הרב יוני לביא להיות מתבגר:
להיות מתבגר זה לעמוד כל יום מול המראה ולגלות מישהו אחר. זה לקלוט שהבגדים ששפכת עליהם המון כסף רק לפני חודש נעשו קטנים והנעליים ממש לוחצות.
להיות מתבגר זה לשמוע את הקול שלך משתנה, לראות את השרירים מתפתחים ושיער שמבצבץ מכל מיני מקומות. ועוד לא אמרנו מילה על החצ'קונים שמתעקשים לצוץ דווקא בזמנים הכי פחות מתאימים.
להיות מתבגר זה להרגיש פתאום בתוכך התעניינות אדירה כלפי המין השני. לתפוס את עצמך בוהה במישהי חמודה ולגלות רצון מסוג שלא ידעת שקיים בך, להכיר אותה יותר.
להיות מתבגר זה למצוא את עצמך שוב ושוב במריבות מעצבנות עם ההורים, כשבסופן אתה לא תמיד מבין למה מלכתחילה התעקשת על כל העניין. להיות מתבגר זה לגלות בתוכך דחף מוזר להגיד ההפך מהם כדי לשמור על המקום והייחודיות שלך.
להיות מתבגר זה לרצות לגלות דברים חדשים. לנסות. לחוות. לטעום. להרגיש. להתלהב. זה לחפש אחר 'מים גנובים' ולהציץ בסקרנות אל מה שמעבר לגדר.
להיות מתבגר דתי זה בכלל דבר מסובך. זה לחיות במקביל בשני עולמות - קודש וחול - ולגלות שפעמים רבות הם מתנגשים. שדברים שמוצגים בעולם אחד כטעם החיים ופסגת השאיפות, נחשבים בשני כפסולים ואסורים. ואתה חי בקונפליקט בין שני דברים שאתה מאוד רוצה אבל לא תמיד מסתדרים יחד.
להיות מתבגר זה להזיע שעה שלימה בסחיבת ארגזים בסוּפֶּר ובסידור קופסאות שימורים ולקבל עליה בסוף רק 22.98 ₪.
להיות מתבגר זה להתנחמד ללקוחות שאתה אורז להם את המוצרים בתקווה שיהיו נחמדים בחזרה וישאירו לך 5 ₪ טיפ.
להיות מתבגר זה לשבת אחרי יום עבודה מתיש ולגלות שכל מה שעשית מהבוקר מספיק לך לממן שיעור נהיגה אחד בלבד. 40 דקות. 150 ₪.
להיות מתבגר זה לשאול המון שאלות. זה לבחון מחדש את כל הדברים שהורגלת אליהם ועשית אותם בפשטות כי כך לימדו אותך בתור ילד ההורים והגננת.
להיות מתבגר זה להיבהל כשפתאום עולה לך בראש מחשבה מפחידה: ומה אם כל מה שאמרו לי עד עכשיו לא נכון?! ומה אם אין אלוהים והתורה אינה אמת?!
להיות מתבגר זה ללכת לישון בחופש לפנות בוקר ולקום לפנות צהריים. זה להיצמד למיטה בשבת בבוקר כאילו הייתם פוליטיקאי והמשרה שלו.
להיות מתבגר זה לגלות שלמרות הנ"ל ביום שיש לך טסט אתה מסוגל להתגבר כמו אריה ולהיות בשש וחצי על הרגליים מתייצב במשרד הרישוי חצי שעה לפני הזמן שנקבע לך.
להיות מתבגר זה להתעצבן ולעשות סצנות כשאבא רוצה להתקין לך סינון בסמארטפון. זה להגיד: "אני לא צריך את השטויות האלו והאפליקציה הזו סתם תוקעת את המכשיר", אבל בלב שלך לדעת שאתה זקוק לה נואשות. שבלעדיה תמצא את עצמך מהר מאוד במחוזות נמוכים שממש תתחרט עליהם.
להיות מתבגר זה להכריז לפני ההורים: "לכ-ו-ל-ם מרשים לחזור אחרי שתים-עשרה / להחזיק אייפון / לנסוע לשבוע טיול ברמת הגולן, ורק אתם...", ולדעת שהמציאות בשטח היא לא בדיוק כזו. שיש עוד הרבה חבר'ה שלהורים שלהם יש גבולות וכללים שלא שונים בהרבה מאשר ההורים שלך.
להיות מתבגר זה לנהל עם ההורים שיחות קצרצרות ולהשתמש הרבה ב:"בסדר", "כלום" ו"סבבה", מרופדות בהמון "כזה" ו"כאילו". אם ההורים עדיין לא יורדים ממך להפעיל עליהם את הג'וקר: "חאלס אמא, תפסיקי לחפור".
ולמרות זאת להיות מתבגר זה לרצות שימשיכו להתעניין בך ולאהוב אותך. זה לדעת שלא יוותרו עליך בשום מצב גם אם תהיה ממש מעצבן ותעשה שטויות איומות.
להיות מתבגר זה לשאול את עצמך: אז מי אני בעצם? מה אני שווה? לְמה אני שייך? איך נכון לחיות?, ולהישאר עם סימני שאלה תלויים באוויר.
להיות מתבגר זה להירתע כשאבא מניח יד על כתפך וכשאמא מנסה לחבק אותך, ובכל זאת להיות צמא לחום, אהבה ויחס אישי. בעולם הווירטואלי שאתה משוטט בו יש המון דיבורים על אהבה וקשר אבל מעט מאוד מהדבר האמיתי.
להיות מתבגר זה לשמוע הרבה תלונות ש"הנוער של היום" עצלן ואנוכי ו"כל היום רובץ מול המסך", ואז לצאת ולהדריך בתנועת נוער, להתנדב במד"א וללכת בקביעות בימי שישי לשמח ילדים חולי סרטן.
להיות מתבגר זה לפמפם לעצמך: "אני בחיים לא אהיה כמו ההורים שלי", "אני אחיה את החיים שלי אחרת לגמרי", ויום אחד להסתכל על עצמך ולגלות שאשכרה אתה מאוד דומה להם וזה אפילו די נחמד.