טוב חיימ שלי אני מצטערת עך הכל באמת שזה לא היה מכונה רעה אז הנה הגיע לו כך פתאום חודש אלול ופלק מתחילה שנה חדשה דפ חדש ממש עוד כמה ימים ופתאום אתה נזכר בכל מה שעוללש לכל מיני אנשים לכול הצער שגרמת להם עם איזה משפט שלהם נכנס עמוק בלב כמו איזה סכין חד שלא יוצא והוא יושב שם ולאדם אין שום כוחות נפש להוציאו משם למרות שהוא בכל ליבו רוצה. ויודע שזה טוב בישבילו.! אבל הוא מעדיף ךהצטמק בצד ולא להגיד את כל אשר על נפשו ולא לספר. ואז באיזה שהו שלב לאדם כבר אין שום כוח להחזיק מעמד עם סכין תקועה בלב אז הוא נופל מאבד ביטחון שוכח מי הוא היה הוא הופך לאדם חלש שלא אומר מילה רק סוחב בלי לפרוק כלום. האדם נכנס לדיכאון שמוביל ךעצבות וייבוש. וככה מתהלכים להם אנשים בעולם פגועים עם סכינים בלב ומלא עצב ודיכאונות ואפ אחד לא שם לב אליהם כי הם לא בולטים בשטח מרוב שהכניסו להם כ"כ הרבה סכינים בלב. ויש סיכוי שמי שהכניס את הסכין בכלל לא חשב מה יכול ךקרות למה הוא יכול להוביל אדם לכמה רע מילה אחת גרמה זה מראה עד כמה זה נכון מילים יכולות להרוג אפילו לא במובן הפיזי אלה הנפשי אדם שבור מבפנים הוא כלום. והכל התחיל ממילה קטנה שילד החליט להגיד אז ךפני הרבה שנים וזה מה שהיא גרמה. לכן באתי כאן ועכשיו לבקש סליחה ומחילה מכול הלב עך כל מה שגרמתי וגרמתי ורבה לא אומרת אם פגעתי אומרת שפגעתי כי ברור לי שאת פגועה ממני כ"כ על כ"כ הרבה דברים לא טובים שעשיתי שעוללתי וכאן עכשיו שמתחילה שנה חדשה כל אדם מחליט מה טוב לו במה הוא צריך שיפור ממה הוא צריך להתרחק מימי הוא צריך להתרחק ולמה ולמי להתקרב. זהו זה מה שבאתי לספר. מקוה שתביני את מה שאני מחביאה בן השורות.
אז מה שאני באה להגיד לעולם...
שימו לב תבקשו סליחה אמיתית מהלב גם אם אתם בטוחים שלא פגעתם כי אולי אתם לא חושבים שפגעתם אבל מישהו כן נפגע.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען