על הכל עניתי "מקפיץ אותי".

כנראה שאני דתי לאומי...

הכל מקפיץ אותיי וזה באמתת מקפיץץ

אז הנה גילו לך את האמת...

(נכון שזה התפקיד של @מגובלת-, אבל הפעם לא יכולתי להתאפק.)

כי אם אתה תמשיך, אני לא סתם ארים את הקול,

אני הרים וגבעות את הקול!!!

(כי שלוש זה לא מספיק.)

|מאושר מהאישור |

איך אומרים החבדניקים? כל יהודי הוא בעצם חבדניק רק שהוא לפעמים עוד לא גילה....

אז הנה, כל יהודי הוא בעצם דת"ל, והנה גילית את זה! תגידי להם תודה שהביאו אותך לגילוי המרעיש...

קדימה לאולפנה!...

(נהניתי מה"הלך עלי"...)

או שאת מחזיקה מנשמה שאני דת"לית שמשקרת לעצמה...

אבל דת"ליות לא מעידה על חכמה, ואינני חושבת שהדברים נוגעים זה בזה.

אגב, זה יותר אומרת מפורש מאשר מרמזת...)

אז זה מה שכתבו לי:

למען האמת אני דיי מתעב את השיר הזה

אעפ"כ יצא לי 100% דתי לאומי

הידד

אם התקווה זה שיר קדוש, אני דת"לית!!

ולא, ב"ה אינני דת"לית.

שזה אומר |צונזר|...

מה רע בלהיות דתיה לאומית?! אין על המדינה!! הצבא!!! אין פשוט אין!!!!!
מה הייצ עושה בלעדיהם אה?!

מה יהיה כשיבא המשיח.

לא ברור בכלל שלא יהיה צבא.

ובכל מקרה, כל עוד אין את הגאולה השלימה, יש את התחלתה וצמיחתה, קמעא קמעא, שהיא בדרך הטבע, כמו שלימדנו הגר"א מוילנא. וכן, במלחמה, עם הרוגים, ופצועים, וצער, אבל עם שליטה על א"י - זה גם אתחלתא דגאולה ויש להודות על זה ולקדש את זה מאוד.

ולא בגר"א.

ואף שזה גם ברור מהנביאים וחז"ל, מכל מקום יש כל מיני מחפשי דחקים.. לכן הבאתי את הגר"א ששפתיו ברר מיללו בעניין.

אני אומר לך שזה מחלוקת ראשונים ואת נואמת לי את סברותייך ורגשי לבבך והופכת אותם ל"ברור מאוד"?

אין טעם לתמוך במדינה חילונית? למה מה קרה? עושה צרות? את יודעת מה היה בלעדיה? אנחנו במקום הכי טוב ללומדי תורה, עלי אדמות, מזה למעלה מאלפיים שנה.

מימות חזקיהו לא היה ריבוי תורה כמו כאן.

מה לא קשור? איך ענית?

אני מסביר לך שיש מחלוקת ראשונים אם יהיה מלחמות, ואת עונה ב"נראה לך ש...."

ואני טוען לך על כך אז את עונה לי ב"כנסת או סנהדרין"?

אנא ממך, כבדי את הזמן שהצד השני בדיון השקיע כדי לכתוב, והגיבי בהתאם.

דיון עקר. ויכוח חרשים. טענו בחיטים והודה לו בשעורים.

מה שנה? לא כתבתי לך יותר מארבע שורות!

וכן, אני יודע שאת לא דתלית, אבל דיון מנהלים בסברות. להכריז שאת לא דתלית לא תורם כלום לדיון.

אם יש לך לענות עניינית למה שאמרתי - תעני.

אם לא - אז לא. זה שאת לא דתלית לא תורם להכרעת הדיון.

אל תנצלי תגובה כדי לחזור על מנטרה שלא קשורה אליה בשקל.

ארץ? מדינה? אמיצים שמיישבים? איך זה קשור לדיון? איך?

תעברי בבקשה על התת שרשור הזה ביני לבינך, ותגידי אם הוא נראה לך נורמלי.

במחילה, זה קצת לא מכובד.

נראה לכם הגיוני??! - נוער וגיל ההתבגרות

לא הצלחתי להעתיק את זה נורמלי. תקראי בבקשה את כל השרשור

גם כדי לעזור לנו

אני קראתי והשתתפתי בשרשור שם.

כאן היה בכלל תת שרשור על אם בזמן המשיח יהיה צבא ואיכשהוא במקום להגיב לזה היא ענתה בנאומים על המדינה וכמה היא לא שווה.. מה שבהחלט דומה ומקביל לשרשור שם.

והתארגנות לישיבה וכל זה...

