הסנטר שלי רוטט מידי פעם ואני לא יודעת למה. מזל שיש מסיכה
אני שונאת שיש עניינים טכניים לדבר עליהם אבל יש. זה להתרגל למשהו אחר כזה וזה מוזר ומפחיד. אלוהים.
פחדתי מעצמי היום, יש הסכמים שאסור להפר, גם אם זה לא באמת משהו בעייתי- זה עדיין הסכם. וכמעט הפרתי היום הסכם אבל בסוף ישנתי וזהו.
נראה לי שהיא ראתה את הפלאפון.
הייתי ממש יפה בשבת, הלוואי שהיא תתן לי את הבגד הזה, ושאני אעז ללכת ככה קצר בבית.
רציתי לספר להורים שאני כבר לא דתייה אבל, זה כאילו, למה להכביד על עצמי. גם ככה ממש חרא ואני לא יודעת אם זה רעיון טוב, עוד שינוי בכל התקופה המשוגעת הזאת
ואני כ"כ כועסת פתאום על הכל. אני באוטובוס וזולגות לי דמעות ואני חונקת יפחה
זה לא הוגן כל המצב הזה