להרה"ג החוסיד לענטסיאן אב"ד וראש ישיבה דק"ק אשר בעיר מאזודע
הלכות נהיגה נכונה בבני ברק ובירושלים
ב. הוי עז כיגואר וקל כסמארט, רץ כאלפא וגיבור כטוסון לעשות מה שבא לך על
הכביש.
ג. מייד כשייכנס לרכבו ימשמש בכרית האוויר שלו ובחגורתו, שרבו הסיכויים
שיזדקק להן.
ד. טוב להחזיק ההגה ביד אחת, שתהא ידו השנייה פנויה לעסוק בתורת החיוג.
והמחמירים עוסקים בתורת החיוג ביד אחת ובלגימת הקפה ביד השנייה. יש שנהגו
להוציא ידם האחת אל מחוץ לחלון, ולא ידעתי מנהג זה מניין.
ה. ירבה אדם בשיחה עם האישה בנייד בזמן הנהיגה ובלבד שלא ידבר במכשיר
הדיבורית, שמא יבוא לידי תקלה ויאחז בטעות בהגה בשתי ידיו.
ו. מצווה גדולה להיות בעקיפה תמיד, שנאמר: "תסור מן הדרך אשר יורוך מימין
ומשמאל, שוב מימין ושוב משמאל".
ז. הרכב מקום הטומאה הוא, ואסור לו לאדם להרהר בדברי מוסר שם. על כן טוב
שיהרהר בעסקיו ובחשבונותיו שלא יבא לידי הרהור של ואהבת לרעך כמוך חלילה.
ח. שעת עצירת הרכב ברמזור או בפקק שעת רצון היא. חסידים שבתל אביב מקפידים
וקוראים באשמורת הבוקר, בפקקא דאיילון, את כל עיתוני היום באחד מקרא ושניים
תרגום. נשים צדקניות נוהגות לסלסל בשערן ולשחק בקוקוהיהן בכל עצירה ועצירה
מחדש.
ט. זקנות שבירושלים היו מדליקות את אורות הערפל האחוריים מראשית החורף ועד
סוף הקיץ, לקיים מה שנאמר: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". משרבו סומים
בישראל בגלל הסינוור, התירו חכמים להתנגש בפגושיהן ולכבותם.
י. רגילים הם בני ישראל במסעות ובחניות במדבר סיני ועל כן מותרים הם בחניות
כפולות ומשולשות. באשמורת הבוקר, בשעת הורדת תינוקות של בית רבן במוסדותיהם,
התירו חכמים גם חניות מרובעות. ובכרכים המוקפים פיצוציות יש המתירים גם חנייה
מחומשת.
יא. מצווה דאורייתא לנהוג ג' פעמים בשנה בבני-ברק ולברך הגומל בשם ובמלכות.
במקצת קהילות מברכים גם "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".
יב. בית הלל אומרים: יאותת, יאט ויפנה. בית שמאי אומרים: יאט, יפנה ורק אז
יאותת. ונהגו ישראל שלא לאותת כלל, ומנהג ישראל דין הוא.
יג. מנהג טוב הוא לצפור בעת שפורענויות מתרגשות לבוא לעולם. ויש המחמירים
לצפור גם כשבנות ישראל נושאות חן בעיניהם. מי ששכח לצפור בערב, יצפור בלא
ברכה בבוקר.
יד. הרואה מקום שנעשתה בו תאונה לישראל יעצור את רכבו, יבהה במתרחש וישהה שם
קמעא. חסידים ואנשי מעשה אף יאמרו: "תראה, הלך לו השאסי".
טו. התשובה היא יסודו של עולם, ומייד כשחש האדם חרטה על המסלול בו בחר, מצווה
מן המובחר לסטות מיד לכל נתיב אחר אליו מתחשק לו לעבור, ואין מוחין בידו.
טז. גזרה מלכות הרשעה כי יש ללבוש אפוד זוהר בעת שהייה בצד הדרך – ואינו מנהג
טוב: שהנהגים החוזים מרחוק באפוד הזוהר סוברים בטעות כי מדובר בשוטר ומאטים
רכבם לשווא.
יז. הרואה פיאט מולטיפלה וטויוטה פריוס ודיהאטסו מאטריה - מברך: "ברוך משנה
המכוניות".
יח. אין איסור אונאה בשוטר. ומותר לאדם לטעון כי הוא בהריון, אשתו במילואים,
וחמותו הבריאה גוססת כדי להימנע מתשלום קנס לרשויות.
יט. בני ישראל מלכים בני מלכים הם ואין ראוי שיתדלקו רכביהם בעצמם. משרבו
עוונותינו, גזרה מלכות הרשעה על תדלוק עצמי, ובני ישראל מלכלכים ידיהם בדלק
ובסולר כדי לחסוך שקל שמונים.
