יואוו קשטהה בעיקרון אני מציעה לך לתמוך בא לא בקטע של כן לכי תיפגשי עם בנים תעשי מה שבא לך וזה אלא תתעניייני אל תעזבי אותה זה גם נראה שהיא באמת חשובה לך  אז אם יוצא לכן לפתוח תנושא תנסי להסביר לה מה שאת באמת חושבת..... וזה רק בקטע של צניעות ובנים או עוד דברים??

כי תכלס להורים שלה לא ממש איכפת, לשאר החברות לא איכפת (הן הולכות איתה)

התכונתי ל @עובדת ה בשמחהה

טובב 

ברוך הבא!!!

זה קשה סתם להתרחק

ואני באמת מצטערת בשבילה אם אני משעממת מידי, כי ברור שהשבט הרבה יותר מעניין

בניגוד אל  אותן בנות, אני פה כדי לבנות איתה חברות אמיתית, לא בשביל לספק אקשן שתסם כנראה לא קיים אצלי

זה לא שאין לי מה להציע, אחרי הכל היה לנו כיף כשהיא באה לישון אצלי, בטיולים..אבל עכשיו פתאם אני משעממת, כי ה"מתחרה" שלי תמיד יהיה הרבה יותר מצחיק, מרגש והכל

אבל חברה סתם, זה יהיה מוזר לשתינו

כנראה שדברים משתנים, אולי זה בלתי נמנע

מה שלא לא נכון כרע,

הייתי צריכה לכתוב "אותם חבר'ה"

לזאת הייתה כוונתי

מקווה שתקראי למרות שארוך קצת.

(הודעה לציבור: כללתי בדבריי את התובנות שקיבלתי ממגיבים אחרים כאן, וניסיתי לייצר עקרונות וסדר, אז תהא הודעה זו כנתינת קרדיט לכולם, ולא אחזור ואכתוב בכל פעם "וכמו שאמר פלוני -שבאמת.. וכו'")

דבר ראשון, מזדהה ומבין את המקום שלך, זה כואב, ומפריע, ואפילו מתסכל.... ולא יודעים מה לעשות... אבל תכל'ס, טוב שאכפת לך ממנה, שמפריע לך הירידה שלה... שאכפת לך מהחברות איתה.

דבר שני, עוד לפני ה"החזרה בתשובה"... את תהיי חברה שלה, נטו כדי להיות חברה שלה, בחברות אמת. בשביל הקשר עצמו ביניכן, לא בשביל לחנך אותה..

כמובן, שבזה אני מתכוון שלא תתרחקי ממנה, אלא תתני לה את הקשר איתך, וזה לא רלוונטי למה שאמרת שאיתם כיף לה יותר, כי אכן בשלב הזה אנו לא מדברים על לגרור אותה לחברות כדי שזה יהיה אפקטיבי, אלא להיות איתה, עם מה שהיא רוצה, רוצה אותך? זרמי. מתרחקת? אל תלחצי.

פשוט תהיי חברה שלה ברמה של חברות, רגילה, קלאסית, חברות לשם חברות, ברמה שנעימה לשתי הצדדים. בלי לשפוט על מה שהיא עוברת ובלי להתרחק ממנה בשל כך. שהיא תראה שאת אוהבת אותה באמת, איך שהיא, וחפצה בחברות איתה, באמת.

(ובששש... זה גם יועיל לשלב הבא.... כשכן תרצי להשפיע.. אם זה יהיה על בסיס שהיא יודעת שהקשר אינו למטרות מסיון.. אלא אמיתי ואוהד אותה איך שהיא, וכדבר נפרד את גם תנסי לשוחח איתה)

דבר שלישי א', אחרי שהפנמנו היטב שקודם כל את חברה כנה, לשם החברות. ניתן להתקדם לשלב הבא, הרי כיוון שאכפת לך ואת אוהבת אותה - מפריע לך שהיא מידרדרת, ואת מחפשת איך להועיל.

אז באמת ראשית נצטרך להדק היטב את הקשר, ויש לזה שתי תועלות, האחת, כי פרקטית, ככל שהיא תהיה איתך, היא פחות תהיה עם אחרים. והשניה - מהותית, אם הקשר ביניכם יהיה עמוק יותר, חזק יותר, אהוב יותר וכנה יותר - ממילא יש יותר סיכוי שהיא תושפע ממך.

איך תהדקי את הקשר אם כמו שאת אומרת - ההם יותר מושכים אותה? את יכולה להציע לה ללכת יחד לשופינגים, לצאת לטיולים.. לשוחח שיחות בנושאים שמעניינים אותה.. ללכת יחד לבילויים, ועוד, תתני לה את ההנאה המרובה מהשהיה איתך...

כתבת "בניגוד לאותם חבר'ה, אני פה בשביל לבנות חברות אמיתי, לא סתם אקשן שאין לי", אז נכון, אם אקשן פירושו הוללות והתפרעות, כנראה שאין לך, וטוב שכך, אבל זה לאוו דוורא זה! אקשן יכול להיות טיול מהנה, מסלול מאתגר, וכו'..

ונכון, תמיד ההוללות תקרוץ יותר, השאלה כמה יותר, השאלה אם בצד הטוב יהיה תוכן בר התמודדות, אם כן, אז אמנם בהתחלה ההוללות קורצת, אבל לאט לאט קולטים שהיא הבל, ואילו בשמחה וחברות אמיתית, יש את הכיף האמיתי והפנימי..

דבר שלישי ב', אחרי שהקשר הוא טוב וחזק, וכנה ואמיתי וקרוב. תוכלי אכן לשוחח איתה מידי פעם, בזמנים מתאימים, שימי לב, לא להטיף, לא לבא ממקום מתנשא ומחנך, אלא של שותפות, של אכפתיות, של שיח..תוכלי לשדר לה את זה בכל מיני אופנים, בכל מיני סיטואציות.. להוביל אותה להתבונן אם הצורה שהיא בוחרת להגיע אליה היא צורה יעילה או לא, אם זה דרך נכונה או לא, אם היא תשמח בה בעוד כמה שנים או לא, ואפילו אפילו (ששש....) אם היא מרגישה כעת שזה יותר טוב לה....

שום דבר לא יקרה בפוקסף כך טבע העולם, בהתחלה היא מתלהבת, יהיה ברור לה שבטח, הרבה יותר טוב לה ככה... אבל לאט לאט זה יחלחל, לאט לאט תפוג לה ההתלהבות מהחבר'ה ההם, היא תראה כמה זה חיצוני ורדוד, וכמה לעומת זאת הקשר איתך הוא אמיתי עמוק ופנימי. היא תשים לב להבדלים האלו, לחוסר הטעם שבחיי הוללות...

את לא צריכה הדרכה מפורטת מה לומר, תאמרי את מה שאת רואה, שוב, בעדינות, ובצורה של שיח, אבל אם את רואה ונוכחת כמה הקשר שלה איתם הוא על בסיס רדוד - תוכלי להפנות את תשומת ליבה לזה... היא עצמה הרי לא שמה לב לזה, זה המציאות, אבל כשתציגי בפניה את הדברים  - הם יחלחלו, לאט לאט היא תשים לב.. "וואלה, הרי מתרחש כאן דברים מתאימים למה שהיא אמרה" 

דבר רביעי, תזכרי שהעיקרון מאחורי שני החלקים של הדבר השלישי, הוא ש-א. זה לא בא בשניה, תמיד ההוללות תראה בתחילה קורצת יותר, תמיד ההתעסקות הקלילה ומוחררת עם בנים תראה בהתחלה ככיף וחשרור לעומת הסוסיות החונקת, ו-ב. ש-אבל בע"ה אלו דברים שלאט לאט קולטים אותם, מגלים את האמת.. את שם כדי לדחוף קצת בעדינות את ה"לאט לאט" הזה, לעזור לה לשים לב.. לעודד אותה.. וכדי לבנות את האלטרנטיבה, את הניגוד, להוות המודל למקום הטוב והנכון שכדאי להיות בו.

ואז, אם בע"ה תנהגי בחכמה ושיקול דעת, מירב הסיכויים שהיא תחזור למסלול תוך זמןמה, אם כי אין הבטחה וערבות, בסוף יש בחירה לאדם, והוא יכול לבחור ברע, כדאי להקדים ולטעת את החשש הזה בלב, למען לא נקבל מפח נפש רב מידי בשעה שנתבדה. אבל סבירות וכו' אכן ישנה. גם אם זה נראה בהתחלה שלא זז, שלא עוזר, לא להתייאש... להמשיך ולשוחח ולדבר ולשתף, ממקום חברי אמיתי וכנה, ולא ממקום מטיף ומרחיק... זה בד"כ אמור להביא תוצאות.

דבר חמישי, תמיד תמיד, יד על הדופק, אם היא לא מחלישה אותך. אם זיהית שעל ידי הקשר נהיית לך איזו חולשה - אז כל הסעיפים מ"דבר שני" עד "דבר רביעי" כולל, הכל הכל הכל תזרקי לפח האשפה. אסור לך לסכן את הרוחניות שלך. וכן, יש לחברה רעה פוטנציאל גדול, כמו שלחברה טובה יש פוטנציאל גדול כפי שהרי ניכר מכל הודעתי.. אז לזכור, זה גם הפוך, חברות יכולות לקלקל ולהחליש לצערינו, ולא צריך שאספר שהיו דברים מעולם.

אז לא להקל ראש, אם היא מחלישה אותך, אז את מוותרת על הרעיון של החברות האמיתית והכנה איך שהיא. את מוותרת על השאיפה לחזק אותה.. את בוחרת ב"חייך קודמים"!!

קראת הכל? הועיל? נכון בעינייך? משהו לא ברור? מוזמנת להגיב.

בטח שקראתי הכל. הועיל בשבילי ממש, ליישב דברים בראש..

אני מקווה שאני אהיה מספיק חזקה בשביל לא להיות מושפעת מהרוח,

אתה יודע? אני כותבת את זה ומרגיש לי כמו לשקר על עצמי

הרי הסיכוי שאני ישהה בחברת מישי שכ"כ להוטה על בנים, כל כך חמה על הנושא הזה, 

באמת אני ראיתי אותה מדברת עם עוד משהי מהשבט בקבוצה, וזה כל מה שמעניין אותה, והיא מדברת כלכך לא יפה, באמת. נורא. ולשאר הבנות, היא כבר לא מתייחסת אותו דבר. ("הדוסיות") כיאלו יש לה מין עליונות כזו על הבנות שלא מדברות עם בנים.

אז כן, אולי היא תבין שזאת טעות ההתנהגות המגעילה הזאת, וההתלהבות על בנים וכל הדיבורים הדוחים האלו (מנסגר? אתן בנות דתיות? איך אתן מרשות לעצמכן..אופ)

אז כן, אולי זה יהיה צבוע להתרחק ממנה כשהיא לא בשיא שלה

אבל אם יש משהו שלמדתי, זה שזה לא בושה לשים את עצמי כשצריך במרכז. כן, אני חשובה לעצמי, חשוב לי להיות שלמה עם הדרך שלי, חשוב לי להיות בסביבת בנות שגורמות לי להרגיש ש ל מ ה, ולא איזה דוסית מוזרה שהחיים שלה משעממים וחסרי ריגוש.

תודה רבה, אבל האוירה שלה בוודאות פחות עדיפה עלי, בלשון המועטה.

אני מניחה לה לנפשה. כי אולי אמור להיות לי איכפת ממנה, אבל גם אמור להיות לי איכפת מעצמי.

ואני לא מוכנה לסמוך על עצמי בקטע הזה. "להיות עם יד על הדופק", זה כנראה לא בשבילי.

בשביל מה אני צריכה להכניס את עצמי לתוך זה..אם אני יודעת שההרגשה שלי בפנים תיהיה פשוט רעה.

גם אם אני לא אדרדר מבחוץ, לא אקצר שום חצית ולא אדבר עם אף בן, אני איהיה בבאסה.

למה? אני לא יכולה להסביר, משהו מהניסיון שלי בחברת בנות שהן "פחות" אומר לי לא.

(סליחה אם אני נשמעת נסערת או תוקפנית)

בסוף בסוף - הכל תלוי בך ובלב שלך!

אם את מרגישה שזה לא בשבילך, שלא מתאים לנפש שלך.

אז כמוש אמרתי  תעזבי! בלי ייסורי מצפון!

את לא צריכה, ואסור לך, להקריב את עצמך על המזבח שלה.

מה נשאר לך? תתייחסי יפה כמובן. לא "לבעוט"..

ולהתפלל.

ואם יום אחד היא תקלוט את השטות שהיא עושה, ותחליט לחזור ולעלות חזרה - תושיטי לה שתי ידיים באהבה.

עצוב, ה' יעזור.

תמשיכי את חייך ועלייתך את, אולי ה' יתן בליבה לראות את ההפרש בין חייכן המרוממים שלך ושל כל ה"דוסיות" לבין חיי האומללות שבהוללותה, והיא תחזור... זה יכול לקרות, כפי שציינו כאן.. כשנגמרת ההתלהבות הראשונית.. האורות של ה"שחרור" כביכול.. מתחילים לפעמים לראות את החוסר הגדול...

ושוב - אם היא באה מידי פעם, אל תדחי אותה, תזרמי, תהיי נעימה.. תשתדלי שהיא תראה שטוב לכן ואתן שמחות.. ואם תהיה נכונות מצידה - אז גם קצת לדבר על זה... להסביר.. מלב אל לב, לא בשפיטה.

כן ברור,

זה אולי היה נשמע שאני הולכת לזרוק אותה מכל המדרגות או לבוא ולהגיד לה-"שמעי החברות שלנו הפכה ללא רלוונטית בשבילי, ביי"

אז..ממש לא..אני הכי לא מסוגלת לדברים כאלו ואין לי שמץ של רצון לדחות אותה אם היא תגש.

אבל אפשר לומר שאני לא אלחם על החברות שלנו, כי זה פשוט לא הדדי.

מה שכן חשוב לי ואני צכה לזכור ולעבוד עלזה- לא לכעוס עליה או לשפוט אותה,כי אין לי זכות בכלל

תודה רבה על כל העזרה!

שיהיה רק טוב בס"ד.

ואני בתור ילדה שטותניקית שאני כבר פחות דוסה ממה שהייתי.. היו לי חברות שחשבו שזה מה שיעזור וסורי זה אחד הדברים המרחיקים..אם את רוצה להשאר חברה שלה אז תני לה לחיות את החיים

מומלץ ללמוד איתה מעט מוסר,אולי יש רבנית שיכולה לחזק אותה,כמובן את תמיד תתפללי עליה,ואשריך שאכפת לך מהנשמה שלה.

בקטע לא טוב.. פשוט תמשיכי להיות חברה טובה שלה ותראי לה שאת עדיין חברה שלה למרות שהיא שונה ממך..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...