את יכולה לכתוב מה שגדלת עליו, בשמחה רבה, אבל שרשור הוא שרשור, ובשרשור מגיבים אחד לשני.

וזה קצת מזלזל אחרת..

שוין, לא חשוב. חיים ושלום.

מתנצל שפגעתי.

פשוט רק באתי לומר שקשה לי ככה...

אבל בסדר, לא קרה כלום.

לא באתי לרדת עלייך. בכלל לא.

אם המשיח יבוא העולם לא!! עומד להפוך למה שהיה פעם אנחנו ננהל אורח חים יהודי!!! עם בית מקדש!! זה לא אומר בשום צורה שלא יהיו חיילים!!!

אני לא יכולה לזמזם את זה בישיבה!!!!!

אני גאה בזה!!!!

לאיזה רמה עמ"י הגיע שקוראים ל|צונזר| הזה קדוש.

א. השיר הזה ממש קדוש!!!!!!!!
ב. אם ככה הדיבור אולי המקום שלך לא בארץ ישראל?! 
סתאם הירהור..

תאמיני לא היית חיה פה בלי השב"כ (המחלקה הערבית) בלי הצבא בלי המשטרה וכו.. מי נראלך מגן עליך?!

א. את טועה ממש.

ב. המקום שלי הא בארץ ישראל, לא במדינת ישראל.

אמרתי משהו נגד הצבא?

המשפחה שלי עשתה צבא, בעלי לעתיד יעשה צבא.

זאת עבודת קודש, להיות חייל כאן.

המדינה היא חלק מהעם שלנו ומארץ ישראל!!!!! את לא יכולה לבוא ולומר אני נגד המדינה אבל חיה בארץ ישראל..

זה נקרא סתירה.. תחליטיי

מימי שלמה.

הפלגת בדבריך

הידעת מה היה מצב העם בימי הבית הראשון? ובימי הבית השני?

אולי תקופת חזקיה שאני. אה"נ.

ועדיין עיקר מעלת דורינו הוא בהיותו דור התחיה והגאולה. מה שאף דור מעולם לא היה כך. כולל לא בימי שלמה.

אני לא יודע, אבל אני יודע שהיו להם הרבה יתרונות שלנו אין.

אני לא אטען בודאות שאתה טועה, אבל אתה זה שטען טענה, ואינני מבין על מה אתה מבסס אותה.

ודאי שהיו תקופות שהיה בישראל שלטון של צדיקים. למשל בזמן החשמונאים. גם אגריפס המלך, ככל הנראה היה מלך טוב (לא בכדי החניפו לו החכמים). גם בבית ראשון היו תקופות טובות מאד. למשל זמנם של אסא ויהושפט.

ואם אתה מדבר רק על מצב גשמי, אז א'- גם זה אנחנו לא באמת יודעים. ב'- מה ההו"א להתייחס רק למצב הגשמי?

יש נביאים וחז"ל ורואים מהם.

אתה מכיר את הגמרא על איך נולד בן סירא? אתה קולט איזה שפלות של דור?

חוץ מימי חזקיהו לא היה מצב שהעם כולו שמר תורה כראוי....

בטח לא מצב יציב ומתקדם.

ריבוי תורה כמו בדור שלנו.. מי שמע כזאת?

איפה ימי החשמונאים.. לא מתקרב אפילו..

מרן ר' אברון היה מבקש שיביאו לו בכל ערב יום העצמאות את הרשימות של משרד הדתות על כמות האברכים ותלמידי הישיבות באה"ק.. ואנר שצריך להכיר בכל זה כשנכנסים ליום העצמאות.. מה זכינו...

ואכן, גם בגשמיות מצבינו מעולה, אך איני יודע אם יותר מבית ראשון, מה שכן - ברור שהרבה הרבה יותר מבית שני.

וכמובן שלא מתייחסים "רק" לזה, אבל זה עניין מאוד מאוד מאוד חשוב. גם מבחינה רחנית יש יחס חשוב ומרכזי למצב הגשמי.. והדברים מבוארים מחמת עניין תיקון העולם ותכליתו, ואם תרצה לעמוד על בורים, כלך לך אצל ספרי הנביאים, ולאחר מכן אצל אור עולם רבינו הרמח"ל. ולאחר מכן אצל האדם הגדול בענקים מרן הרב זצ"ל, ולאחר מכן אצל לוחם מלחמות ה' הגרמ"ד כהנא זצוק"ל. ובזה תבין תוקף העניין.

