הייתי אומרת לך ככה
בפנים
"עוז, אני אוהבת אותך!"
אם היה בי יותר פשטות
הייתי מסתכלת בעינייך ושואלת
"עוז, ומה אתה אוהב בי?"
אם הייתי יותר פשוטה
הייתי בפשטות מכילה את מי שאתה.
פשוט
הייתי מכילה את האחד ששניינו
לו הייתי
הייתי בפשטות אוהבת
בפשטות מתקרבת
בפשטות נותנת.
אחרי הערבים הארוכים
והלא כל כך פשוטים שלנו
יש בי געגועים עזים
לילדה הקטנה שבי
שהייתה בי
לילדה הקטנה שידעה להגיד
"אני אוהבת אותך!"
"תודה שלימדת אותי"
"זה היה לי כיף"
וגם לא פחדה להגיד
"זה לא נעים לי"
או
"עוז, לא הבנתי!"
ולתלות עיניים גדולות
מאמינות
תמימות.
וכשהגיע הבוקר שלי
חשבתי
שאולי ככה אתה אוהב אותי
מורכבת
עמוקה
אפילו קצת מסובכת
ואוהבת
באמת.
אז אולי זה מה שאתה אוהב בי
כבר לא צריך לשאול.
תודה
