עשיתי היום חיסוןאורושקוש
של כתה ח'...
ואני מתה מכאבים!!
זה מזה לא היה מתאים לי...אני בד"כ לא מפחדת מדברים כאלה..אבל הפעם משום מה ממש נלחצתי..
ואז התחלתי לבכות,לצחוק ולצרוח ביחד..וחברה שלי תפסה לי את היד השניה כדי שאני לא יפריע לאחות לעשות את החיסון..
ואז היד פשוט כאבה ויש לי סחרחורות,כאבי ראש,בחילות...בקיצור אני מרגישה רע ממש!
והלכתי לישון מ1 וחצי עד עכשיו לא יכולתי לעמוד בכאבים!!!!
תעודדו אותי
חחחחחחחחהודי'ה
אני זוכרת שעשו לנו שנה שעברה אז כולם גם חודש אח"כ אם ח"ו מישי הייתה נוגעת למישי בחיסון היא ישר הייתה צורחת "זה בחיייסוןןן!!"
 
לא נורא, עובר
חחחח...לא נורא..בקטנה
וואי איזה חיסון ארור זה..זה היה מזמן..אני זוכרת שלא מצאו לי תווריד אז הכניסו תמזרק הוציאו והכניסו ו..איי..חח אבל שטויות,זה עובר . מקסימום חום יומיים..סתם שטויות החיסון בפעם הבאה הוא בצבא,עד אז..יש לך זמן ;)
יומצחיק.
טוב ושמחה
אורוש..אור-ה'
מעניין למה פחדת
חחח...סתאאאםם..
ברור שזה יכאב..
אני התעלפתי בחיסון הזה..
הו הו איזה כאבים..
שבוע לא הזזתי תיד..
והיו לי כאבי בטן..כאבי ראש..בחילות..
ה' יעזור!!
זה יעבור..אל תדאגי!
תודה..אורושקוש
ובאמת הרבה לחץ הוא בזכותך...
אתם צוחקים ואני בוכה..אורושקוש
קבלי עידוד...ת.מ.
אני זוכרת את החיסון הזה היה קטע מזה מצחיק הלכתי ל"חדר של האחות"לא ממש היה משהו באין בית ספר שהיה לנו בכיתה ח'.... והיה שם איזה בן אחד שלא היה שם ביום שהם קיבלו אז הוא בא ביום שלנו... ואני הייתי מהראשונות אז שהגעתי הוא עדיין היה בפנים והוא בכה ומזה התפדח כי כשהוא יצא בדיוק נכנסו וראינו שהוא בכה והוא היה צריך לשבת בצד כזה עד שנבוא ואנחנו היינו שיא הרגועות....
חח...אורושקוש
לכתה ב' היה במקביל לנו עם אחות אחרת..אז חברות שלי ניסו להרגיע אותם..ואז אני יצאתי בוכה מהחיסון והרסתי להם..הלחצתי את כתה ב'...
וכל מי שעדין לא עשתה ושאלה אותי איך היה אמרתי לה שעדיף שתשאל מישי אחרת אני סתם ילחיץ..
טטנוס?מיטל
גם אני עשיתי אותו יום ראשון..נצח לנצח!!!
ולא אני לא בכיתה ח'.. (סורי.. לא בשביל לפגוע..)
כי עברו 5 שנים מאז החיסון..
יוואו.. אחרי יום בערך זה כואב....
כשהייתי בכיתה ח' עשו לי אותו לפני הריקודגלים,
זה היה ממש חוסר התחשבות!
כל שניה נגעו לי ביד.. צרחתי מלאאא
איזה מוזר!!אפשר לתקן
לנו החיסון של כיתה ח' בכלל לא כאב- אמרו לנו שזה שיטה חדשה שלא כואבת, ובאמת זה היה כואב רק לשניה לדקירה, וזהו!
מוזר לי שלכם זה היה כואב...
 
בכל מקרה- אור- רפואה שלימה!
 
