א' הגבתי לדברי אותו רב עלום שם, שטען ש"מסתמא"... אז במילים פשוטות: שלא יבלבל במח. זה שאת אומרת שתקפידי זה יפה מאוד, שאלתי אם מישהו יכול לומר שככה המציאות בבתי הספר, כמו שהוא טוען...
ב' גם על לא לעשות צחוקים עם בנים תקפידי? זה שו"ע!
ג' אין אפוטרופוס לעריות, כל הכבוד שהבהרת לכולם, אני באמת מעריך אותך על האומץ והרצון, ומייחל ומשתוקק למענך שכך יהיה, אבל לצערי קשה לי להיות בטוח שזה לא יגיע לזה. קשה מאוד.
הרמב"ם כתב שעדיף לגור במדבר ולא ליד מי שדעתו קלה ברוחניות כי בוודאי שהוא ישפיע עליך! הרמב"ם אומר שזה ודאי. את חושבת שאת, בחורה בכיתה ט', חכמה וצדיקה והכל, בכנות, אני לא מזלזל, אלא באמת בהערכה, אבל את חושבת שאת יותר מוצלחת מהרמב"ם?
את מודעת לגודל הניסיון?
ואולי יהיה בחור שובב שיעשה לך דווקא? סתם כזה בצחוק.. לעצבן... את בטוחה שלא יקרה?
ומה אם יצחקו עלייך, ילעגו לך....
ומה אם... ואם... ואם....
ולגבי יחוד בכלל... מה הסיכויים שלא יקרה...
ההלכה לא נקבעה סתם, היו לה סיבות להיקבע כפי שהיא נקבעה.
זה לא כל כך עובד עם "זו דעתי", השאלה היא מה ההלכה. לא מה הדעות הפרטיות שלנו.
ואת בוודאי לא יותר חזקה מכל פוסקי ההלכה וגדולי ישראל וכו',
כנ"ל, עם כל ההערכה אלייך, אבל זה פשוט אירוני שילדה בכיתה ט' תגיד "אני חזקה, אני לא אפול", במה שההלכה מבטיחה שאי אפשר להיות בטוח, גם לא רבי מאיר ורבי עקיבא, אז את??
מה אגיד לך, אם את סופית מחליטה שזה מה שתעשי,
אז אין לי אלא להתפלל איתך, שתזכי באמת לשמור על כל ההלכות כראוי,
להקפיד ולשנן,
ולא להכשל,
שתשארי שמורה וטהורה.
ותקדשי שם שמים.
ולא תעברי חלילה על איזו הלכה קטנה..
ותעמדי בפיתויים..
ולא יהיו פאשלות
ותהיי גיבורה.
הלוואי.
מחזק את ידייך.