מקדש ועבודת הקרבנות. מלכות של צדיקים. כבוד תלמידי חכמים (באופן כללי רוב הנהגת העם היתה בידי החכמים במשך דורות רבים). האחוז בעם שלכל הפחות היו מסורתיים, והיו נאמנים לדת (אגב, כנראה שעמי הארצות היו ברובם יותר ממסורתיים. המתייונים, ואחריהם הצדוקים, שלא היו אז הרוב- הם כנראה מעין ה'חילונים' של אז. וגם הצדוקים אז לא העזו לכפור בכל.) בית דין הגדול עומד על עומדו. וגם בגלות- רוב העם היה לכל הפחות מסורתיים חזקים- דהיינו שומרי מצוות גם אם יש קצת בורות ופשלות (עד תקופת ההשכלה), וההנהגה היתה בעיקר בידי תלמידי החכמים, בתי הדין ורבני הקהילות.

אני לא בא להכריע איזה נתונים חשובים יותר, ואני גם לא מזלזל במה שיש לנו היום. פשוט לא הבנתי מאיפה הבאת את הקביעה שמצבנו הוא  הטוב ביותר מאז ימי שלמה. אי אפשר לקבוע דברים כאלה, לא בלי רוח הקודש או נבואה.

מקדש ועבודת הקרבנות - אה"נ. הם חסרים, ללא ספק.

אך זכור נא כיצד התנהל המקדש, באיזה ריבים ובזיונות, 

כבוד לת"ח? שלטןון הצדיקים? במה זה התבטא? בהטבעת ירמיהו בבור הטיט אשר בחצר המטרה? בשחיטת זכריה למרגלות המזבח? 

מי בדיוק היו החכמים שהנהיגו? רוב מלכי ישראל היו רשעים, בבית שני היתה מלכות פרס, יוון, והורדוס, כשבאמצע תקפוה של החשמונאים שחלקם גם הם לא היו ממש צדיקים גדולים...

אנשי התורה היו לבז בכל הדורות כמעט..

זה שהיו יותר ממסןרתיים זה נכון, אך זה מבע מכך שפסחו על שתי הסעיפים, לא היתה סתירה בין להיות ת"ח מדקדק במצוות לבין להיות עובד ע"ז...

בדור שלנו אכן נדרש מן האדם להיות או כאן או כאן, וזה אינו נובע מקטנות דורינו כי אם מגדלותו, בוחל הוא בכסויי עיניים.

עולם התורה וכמות לומדי התורה מעולם לא פרחו כמו בימינו אלו.. 

וכמובן - סדורים לפניך כל דברי מרן הרב זצ"ל על גדלות הדור ושורשי התנהגותו. עיין בדבריו ודע.

לא יודע למה החלטת שצריך רוה"ק או נבואה, צריך רק להתבונן בעינא פקיחא.

ממש לא בהכרח שכל ימי המקדש היו ריבים ובזיונות.

בכל זמן התנאים (מימי אנשי כנסת הגדולה) תלמידי החכמים היו בראש, למעט תקופה מימי החשמונאים וחלק משושלת הורדוס. וזה בלי לדבר על תקופת מרד החשמונאים.

(אגב, יוסף בן מתתיהו מתאר את זרם הפרושים כזרם הכללי של העם, והמקובל ביותר על האנשים)

וכשאני מדבר על הנהגה אני לא מדבר רק מצד המלכות אלא ההנהגה הפנימית של עם ישראל.

מה שאתה אומר על מסורתיים- נכון רק בבית ראשון. וגם שם אנחנו יודעים מעט מדי.

אני מסכים שיש יתרונות וחסרונות גדולים לכאן ולכאן. אבל אני לא בתחרות עם מקדש ראשון ולא עם מקדש שני.

זה שתמנה דברים לא יעזור, כי תמיד זה פרטים קטנים שלא מייצגים את כל הדורות, וגם בדור הספציפי- זה רק חלק ממכלול. וגם אני יכול להתחיל לעשות רשימות לצד השני. לדעתי זה דיון מיותר ועקר. זה כמו להתחיל להכריע בין גדולי ישראל מי היה הכי צדיק או הכי חכם.

(ולגבי הסיפור של בן סירא, גם אני שמעתי שהוא מפוקפק. אבל לא רואה ענין להתייחס לדבר הספציפי, כי בכל מקרה אני לא רואה בזה את חזות עברו של עם ישראל. ואה"נ- שמקרים מזעזעים יש בהרבה מקומות ובהרבה אופנים.)

אם נתווכח בדוגמה מכאן ודוגמה משם לא נסיים.

הבענו את הדברים, כך אתה רואה את המכלול וכך אני רואה את המכלול.

יבחן הבוחן בדברי הנביאים וחז"ל ויחליט עם מי יחפוץ לסבור.

וכמובן - גם דברי הרב על גדלות הדור וכו', עצם ההבנה שאנו בתהליכי הגאולה משפעת על זה, כי לא בזכותינו נעשינו אלא עילת כל העילות הוא שסיבב כך תיקון העולם. וד"ל.

