היי, קצת ארוך אבל אשמח שתקראו.
אז אני נשואה מספר חודשים ופשוט לא מסתדרת עם חמותי.
לא בקטע רע.. פשוט היא בן אדם מאוד מאוד דברן ובולט וחוקרת כל דבר ורוצה לדעת ולשמוע כל דבר ולהיות מעורבת בכל דבר. ואני הכי ההפך- מופנמת כזאת שאוהבת את השקט שלי וכמה שפחות התערבות מבחוץ, לא אוהבת שיחות ארוכות וכו.
בכללי היא אדם טוב שפועל מתוך דאגה ומנסה לעזור, אבל זה מאוד מאוד מעיק עלי שכל יום היא מתקשרת וכל פעם מנסה שאצא איתה למקומות, פשוט רוצה שעשוע ממני. אבל בקטע כבר שדי חלאס זה מוגזם.
ודווקא ממני מכל הכלות שזה עוד יותר מעצבן.
ודווקא הלחץ הזה שהיא משרה עלי עוד מהאירוסין הוא זה שגורם לי לא להצליח להתחבר אליה, אם היא הייתה נותנת לי זמן ופועלת בעדינות הייתי מתחברת לאט לאט. אבל זה הבנאדם.. לא יעזור כלום. לא נחה לרגע.
ותמיד כשהיו לי בכיתה בנות עם אופי כמוה, באמת שהכי פחות התחברתי אליהן.. זה אופי שאני פשוט לא מסוגלת להיות בחברתו. (אנשים כאלו הם סבבה לגמרי, רק לא בשבילי אישית)
בעלי אמר לה את זה הרבה פעמים שתוריד קצת לחץ ושתבין שאני אחרת שצריכה זמן ושקט, אבל היא לא עוצרת.
ואז זה יוצר ביני לבינו מריבות וזה מתחיל ויכוח שכל אחד מראה כמה ההורים של השני מעצבנים.. שזה ממש לא נחמד.
מה עושים?
ניסיתי בהתחלה בעדינות להתעלם ממנה ואז פשוט ממש הייתי מתנקת לה, מסננת בהודעות, וגם פנים מול פנים היא באה ושואלת ואני מפנה גב והולכת או עונה לה "ככה" על כל שאלה.
והיא אשכרה ממשיכה. ואני פשוט לא יכולה עם הלחץ הזה ממנה. לא יכולה! יהיה לי מאוד קשה לתת לה להיות סבתא לילדים שלי...
היא כל הזמן אומרת שהיא אמא שניה שלי... ולא כפרה. את לא. לא עכשיו ולא אף פעם... אמא היא אחת. ולא את.
אוף.
תודה.
אז אני נשואה מספר חודשים ופשוט לא מסתדרת עם חמותי.
לא בקטע רע.. פשוט היא בן אדם מאוד מאוד דברן ובולט וחוקרת כל דבר ורוצה לדעת ולשמוע כל דבר ולהיות מעורבת בכל דבר. ואני הכי ההפך- מופנמת כזאת שאוהבת את השקט שלי וכמה שפחות התערבות מבחוץ, לא אוהבת שיחות ארוכות וכו.
בכללי היא אדם טוב שפועל מתוך דאגה ומנסה לעזור, אבל זה מאוד מאוד מעיק עלי שכל יום היא מתקשרת וכל פעם מנסה שאצא איתה למקומות, פשוט רוצה שעשוע ממני. אבל בקטע כבר שדי חלאס זה מוגזם.
ודווקא ממני מכל הכלות שזה עוד יותר מעצבן.
ודווקא הלחץ הזה שהיא משרה עלי עוד מהאירוסין הוא זה שגורם לי לא להצליח להתחבר אליה, אם היא הייתה נותנת לי זמן ופועלת בעדינות הייתי מתחברת לאט לאט. אבל זה הבנאדם.. לא יעזור כלום. לא נחה לרגע.
ותמיד כשהיו לי בכיתה בנות עם אופי כמוה, באמת שהכי פחות התחברתי אליהן.. זה אופי שאני פשוט לא מסוגלת להיות בחברתו. (אנשים כאלו הם סבבה לגמרי, רק לא בשבילי אישית)
בעלי אמר לה את זה הרבה פעמים שתוריד קצת לחץ ושתבין שאני אחרת שצריכה זמן ושקט, אבל היא לא עוצרת.
ואז זה יוצר ביני לבינו מריבות וזה מתחיל ויכוח שכל אחד מראה כמה ההורים של השני מעצבנים.. שזה ממש לא נחמד.
מה עושים?
ניסיתי בהתחלה בעדינות להתעלם ממנה ואז פשוט ממש הייתי מתנקת לה, מסננת בהודעות, וגם פנים מול פנים היא באה ושואלת ואני מפנה גב והולכת או עונה לה "ככה" על כל שאלה.
והיא אשכרה ממשיכה. ואני פשוט לא יכולה עם הלחץ הזה ממנה. לא יכולה! יהיה לי מאוד קשה לתת לה להיות סבתא לילדים שלי...
היא כל הזמן אומרת שהיא אמא שניה שלי... ולא כפרה. את לא. לא עכשיו ולא אף פעם... אמא היא אחת. ולא את.
אוף.
תודה.
)