אני בכללי אדם די ביישן שמסתדר עם כולם ככה שלא יוצא לנו ככ הרבה לדבר.. וזה היה ככה מאז ומעולם..
אני כרגע בהריון היפזרמיס..מרגישה באמת חצי בנאדם.. מקיאה בלי סוף ..יצא שבתקופה האחרונה אני מסתגרת בחדר שלנו ובקושי יוצאת לסלון כך שבקושי מתראות..
ובעלי לרוב נמצא עם הבייביי בסלון משחק איתו..
(יש לה קטע מאז ומתמיד שאם אני יוצאת מהחדר ולא אומרת לה ״בוקר טוב״/״צהריים טובים״/״היי״/״ערב טוב״ אז היא ממש לוקחת קשה וחושבת לעצמה שאולי אני כועסת עליה או שאני פגועה ממנה )
אז יצא שבתקופה האחרונה(די הרבה פעמים) יצאתי מהחדר חצי מעופפת בגלל שאני על הפנים ולא מצאתי סיטואציה להגיד לה ״היי מה נשמע״ כי היא דיברה עם בעלי או היתה עסוקה במשהו או שלא יצרני קשר עין אז המשכתי בשלי וזה יצא שב״כאילו״ אני מתעלמת ממנה..
היא לקחה את זה ממש קשה והחליטה שההתנהגות שלי נובעת במכוון ..שאני משדרת חוסר אכפתיות..סנוביות.. ובעלי שמע אותה שלשום בטלפון אומרת לקרובת משפחה ״כן היא באמת יותר גרועה מX״ (X זאת מישהי מהמשפחה שהיא ממש ממש שונאת)
וזה היה ברור כשמש שזה היה עליי..גם בעלי אמר וממש נעלב בשבילי שהיא חושבת עליי דברים רעים ושופטת אותי לרעה..אמר שאפילו חלם על זה בלילה..
כשבעלי סיפר לי את זה למחרת לא יודעת למה אבל לא רציתי להראות לו שנפגעתי אבל אחרי שהלך פשוט התפרצתי בבכי דמעות כי אני באמת אוהבת אותה ומשתדלת לכבד אותה ולא רוצה שתחשוב עליי דברים רעים..ושהמצב ביננו יתקלקל
סתם סיפרתי כדי לפרוק האמת לא מחפשת עצות כי אני מרגישה שזה בעיה שלה שהיא בוחרת לשפוט אותי לרעה במקום לבוא ולדבר איתי.. אני פשוט עצובה כי אני באמת אוהבת אותה והיא חשובה לי ואני לא רוצה שהיא תחשוב שאני מתעלמת ממנה וחבל שזה האנרגיות שנוצרו..
אוף אני בוכה בוכה לא יודעת למה
עצוב לי
מוסיפה שאנחנו מכירות המון שנים(כמעט עשור) ומעולם לא היה לנו כזה ״אנרגיות שליליות״ תמיד היה ביננו כבוד ואהבה ממש כמו אמא ובת
אה גם מוסיפה שהיא גם אמרה בטלפון ״כן מה אני יעשה שחשבתי עליה דברים טובים..זה הבעיה באופי שלי לחשוב קודם דברים טובים על אנשים..והנה טעיתי..״

)