וגם אם נניח שהוא קרה [והוא לא], לא שייך להסתמך על כזה דבר לצורך קביעה מה היה המצב הרוחני במשך מאות שנים.

אם אמצא סיפור מזעזע במיוחד שקרה בפלמ"ח, יהיה אפשר להסיק ממנו על הדור שלנו?

גם להסיק מסיפור אחד על כל הדור שהוא אירע בו, זה מוגזם לחלוטין.

והוא קרה. ככל הידוע לי.

ואין לדבר סוף אם על כל דבר תאמר זה בודד.. ותביא סיפור מהפלמ"ח כנגד..

זה אכן אך דוגמה, להבין רוח החיים אז.

אוקיי, אז נניח לזה.

מכל מקום לא חסרים סיפורים אחרים כדי להתרשם על רוח התקופה, כנזכר לעיל.

שאינה סותרת לאלקיה על פניו.

שהיא מכירה ברוממות מתנתו ודרכי הנהגתו.

ולא כאותן אשר כבר זה מקדם המשלתי עליהם משל של מסכת סוכה בהיפוך העניין, שהם כעבד שבא רבו למזוג לו כוס, ושפך לו קיתון על פניו.

אללי לנו, הצריכה האשה היהודיה לבוש בהכירה רוממות תחיית אומתה ויסוד כסא ה' בעולם?

וכשקראתי בהתחלה לא לגמרי הבנתי מה אתה אומר ועל מי.

וחשבתי שאתה מדבר על המדינה, ושאיכשהו זה קשור למה שכתבת למעלה, שאנחנו במצב הטוב ביותר מאז ימי שלמה. ולא הבנתי איך אתה מצדיק את זה על ידי הטענה שהמדינה היא כעבד שבא רבו למזוג לו כוס, ושפך לו קיתון על פניו... אכן, סיפור עצוב... ודו"ק.

ויש עוד מה לומר בענין.

לילה טוב! (או בוקר טוב...)

אני טוען שמי שאינו מכיר בחשיבות המדינה וקדושתה,

הוא משול לעבד שרבו בא למזוג לו כוס.

ובתמורה הוא הטיס את הקנקן לפרצופו של רבו.

מי שמסוגל לבעוט בטובה שה' עשה לנו כעת,

הוא פשוט נותן לו כאפב לפרצוף. כך ממש.

וכן, אנו במצב טוב שלא היה כמותו מימי שלמה.

ואף למעלה מכך, אנו בתהליך התחיה העליונה וגאולה השלמה - מה שאף בימי שלמה לא זה היה מהות הדור.

רק ההו"א שעשעה אותי, כי בעצם המשל שלך עצמו- הבנתי אותו לכיוון ההפוך, שעם ישראל קיבל מתנה מה'- ועם ישראל בועט בו בזה שהוא מקים מדינה חילונית וכו'...

ואני חושב שזה קיצוני מאד לומר שמי שלא מכיר בקדושתה של המדינה הוא בועט בטובה שה' עשה איתו.

דבר ראשון- אנחנו כן מודים לה' על כל הטובות שעשה איתנו. אתה יכול לומר שאנחנו לא משתפים פעולה עם רצון ה', אבל זה לא לבעוט בטובה, אלא בסה"כ שאנחנו מבינים את רצון ה' בצורה לא נכונה. אז יש פה ויכוח מה רצון ה'. מכאן ועד לטעון שאנשים בועטים בטובה? לענ"ד זה מאד לא יפה ללכלך ככה. (אגב, אני באמת לוקח את זה קשה. יש הבדל מהותי בין להגיד שבן אדם טועה בניתוח ובהבנה שלו, לבין להגיד שהמוסר שלו והקשר שלו עם ה' מעוות. וחוץ מזה שנראה לי שזה מוגזם ולא יפה, זה גם נראה לי נוטה לדמגוגיה...)

דבר שני- מכיר את המדרש בשיר השירים רבה על "נגילה ונשמחה בך"?

(בקישור שהבאתי זה נמצא ב "נגילה ונשמחה בך (ב)" ) שם יש אמירה אפילו יותר קיצונית. אנחנו מחכים לה' יתברך ולמלכותו. כל השאר לא מספק אותנו. אז אני כן מסכים שצריך להודות לה' על כל דבר, אבל צריך לזכור שיש גם צד כזה. אנחנו שואפים שהציפיה שלנו להופעת ה' ומלכותו תהיה כל כך חזקה וממלאת אותנו, עד שההזדהות שלנו תהיה נתונה לה ברמה כזו שכל מלכות אחרת תרגיש לנו לא קשורה. אתה יכול לחלוק על הגישה ועל הפרופורציות, אבל יסוד הרעיון אמיתי.