כ. לעולם יסתכל אדם בשלושה דברים ויבוא לידי תאונה: בשלטי חוצות, בסימוני
מע"צ ובמדבקת "איך אני נוהג?" שלפניו
ב. הוי עז כיגואר וקל כסמארט, רץ כאלפא וגיבור כטוסון לעשות מה שבא לך על
הכביש.
ג. מייד כשייכנס לרכבו ימשמש בכרית האוויר שלו ובחגורתו, שרבו הסיכויים
שיזדקק להן.
ד. טוב להחזיק ההגה ביד אחת, שתהא ידו השנייה פנויה לעסוק בתורת החיוג.
והמחמירים עוסקים בתורת החיוג ביד אחת ובלגימת הקפה ביד השנייה. יש שנהגו
להוציא ידם האחת אל מחוץ לחלון, ולא ידעתי מנהג זה מניין.
ה. ירבה אדם בשיחה עם האישה בנייד בזמן הנהיגה ובלבד שלא ידבר במכשיר
הדיבורית, שמא יבוא לידי תקלה ויאחז בטעות בהגה בשתי ידיו.
ו. מצווה גדולה להיות בעקיפה תמיד, שנאמר: "תסור מן הדרך אשר יורוך מימין
ומשמאל, שוב מימין ושוב משמאל".
ז. הרכב מקום הטומאה הוא, ואסור לו לאדם להרהר בדברי מוסר שם. על כן טוב
שיהרהר בעסקיו ובחשבונותיו שלא יבא לידי הרהור של ואהבת לרעך כמוך חלילה.
ח. שעת עצירת הרכב ברמזור או בפקק שעת רצון היא. חסידים שבתל אביב מקפידים
וקוראים באשמורת הבוקר, בפקקא דאיילון, את כל עיתוני היום באחד מקרא ושניים
תרגום. נשים צדקניות נוהגות לסלסל בשערן ולשחק בקוקוהיהן בכל עצירה ועצירה
מחדש.
ט. זקנות שבירושלים היו מדליקות את אורות הערפל האחוריים מראשית החורף ועד
סוף הקיץ, לקיים מה שנאמר: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". משרבו סומים
בישראל בגלל הסינוור, התירו חכמים להתנגש בפגושיהן ולכבותם.
י. רגילים הם בני ישראל במסעות ובחניות במדבר סיני ועל כן מותרים הם בחניות
כפולות ומשולשות. באשמורת הבוקר, בשעת הורדת תינוקות של בית רבן במוסדותיהם,
התירו חכמים גם חניות מרובעות. ובכרכים המוקפים פיצוציות יש המתירים גם חנייה
מחומשת.
יא. מצווה דאורייתא לנהוג ג' פעמים בשנה בבני-ברק ולברך הגומל בשם ובמלכות.
במקצת קהילות מברכים גם "ברוך שעשה לי נס במקום הזה".
יב. בית הלל אומרים: יאותת, יאט ויפנה. בית שמאי אומרים: יאט, יפנה ורק אז
יאותת. ונהגו ישראל שלא לאותת כלל, ומנהג ישראל דין הוא.
יג. מנהג טוב הוא לצפור בעת שפורענויות מתרגשות לבוא לעולם. ויש המחמירים
לצפור גם כשבנות ישראל נושאות חן בעיניהם. מי ששכח לצפור בערב, יצפור בלא
ברכה בבוקר.
יד. הרואה מקום שנעשתה בו תאונה לישראל יעצור את רכבו, יבהה במתרחש וישהה שם
קמעא. חסידים ואנשי מעשה אף יאמרו: "תראה, הלך לו השאסי".
טו. התשובה היא יסודו של עולם, ומייד כשחש האדם חרטה על המסלול בו בחר, מצווה
מן המובחר לסטות מיד לכל נתיב אחר אליו מתחשק לו לעבור, ואין מוחין בידו.
טז. גזרה מלכות הרשעה כי יש ללבוש אפוד זוהר בעת שהייה בצד הדרך – ואינו מנהג
טוב: שהנהגים החוזים מרחוק באפוד הזוהר סוברים בטעות כי מדובר בשוטר ומאטים
רכבם לשווא.
יז. הרואה פיאט מולטיפלה וטויוטה פריוס ודיהאטסו מאטריה - מברך: "ברוך משנה
המכוניות".
יח. אין איסור אונאה בשוטר. ומותר לאדם לטעון כי הוא בהריון, אשתו במילואים,
וחמותו הבריאה גוססת כדי להימנע מתשלום קנס לרשויות.
יט. בני ישראל מלכים בני מלכים הם ואין ראוי שיתדלקו רכביהם בעצמם. משרבו
עוונותינו, גזרה מלכות הרשעה על תדלוק עצמי, ובני ישראל מלכלכים ידיהם בדלק
ובסולר כדי לחסוך שקל שמונים.
כ. לעולם יסתכל אדם בשלושה דברים ויבוא לידי תאונה: בשלטי חוצות, בסימוני
מע"צ ובמדבקת "איך אני נוהג?" שלפניו
אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני ,ואם לא עכשיו אימתי .
