יומיים וחצי לומדים מהבית, יומיים וחצי בישיבה. (החצי יום זה סדר ערב)

ככה בית הספר הולך להראות. לא שנת הלימודים. (כי לא לומדים אצלנו)

שבוע שבוע פעם חמישית שישית פעם שביעית שמינית גרועעעעע עדיף שינעלו אותנו לחודש כל פעם את כולםםם

3 ימים באולפנה 3 ימים בבית !!!

שמתחילים בשלישי בזום

או בקפסולות

או באין לי מושג איך

ובכיתה של תאומתי המורה כתבה שהשבוע שהיה היה עיקוב בחלוקה לכיתות אבל בעזרת השם כשנחזור ללימודים נדע באיזה כיתה אנחנו

איזה הקלה באמת

בואי תודיעי לי בערב לפני באיזה כיתה אני זה יהיה מלועה

טוב אני עצבנית

תתעלמי

מה אני רושמת כדי לצנזר שמות

נראלי /אנחנו לומדות יומים באולפנה והשאר בזום

אבל אין לי באמת מושג

כי בא לי לדעתת

טוב אז מסתבר שיש עוד מקומות שלא מודיעים בכלל כלום אז אנחנו לא במקום הגרוע בעולם מהבחינה הזאת

זה לא הסגנון של האולפנה פה

אבל את יכולה לראות אם זה נכון

כתבתי איפה אני לומדת בשירשור הכרות

ייקח לה הרבהההה מאוד זמן כדי להיות דוסית

וזה יהיה תלוי בשינוי כל האוכלוסיה מסביב, או שכל האוכלוסיה מסביב תתחזק

לי ממש ברירה (בוא נדבר על זה שלמדתי בחרדי עד אז אז בכלל הייתי בשוק)

אבל זהו כבר התרגלתיי

לומדים לראות את הטוב בה באיזשהו שלב

יש דברים שאין בעוד מקומות

כמו סיבות מוצקות להתלונןן

לא מי המורה, מי הבנות..

ואיך אני אמורה בכלל ללמודד

רק שלנו פירקו את הכיתות ובונים הכל מחדש עם כיתה לעולולת וכיתה למתנקשות ואז לוקחים את כל מי שנשאר ומחלקים לשתי כיתות ולא אמרו לנו עדיין באיזה כיתה אנחנו, מי המחנכת שלנו, מתי בדיוק אנחנו מתחילות ללמוד (רוב הסיכויים שבשלישי כמובן אבל הוציאו הודעה או משו) איך מתי 

הייתי יכולה להיות על אנגלית או על כפ לוק ולשלוח ולא להשיב לבב

מה נסגרר 

לא צוחקת מזכיר לי ת'יסודי 

אבל מה לעשות מאז הסיפור של "אל תביאו אוכל אנחנו נביא לכם" ואז הביאו לנו רק משולש פיצה קטנטן מסכן (אפילו לא נשנוש!) אני לא סומכת על האולפנה

אבלאבלאבל כמובן מדובר בסיפורים שונים

שום דבר מלבד להשתתף בצערך

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...