ולגופו של ענין- צריך להפריד בין תהליך הגאולה לבין חיבור עם המדינה. אנחנו מכירים בתהליך הגאולה. אבל המדינה היא חילונית ולא רוצים להתחבר אליה. (אגב, בהרבה מקומות הרב קוק אומר שלמרות שבפנימיות ישראל יש הרבה טוב, מי שהוא במדרגה פשוטה ולא מספיק גבוהה ופנימית- צריך לשנוא את הרשעים כדי לא להתחבר אליהם וללמוד מהם. אז שוב, אפשר להתפלסף על רצון ה', אבל זה לא הנקודה). ואגב, כל הענין הזה עם יסוד כסא ה' בעולם, הפשט בפסקה שם מדבר על מדינת ישראל האידאלית, אבל שיהיה.

ברור שכולם אהובים כולם ברורים וכולם רוצים לעשות רצונו ומקסימום טועים בהבנתו..

אבל יש טעויות מאוד קריטיות. אם יש אנשים שמסוגלים לומר שזה גלות נוספת, שרע כאן יותר מבזמן התורכים... אז הם נותנים לו סטירה לפרצוף, אין דרך לייפות את זה. מי שרק יתווכח על הקדושה - אכן לא אטען כלםיו כך, אבל בתנאי שיכיר לכל הפחות בטובה.

זה שאנו שואפים למלכות ה' צריך לגרום לנו להעריץ את מה שמוביל לה, את תחילת הדרך... האמת לא אכחד ממך, שממהש ראיתי בימי חלדי, גדולי המתאבלים על הסתר פניו ושפלות מלכותו - הם דווקא גדולי המפזזים בעוז ביום העצמאות ומכירים בתוקף קדושת צמיחת גאולתינו. אין זה אלא ששני הדברים ממקום אחד בלבב הם באים. ודו"ק.

ולגבי הפיסקא ההיא - הנה אתן לך אותה במלואה, שלא כהרבה השוגים בה ואומרים שהאחרים הם השוגים:

אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול".

כלומר, לא בבת אחת תהא המדינה - המדינה האידיאלית אשר כל שאיםתה שיהיה ה' אחד ושמו אחד, כי אם קמעא קמעא תבא לידי כך, אך אין אורך הדרך מכהה את האושר שבתחילתה. הרי לפניך שפתיו ברר מיללו - המדינה היא יסוד כסא ה' אף קודם שהגיעה לתכלית זו.

(ככלל, מגוחך בעיני המגמה הפושה לאחרונה, שי שהחושביםש יבינו את הרב יותר טוב ממה שלימדונו אותו שלשת רואי פני המלך אשר סמך ידו עליהם - גאון ישראל הגרי"מ חרל"פ, בנו חביבו מושא הערצתו הרצי"ה, ונזיר אלקים הקדוש. אשר עליהם ביאר הרב היטב שהם מבינים כוונתו ומוסמכים לפרשה, אז מי זה חושב שיוכל לחלוק עליהם?)

ואין מה להפריד בין המדינה לבין הגאולה, הגאולה מתבטאת בעצם המדינה - מלכות ישראל על אדמתו.

ההפרדה שיש לעשות היא - בין המדינה לבין השולטים בה.

המדינה היא ישות ערטילאית. שלמה ותמידית. והשולטים בה הם מתחלפים וזזים.

וכמו שאמר ר' צבי יהודה - "המדינה היא שלנו, החזע'ר של בן גוריון"...

ודו"ק.

אומרים שצריך להודות לה' על תהליך הגאולה, וכן על כל הטובות שבאות בזכות המדינה.

וכמו שאתה החלטת שנתונים מסוימים אומרים שמצבנו טוב יותר מבזמן שלמה המלך, אז יש אנשים שחושבים שהנתונים המכריעים זה אחוז החילונים, ובידי מי נמצא השלטון וההנהגה בישראל, ואף שאני לא מכריע גם לצד שלהם- אני בהחלט מבין אותם. לא רק זה- אלא שכמו שציינתי, מדינת ישראל היא סוג של סטירה שנתנו לה', כשהוא גאל אותנו, ובמקום להמליך אותו...

