אבל ברור שלא ברמת לחץ כיום

שבנות לא חייבות להתפלל, ורוב הבנות לא מתפללות שלוש תפילות ביום (אם בכלל...)

משנה מפורשת (ברכות ג ג) - נשים ועבדים וקטנים...חייבים בתפילה.

וכן נפסק בשו"ע (או"ח קו ב) - ונשים ועבדים שאף על פי שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה.

ובמשנ"ב (שם) - חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים.

הסיפא לצערנו נכונה בציבורים מסויימים.

אני לא חולק על המשנ"ב חלילה. אני רק שואל.

או שחייבות אפילו שזו מצוות עשה שהזמ"ג, כי תפילה היא בקשת רחמים.

או שהחיוב המקורי (לפני תקנת שלוש תפילות) לא היה תלוי בזמן, ולכן חייבות.

תפילה אחת ואותה הם חייבים להתפלל

כך פסק הרב עובדיה.

לא חייבות להתפלל?

בגלל זה לא שאלתי.

נשים מלכתחילה לא חייבות שלוש תפילות ביום.

אני שאלתי על בנים שחייבים, מה הם היו עושים אם פתאום הם לא היו חייבים (בתאוריה כמובן). האם הם היו מפסיקים להתפלל שלוש תפילות ביום, או שהיו ממשיכים בגלל שהתרגלו.

וואי וואי שמעוו

נכון שבנות חייבות תפילה או שתיים ביום ולא כמו הבנים, בלי מניין וזה..

אבל ממש משתדלות כן להתפלל!! גם שזה פחות מהבנים, מבטיחה לכם שזה לא קל...אז השאלה גם לגמרי יכולה להיות בשבילנו אם היינו ממשיכות להשקיע ולהתמיד בתפילה, ולאהוב את התפילה(אני אגלה לכם, שלפעמים כשזה פחות 

מוגדר, אז הרבה יותר קשה לקבוע לעצמך זמן.. ובכלל עכשיו בקורונה, אתם יכולים להתפלל בבית כנסת, לנו ברוב המקומות ורוב התפילות זה לא אפשרי, כי מעדיפים לשמור את המקומות למי שצריך, ובצדק.. גם קבלת שבת וכל דבר אחר וזה מבאס משהו..)

אז תעריכו את זה גם;) כמו שאנחנו מעריכות אותכם על ההשקעה..

ולא כמו שאצלנו הבנים אוהבים לרדת עלינו בכל מיני דיונים על תפילה, שאנחנו לא מבינות מה אומרים בגלל שאנחנו לא מגיעות לחלק הזה בתפילה, ונתקעות בברכות השחר....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....