היי לכולם עברתי המון עצות מקורבים והחלטתי דווקא לשתף אנשים שאני לא מכירה.
אני בת 19 נערה,שעברה הרבה טלטלות בחיים, אני הבת ה"מאכזבת " בבית אני מגיל 16 לא גרתי בבית ואני בדיוק לפני שלושה וחצי חודשים יצאתי מקשר של שנתיים וחצי בערך, קשר שהיה לא בריא לא יציב, אני עם פוסט טראומה, עושה שירות לאומי (שיחררו אותי מצהל)
ועכשיו לסיפור שלי..לפני חודשים הכרתי מישהו חדש, שכבנו אחרי שהכרנו בערך שבועים שלוש , לאחר מכן הינו זוג אסיה שבועים ככה והחלטנו שאנחנו צריכים להיפרד כי שום דרך לא תעבוד בנינו, הפכים גמורים לאחר חודש וקצת המחזור התעכב ועשיתי בדיקה יצא חיובי ואני ביום ה28
עכשיו אני מרגישה שאני עוד אוהבת את החבר הקודם למרות שהוא כבר התקדם..
אני מרגישה חסומה רגישית, סחוטה הראש שלי לא עובד בצורה נקייה..
ששיתפתי את הבחור הוא הציע חתונה וכו (מדובר על נרקומן לשעבר , בן אדם יהיר פוגעני, אימפולסיבי, מפחיד עבריין ויש עוד הרבה רע אבל עכשיו קצת טוב.. מצחיק מרים אותי למעלה תמיד מאחורי כל צעד שלי תומך והוא אוהב אותי)
אני הבנתי שיש התיר עד 40 יום
אבא אומר להפיל, אמא להשאיר
אני אומרת שהבחור הזה לא בשבילי ואני לא מרגישה אהבה כנה לגביו , לגבי הילד אני מאוד מאוד חרדתית עד רמה של היתאבדיות והכל מהכל אני מפחדת להרוג אותו ואז להצטער על זה כי זה היה ממש משו שאני לא יכול לעמוד בו, מצד שני אני מפחדת להביא אותו ולהרוס כל צלם אנוש בי , אבא שלי אמר לי ברגע שהוא מגיע את עפה לי מהבית ואני לא רוצה לשמוע מימך, אני מפחדת שאני והבחור לא נסתדר אם חד הורית זה לא מה שציפיתי להיות.. וזה לא משו שאני יכולה לחיות איתו כי מאז שאני זוכרת את עצמי היתי בקשר.
בקיצור אחרי שהבנתם את הרקע פחות או יותר אני רוצה לדעת מה דעתכם הכנה לגבי הכל וכמובן שאני מקושרת לאפרת ולעוד עמותות וכמובן נתמכת פסיכולוגית וגם ביטוח לאומי (אני לא כזאת קוקו)
להפיל ולהמשיך את חיי "כמתוכנן"
או להביא וליצור חיים חדשים במקום חדש (שוב)
אני בת 19 נערה,שעברה הרבה טלטלות בחיים, אני הבת ה"מאכזבת " בבית אני מגיל 16 לא גרתי בבית ואני בדיוק לפני שלושה וחצי חודשים יצאתי מקשר של שנתיים וחצי בערך, קשר שהיה לא בריא לא יציב, אני עם פוסט טראומה, עושה שירות לאומי (שיחררו אותי מצהל)
ועכשיו לסיפור שלי..לפני חודשים הכרתי מישהו חדש, שכבנו אחרי שהכרנו בערך שבועים שלוש , לאחר מכן הינו זוג אסיה שבועים ככה והחלטנו שאנחנו צריכים להיפרד כי שום דרך לא תעבוד בנינו, הפכים גמורים לאחר חודש וקצת המחזור התעכב ועשיתי בדיקה יצא חיובי ואני ביום ה28
עכשיו אני מרגישה שאני עוד אוהבת את החבר הקודם למרות שהוא כבר התקדם..
אני מרגישה חסומה רגישית, סחוטה הראש שלי לא עובד בצורה נקייה..
ששיתפתי את הבחור הוא הציע חתונה וכו (מדובר על נרקומן לשעבר , בן אדם יהיר פוגעני, אימפולסיבי, מפחיד עבריין ויש עוד הרבה רע אבל עכשיו קצת טוב.. מצחיק מרים אותי למעלה תמיד מאחורי כל צעד שלי תומך והוא אוהב אותי)
אני הבנתי שיש התיר עד 40 יום
אבא אומר להפיל, אמא להשאיר
אני אומרת שהבחור הזה לא בשבילי ואני לא מרגישה אהבה כנה לגביו , לגבי הילד אני מאוד מאוד חרדתית עד רמה של היתאבדיות והכל מהכל אני מפחדת להרוג אותו ואז להצטער על זה כי זה היה ממש משו שאני לא יכול לעמוד בו, מצד שני אני מפחדת להביא אותו ולהרוס כל צלם אנוש בי , אבא שלי אמר לי ברגע שהוא מגיע את עפה לי מהבית ואני לא רוצה לשמוע מימך, אני מפחדת שאני והבחור לא נסתדר אם חד הורית זה לא מה שציפיתי להיות.. וזה לא משו שאני יכולה לחיות איתו כי מאז שאני זוכרת את עצמי היתי בקשר.
בקיצור אחרי שהבנתם את הרקע פחות או יותר אני רוצה לדעת מה דעתכם הכנה לגבי הכל וכמובן שאני מקושרת לאפרת ולעוד עמותות וכמובן נתמכת פסיכולוגית וגם ביטוח לאומי (אני לא כזאת קוקו)
להפיל ולהמשיך את חיי "כמתוכנן"
או להביא וליצור חיים חדשים במקום חדש (שוב)