לגבי זה שהשאיפה למלכות ה' גורמת להעריץ את מה שבא בהתחלה. לא הייתי אומר להעריץ, אלא לשמוח. ואכן, אני מסכים שזה פועל גם בכיוון הזה. וגם בתה"ח, לשם דוג', חוגגים בשמחה גדולה מאד ביום ירושלים. זה פועל בשני הכיוונים- גם ריחוק מהמדינה וגם שמחה בגאולה. אצל תלמידי הרב קוק שלא עושים את ההפרדה, אז הרבה פעמים השמחה בגאולה מעכבת את ההשפעה השניה, שלעניות דעתי היא טבעית ורצויה. אגב, גם אני הקטן, למדתי במרכז בעבר, וחגגתי איתם את יום העצמאות מתוך שמחה גדולה, מאידך- לא שרתי את התקוה (לא זוכר אם שרים שם, אבל גם אם היו שרים, מסתבר שלא הייתי שר). בקיצור- ודאי שמדובר במשהו מורכב, עם פנים לכאן ופנים לכאן.

ולגבי החיבור למדינת ישראל שנובע מהציפיה למלכות ה' יש לי עוד הסבר אבל הוא יגרור דיון ואין לי כרגע זמן לזה. (כלומר- לדעתי הניתוק מהמדינה הוא תהליך טבעי ורצוי. למה זה לא קורה אצל אנשים גדולים וצדיקים המצפים למלכות ה'- יש לי הסבר, והוא מורכב ורגיש. ולא אהיה כאן בכדי להסביר אותו כראוי אם יהיה צורך, ומן הסתם יהיה.)

את הפסקה אני מכיר היטב. וליבי ממאן לקבל פרשנות זו. פשט הפסקה מורה בבירור שמדובר במדינה שחפצה בייחוד ה'. הרמז היחיד לשיטת המסבירים אחרת הוא הענין של העלאת האור בימי חושך, אבל גם זה אני לא חושב שקשור. הוא מתייחס שם (כמו בכל הפסקה), לעצם זה שאנחנו אמורים להכיר בכך שמדינה לישראל היא לא סתם חברת אחריות, ולכן היא דבר קדוש. וזה דבר שבימי הגלות קשה להרגיש אותו, כמו שאכן רוב החרדים לא הרגישו אותו.

אינני יכול להבין את הפסקה באופן אחר, ברי לי שזהו הביאור הנכון. (ואגב, כמו שכתבתי- למדתי משך זמן ארוך במרכז הרב, ולמדתי שם הרבה מכתבי הרב, ושמעתי הרבה שיעורים מתלמידי תלמידיו). אינני חושב שמישהו קיבל סמכות בלעדית לפרש את כתבי הרב קוק. וכי בגמרא לא היו אמוראים שפירשו דברי רבותיהם ובאו אחרים וחלקו עליהם בפירוש?

אינני מבין את הטענה.

(וגם את"ל- האם יש לך הקלטה או פירוש בכתב (או אפילו עדות ברורה שאינה משתמעת לשני פנים) של שלושת התלמידים הנ"ל לפסקה הזו? שהם כולם אומרים שהיא מתייחסת למדינת ישראל הקיימת בזמנינו? אם כן, זה בהחלט יפתיע אותי. יש לציין גם ששלושת גדולים אלה, היו שונים זה מזה באופן קיצוני בצורת הלימוד והחשיבה שלהם, וגם ביחסם למדינה ולנושאים נוספים בהשקפה. ואני אישית יכול לומר לך שאני מתחבר הרבה יותר לדרכו של הרב חרל"פ, ולרצי"ה פחות. את הרב הנזיר אני פחות מכיר, מהמעט שכן, זה מבחינתי ממוצע ביניהם. (אינני מדרג אותם ח"ו. רק את החיבור שלי לדרכם ולאופן החשיבה שלהם.) ההבדל הוא שהרב צבי יהודה הוא שלימד הרבה יותר תלמידים והשקיע הרבה יותר בלהכניס להם את מורשת אביו זצ"ל. ולכן שיטתו ודרכו היא המוכרת יותר.)

הגאולה היא גילוי מלכות ה' השלמה ועשיית רצונו בעולם. המדינה מקיימת סעיפים מסויימים של עשיית רצונו, וכן בונה תשתיות למלכות ה' ולעשיית רצונו כראוי. אבל היא עדין ארגון חילוני. (אגב, לא כתבתי להפריש בין הגאולה למדינה, אלא בין הגאולה לחיבור למדינה. כתבתי כך בכוונה.)

עכ"פ בין הזמנים הסתיים ועלי לשוב היום לישיבה... הרבה ברכה והצלחה.

נ.ב. הרב קוק בזמנו הדגיש מאד את העובדה, שישנם צעירים בעלי נשמות גבוהות שדורשים מדרגות מאד גבוהות ומתוך כך בועטים בקיים ובמה שמלמדים אותם. הראי"ה הדגיש שצריך להכיל את התופעה, להוקיר את אותם צעירים, ולעזור להם למצוא את הדרך הנכונה מתוך כבוד ואהבה- דוקא על ידי לקיחת נקודת האמת שבדבריהם ואיזונה. כמדומני שהצעירים כיום הבועטים במדינה, ביום העצמאות וכו', אינם צריכים להיות בעינינו פחותים מהם.