החיסון עצמו, לא כאב לי..המלכה של העולם
אבל אחרי זה,
הרגשתי ממש ממש ממש לא טוב!
אפילו הלכתי לרופא..
ונישארתי בבית יום אחד..
ר-ק יום אחד..
כי הרופא הטמבל הזה לא נתן לי עוד ימים..
ממש שנאתי אותו..
הוא שאל כלמיני שאלות ש..
עדיף שלא ישאל, ועדיף שאנ'לא יכתוב אותן פה..
המילה ר-ק צריכה להיות מודגשת.. ככה:המלכה של העולם
ר-ק
 
רופא טמבלל..
עשיתי מזמן....זה לא כל כך נורא..נעמה...
זה סתם מעצבן,ומ רגישים כאילו היד רדומה.....
זה יעבור עוד מעט....
זה לא כואב באותו זמן..נצח לנצח!!!
רק בערך יום אחרי.. פתאום היד כבדה כזאת..
פסדר.. זה עובר..
אסור לאמץ אותה יותר מידי..
נעמה- מוקדש לך..
עדיף לא להרים דברים כבדים.. או לקפוץ בחבל..
חח.. משחשב לקפוץ.. שיבטל את התוכניות
זהו..
רפו"ש לכולם..
ואיי נשמה רפו"ש... עוברים גם אתזה.. ;)שלבוקית
אתם ממש מלחיצים אותי!!!--אני בכיתה ט ועדין לא עשו*חזרזיר*
עדין לא עשו לכיתה שלי חיסון..!!! (אני כיתה ט)
שנה שעברה היינו אמורות לקבל--ולא קיבלנו!
ובסוף שנה קיבלנו מכתב ממשרד הבריאות שהיתה תקלה במשרד ואנחנו לא קיבלנו..
אז אפשר לבוא בחופש לאיזשהו לשערי תקווה ולקבל או לחכות להשנה ולקבל...
ואמרו לנו שיעשו לנו לקראת חנוכה!!!
ואני מתה מפחד...
כי כל האנשים שעשו את החיסון של כיתה ח' אמרו שאח"כ היד כאבה להם כמה ימים, ושהם לא הרגישו טוב!!
זה ממש מפחיד!!!!!!
אימלהה.. את שיא המלחיצה...נדנדה כתומה.
כן, אני ב-ח'... ועוד לא עשולנו תחיסון... וכולם אמרו שהוטא מפחידד... יאבבההה...
לא מפחדת.אביה...
לוידעת, אף פעם לא ממש פחדתי מחיסון....
עדיין לא עשו לנו את החיסון הזה ואני מקווה שיהיה טוב....
לפי מה שאור ועוד כמה אמרו, זה לא כזה תענוג....
חח. חיסון פלצת קוראים לזה. קורע (:פגזניקית גאה!
אם לא תלחצו יהיה לכם טוב....אורושקוש
אני הייתי ממש לחוצ ועשיתי שרירים וזה ממש לא טוב..
בקיצור תרפו את היד וז לא ממש יכאב..
איזה שם תקוע..פלצת!!אביה...
למה?אנונימי (פותח)
חיסון מכאביםgolדה
איזהחיסון זה אם זה כואב כדאי לוותר אולהתחסן מכאבים
חחח...מסכת יומה
חיסנו אותנו בזוגות, ואיתי הייתה אחת לחוצה והסטרית לגמרי שלא הסכימה לתת את היד,
בסוף המחנכת ישבה והחזיקה לה את הידיים והרכזת סובבה לה את הראש שלא תראה,
ואני דיברתי איתה מהצד השני... האחות הזריקה לה, והיא לא שמה לב בכלל,
ואז הם החזיקו אותה ככה והתקשקשנו... עד שהיא נשברה ושאלה- נו...? וכולנו התפוצצנו מצחוק,
אבל הכי חשוב: ביטלו לנו מבחן שהיה אמור להיות אחרכך, כי אף אחת לא יכלה לכתוב.
(חוץ ממני, זה באמת לא הזיז לי, וכבר אז חשבתי ש-אולי אני אמורה לקבל שוב?  )
 
תקשיבו אתם ממש מלחיצים..!!עוד מעט גם אני עושה את הלביאה...
חיסון הזה!
הי, להרגע!!מסכת יומה
סך הכל, עוברים את זה יחד, עם כל הכיתה, -אצלנו לפחות, עשו מזה חוויה,
מלבד העובדה שהרווחנו מבחן... כולן השוו כל היום ועשו תחרות למי יותר כואב, יותר זמן...
 בסדר, בסדר, זה חיסון, מעצבן, אולי קצת כואב,  אבל בהחלט לא מפחיד!
אה, ולא, אני לא צריכה לעשות שוב, אז מותר גם להרגיש מצוין אחריו...
חחח...עשיתי אותו לפני שבוע...ד"ר אריקאחרונה
בס"ד
בגלל שניכנס לי ברזל לרגל בטיול שנתי...ואז ארבע ימים לא יכלתי להזיז ת'יד, ולא יכלתי ללכת בגלל הרגל!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך