לצערי אני כמו הרבה אנשים לא הצלחתי לנצל את הזמן היטב בזמן שהותנו בבית (בישיבה למדתי הרבה שעות וגם באיכות) ועכשיו כשבוע לפני הגעתנו לישיבות הקדושות רציתי להביא סיפור מדהים עד כמה צריך לייקר את הזמן ואשמח למי שיכול לשלוח סיפורים על ניצול הזמן וכן אם אפשר לשלוח סיפורים על רבני הציונות הדתית בעניין זה תודה רבה!
"הגאון רבי נפתלי טראפ זצ"ל שמש כראש ישיבה בראדין ונודע לשם דבר בגדל למדנותו. לימים חלה רבי נפתלי, מצבו היה אנוש, ובחורי הישיבה לא חדלו מלהעתיר ולעורר רחמי שמים לרפואת רבם האהוב אחד הבחורים אף יצא במגבית לאסף לו חיים דהינו שבחורי הישיבה יתנדבו מימי חייהם לזכותו של רבי נפתלי, לאחר המגבית נכנס הבחור אל הקדש פנימה אל החפץ חיים זצ"ל והודיע לו שהבחורים נדבו מימי חייהם היקרים לזכותו של ראש הישיבה ואף העז לבקש מהחפץ חיים שישתתף גם הוא במגבית, החפץ חיים ישב בכובד ראש וחשב כמה יכול הוא לתרום לזכותו של ראש הישיבה לאחר מחשבה מעמיקה נענה ואמר שהוא מוכן לתרום לזכותו דקה אחת מחייו...
השמועה התפשטה בישיבה עד כמה החפץ חיים מוקיר את הזמן היקר מכל ולמחרת גברה ההתמדה בישיבה בכפליים" (נלקח מהספר המתמידים).