אני קצת ממהר בגלל ההתארגנות לישיבה וכו', אז אענה בקצרה.

האנשים מהסוג שאתה מתאר, אף שיש לי עליהם ביקורת, אבל אכן לא אליהם כיוונתי את האמירה הנ"ל, אלא לאלו שכופרים לחלוטין בטובה שיש כאן.

אני גם מסכים שנתנו סטירה כשהקימו שלטון חילוני תחת להמליך אותו. אכן. זה לא סותר את דברי הנ"ל.

לגבי מה שבהתחלה - ובכן - הבאתי את דברי מרן הרב על זה. ולא, ממשאינני רואה בלבול אצל תלמידי מרן הרב או איזה החלשות של הצד השני - של הכמיהה לשלמות והביקורת על הרוע. לא אצל הגרי"מ חרל"פ, לא אצל הנזיר, לא אצל הרצי"ה לא אצל הרב ישראלי, לא אצל ר' אברום. פשוט לא.

לעצם החלוקה המאולצת כמנהג תוה"ח ושות' - אכן חבל להיכנס ביודעינו שלא נספיק.. בזמנו הייתה לי התכתתבות ארוכה על זה עם מישהו... בשורה התחתונה  איני רואה אמת בדברים.

אינני יודע כיצד ניתן לדחוף פרשנות אחרת לדברים בפסקת הרב, הרב כותב שמדינת ישראל שתוקם, אכן בהתחלה לא תהיה כזו, אך עצם הקמת הגוף שלבסוף יגיע לכך - זהו האושר הגדול. צריך להיות פלפלן גדול כדי לדחוק אחרת.

לגבי כן בלעדיות או לא בלעדיות - מה שייך כאן אמוראים, הרב העיד עליהם שהם מבינים את כוונתו, שהם באים בסודו, שהם עומדים על דבריו, וברצינות לא התביישת לכתוב שאתה החלטת שהפשט הוא כדבריך?

הקלטה אין, אבל אתה מוזמן לשאול כל מיש למד אצלם, היחס משלשתם היה אל המדינה כיסוד כסא ה'. כן. ואדרבא - אף שהיו שונים בדרך לימודם הבינו כך שלשתם, באשר שאין שום דרך אחרת בדברי הרב, כנ"ל.

המדינה אכן מקיימת רק חלקים מערכי הגאולה, אך אותם אכן היא מקיימת, והיא מהווה את התשתית הבסיסית והיסודית להתפתחות השאר, אשר על כן אין להפריד בינה לבין הגאולה.

הדגשתך על החיבור - איני יודע מה בדיוק ירמוזון דבריך. התחפוץ כי שקר נעשה בנפשותינו? מה שנסבור על תפקיד המדינה ומקומה, הוא שנחוש כלפיה, וכמובן אין זה סותר את כח הביקורת עליה שבידינו והשאיפה המתמדת לתקן ולשפר.

בהצלחה בישיבה... כמוני כמוך.

הנ.ב. נכון בהחלט...

ואלה שלא- אני חושב שגם אותם לא נכון לבזות ולהטיח בפניהם האשמות, אלא לקרב בסבלנות כפי שכתבתי. רגשותיהם אינם נובעים מכפיות טובה אלא מאהבת ה' ואהבת התורה.

כשכתבתי החלשות לצד השני התכוונתי לזה שלפי איך שאני מבין זה מוביל גם לניתוק מהמדינה, ולא רק לכמיהה לשלמות.

את תוה"ח הבאתי רק כדוג' לשילוב שהם בחרו בין להודות לה' על תהליך הגאולה, בעוד מאידך אין חיבור למדינה (שאגב, אם אני מבין נכון עזיבת יום העצמאות היא יותר חינוכית מאשר מהותית).

לגבי פשט הפסקה- ברי לי שזה פשט הפסקה, כי זה מה שכתוב שם. שחפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד. שהיא לא רק חברת אחריות. לענ"ד צריך להיות פלפלן גדול בשביל לדחוק אחרת...

ולא טענתי לגבי אופן ההתייחסות הכללית אל המדינה, אלא לגבי הפרשנות של הפיסקה הספציפית. פשוט אי אפשר להסביר אותה אחרת.

