוציא מזרון ולשים עליו סדין ולישון,איתן יחד.וואו לישון בבית.
וואו הביחד הזה..פף זה נהייה יציב.
יציב ברמות.
כמה טוב אבא..כמה טוב..
ו,אני בכלל מתרגשת מהמילים של התפילה,הן כאלו יפות ועוצמתיות.
בכלל,באלי ככ לכתוב על כל החדר שלי את כל הפסוקים היפים האלו,אלא שככ מספרים את החיים שלי..אלה שככ זועקים את הניסים..
וואו ואיזו הרצאה יצאה מימני עכשיו..פף.
ויש לה יומולדת עכשיו,זה אור האורות טאטי.
אךך שבת הבאה זה גם שאבעס וגם אלול.אין לי איך להכיל את זה.
אולי לרקוד יעזור.וואו לרקוד.