ההמשך ידוע...

חברה שלי הייתה אצלי והיינו במיטה ודיברנו ופשוט נרדמנו ללא הסבר עד סד"ש!! 

אח"כ לא הצלחתי להירדם במוצש!! זה היה כבר ממש טראומתי!!! לא יודעת מתי נרדמתי בסוף.. אבל נראלי שהציפורים בדיוק היו באמצע לשיר לי שיר ערש.. 

אחרי הרבה זמן שלא הייתי נפגעת שנ"צ  כי מישו (@אנא עבדא דקב"ה) הפריע לי תמיד לישון בשבת בצהריים, השבת זה קרה... הצלחתי לישון (אבל עכשיו אני נפגעת לגמרי...)

בכלל יש לי קטע מוזר שככל שאני הולכת לישון יותר מאוחר קשה לי יותר להרדם וגם אני אקום ב6 משום מה.

אז אני הולכת לישון ב23:30 גג 00:00,

וכשיש איזה לינה משותפת נגיד בשבת אולפנא או משהו אני יוצאת הכי חנונית ומנסה ללכת לישון בשעות האלה, וגם ככה לוקח לי אז חצי שעה להרדם כי כולן ממש מרעישות.

שאני לא מצליח להירדם בצהריים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....