לגבי החיבור- לא כן. יש שיהיה מישהו שליח ה', כגרזן ביד החוצב בו, לא מדעתו ולא מרצונו. לכן אין כאן שקר בנפשותינו. אנחנו שמחים במה שה' עושה, אבל מכירים בזה שהעושה עצמו הוא רשע. (לגבי הפרדת המדינה מהממשלה, לענ"ד זה אולי קצת כמו הפרדת הרשעים מהרשעה. ודו"ק. ובסופו של דבר מה שיישאר כשההפרדה תיעשה כמו שצריך באמת- זה רק התשתיות הטכניות, לא מישהו להתחבר אליו.)

אגב, גם במלכות ישראל שהיתה בזמן בית ראשון אני רואה הרבה ערך, הרב טוב, והרבה קדושה, ועם זאת הנביא מוכיח ומוחה על חיבוריו של יהושפט עם אחאב ובניו.

שבו צפונה אמיתת תחיית האומה בארצה.

מטללי שמי שמי קדם המתגלים לדור אחרון.

ואין לך קודש כקדשות  גאולתן של ישראל וממלכתן על אדמתן.

אשר היא יסוד כסא ה' בעולם.

וסמליה קודש עימה.

אני אשים קישור לתגובות שהכי הצחיקו אותי...

דתיה לאומית. - נוער וגיל ההתבגרות

אוויי ויייי המצב פה נוראי!!!!! - נוער וגיל ההתבגרות

ברורר קדושששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! - נוער וגיל ההתבגרות - אולי הכי מצחיק

"קדוש" - נוער וגיל ההתבגרות

.. - נוער וגיל ההתבגרות

אוקיי - נוער וגיל ההתבגרות

לפחות יהודי נהנה בזכותי.

עושה לך טוב לצחוק על הדעות שלי?

שיהיה לך לבריאות.

עכ"פ לא שאלתי למה זה מצחיק.

רק שתדע לך שדיברתי עם אחותך ארוכות על הנושא הזה עד שהגענו למבוי סתום...

היא לא מסכימה איתך??

@מתנחלת!!

פעם דובר שלא.

הוא קלקל אותה מאז?

@מתנחלת?

בעניין של א"י וכו הוא לא קילקל אותי.... תמיד הייתה לי אותה דעה...

@עובדת ה בשמחה😊 זה נגמר בזה שאת לא הקשבת למה שאמרתי ושלא הייתה לך קליטה... לא להאשים אותי...

@נשמה כללית לא מגיעה לי פטישים עלזה... מה עשיתי?? רק אמרתי לה את הדעה שלי...

היה זכור לי שלא...

ולכן פיטשתי, כי חשבתי שהוא קלקל אותך....

אבל באמת פספוס...

יש האומרים שהכוונה חופש מדת

ולא את ולא אני יכולים לסתור באמת שזו הייתה הכוונה.

 כי וואלה תראי אותם היום הקשר בין חילונים ליהדות הוא מקרי בהחלט..

והם אכן מייסמים את "הפסוק" הנ"ל.. בישבילם זה ערך עליון.

לכן כל פעם שאני שומע את ההמנון המשפט הזה מאד צורם לי, ולכן פיתחתי בחילה אליו.

(אגב לגבי כל מה שאמרת על ארץ ישראל והצבא וכו) ואפילו הרצל

אני מסכים

עלילה חרדית מרושעת ותו לא.

כל ההקשר של השיר מראה שחופשי הכוונה חופשי מעול זרים.

מדובר בעוד משהו שיצא ממוחם הקודח של מטיפי ההשקופע.

אשר לא בוחלים בשום דרך כדי להציג את מרכולתם.

מי שיתן טבעת לאשה ויאמר "ה"א מקודשת על הצד שהכוונה שם זה להיות חילוני" אני מוכן להתחתן איתה ללא שתקבל גט מההוא, סבבה? אין לי צד קל שבקלים שלזה הייתה הכוונה.

ואל כי אני מעריץ של אימבר. אלא כי ההקשר ברור.

שיצרה את סיסמת הבחירות "להיות חופשי בארצנו", ולא לחרדים.

אבל הם מן הסתם לא התכוונו לפרש את כוונת המשורר. 

יוצא, שכוונתו שעם ישראל אלפיים שנה קיווה להיות חופשי מדת בארצו, וכל עוד יש נפש יהודי הומייה ועין שמצפה לציון, יש לתקווה הזו סיכוי להתגשם.

מוזר מאוד, לא?

הכוונה היא להיות שולטים על עצמינו בא"י ולא לחיות תחת שילטון זר 

אמרו לי כבר את הפירוש הזה אבל לא יש לי משפחה חילוניה ודיברתי עם חברה שלי בנושא היא אמרה לי שממש לא הם לא חושבים ככה זה לא משפיע עליהם בשום צורה מי שחושב ככה הוא מקןבעע

איזה צדיקה אני

סתםם אבל ברור שמקפיץ!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....