בגדתי בבנ"ע ועברתי לאריאל

יש לי שלושה אחים שעשו ככה

כותבים "אנא עארף" (למרות שזה בערבית انا اعرف לפי גוגל)

אני בגדתי בעזרא ועברתי לאריאל

בגדתי בבני עקיבא ועברתי להקים סניף אריאל...

(אני לא שם אל דאגה

ואני לא בטוח שאפשר לקרוא לזה תנועת נוער.

@אהבת ישראל תנצח שהייתה בבתיה?

ואם נוער המקדש נחשב אז..

אבל בעיקרון אני לא בשום דבר

מישהי שנמצאת בבתיה וגם בנוער המקדש? וואלה...

לא האמנתי שיכול לקרות....

כשלמדתי בבית יעקב

עכשיו כבר לא

אבל יש לי חברות שהם גם וגם

גם הוא לא כל כך מצוי..

יש לך חברות שלומדות בבית יעקב והן בנוער המקדש?

חזרה בתשובה. (צ)

אצלנו באזור אין ממש בתיה לבנות בתיכונים, רק אם את מדריכה את הכיתות הקטנות אז כן, אבל בכללי יש אתנחתא וכזה, אני לא בטוחה שיש אתנחתא גם לתיכונים, כי התיכון החרדי היחיד שיש בסניף של הבציה שלנו הוקם השנה ועם כל הקורונה הכל קצת השתבש

בעיקרון אמור להיות גם לתיכונים אבל בגלל שאנחנו מקום נידח אז הבנות בתיכונים הם אלה שמפעילות את הבתיה ביסודי 

לא משנה

בכל אופן, כן יש לי חברות בבתיה ובנוער המקדש

אבל הם לא בדיוק חרדיות סטנדרטיות

אצלנו הגרעין של נוער המקדש הוא לא באולפנה, הוא גרעין של מקום

בגלל שיש בנות שהם לא לומדות באולפנות ואם הם כן אז לא באולפנות שייתנו להקים גרעין של הנוער

בית יעקב רגיל כמו שאני מכיר, לא יתן לתלמידותיו להיות בנוער המקדש.. והן גם לא ממש תרצינה בזה....

את אומרת שהן לא חרדיות סטנדרטיות, ושזה "תיכון חרדי" ולא "סמינר בית יעקב"

התנועה נותנת לבנות מהתיכונים האלו להדריך ביסודי של בית יעקב הרגיל?

אצלנו סמינר זה כבר אחרי תיכון, זה בעצם תיכון של בית יעקב

וחוץ מיזה, התיכון לא יודע עלזה 

הגרעין שלנו רק בן חצי שנה בערך, והוא לא ממש ידוע באיזור, מן הסתם שהוא גם לא ידוע לחרדים באזור

וגם רוב הצוות של התיכון גר בעיר אחרת, אז יותר קשה להם לדעת דברים

וכן, באמת אין הרבה.. אחת שבאה רוב הפעמים, עוד אחת שבאה רק פעמיים, ואחת שלא באה ממש  אבל זה כי בהתחלה זה נפל על מתי שהיא שומרת על אחיות שלה, ואז זה היה בזום ולא היה לה, אבל זה כן חשוב להם, גם בגרעין שלנו לומדים עכשיו בעיקר על אהבת ישאל, כי בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, והחלטנו יותר להתמקד בנושא הזה גם בין היתר שיש כמה סוגים של בנות ואם בכללי רואים את האידיאלים שלהם יוצאים פיצוצים.. וגם כי יש כמה שדי חושבות שכולם מצדם שילכו לעזאזל והם צודקות.. אז אנחנו יותר מתמקדות בזה, מה גם שהם פחות מעורבות בנוער הארצי

אבל הם כן נמצאות וכן הנושא די חשוב להם.. יש נושאים שלא מסכימים עם ההנהלה של התנועה וזה בסדר, גם אני לא תמיד, אבל חשוב בעצם ללמוד על המקדש, הם פחות משתתפות בפעילויות אבל כן..

אז התיכון הוא של בית יעקב, אז כן, נותנים, מה גם שהאולוכסייה החרדית באיזור היא מלכתחילה שונה,אז גם היסודי עצמו הוא כמו התיכון

ההנהלה של בתיה מתחננת לבנות שיבואו להדריך

אבל זה רק כי אין מספיק בנות שרוצות

המציאות הזו היא ממש חידוש בשבילי.

תעשינה חיל!

אהמ וכן היא חידוש להרבה אנשים, גם קצת בשבילנו

תודה

ההורים שלי העדיפו לשלוח אותי לבית יעקב מאשר בית היסודי שיש באזור

הוא ברמה דתית אפילו יותר נמוכה מהאולפנה שלי, והם העדיפו שאני אלמד שם

ואז לקראת כיתה ח' ההורים שלי העדיפו להעביר אותנו, כי בכיתה ח יש את כל הלחץ כדי להתקבל לתיוכנים ויותר עוקבים אחרי בנות וכל דבר שמישי עושה נותן שם רע גם לבית ספר וכזה, והעדפנו לא להיכנס לזה, מניסיון כי אחותי הגדולה כן הייתה שם בח'

נשמע בהחלט צעד חכם.

איזה יופי!

אבל הפסקתי לבוא משתי סיבות:

1. זה בזבוז זמן (אצלנו)

2. זה מעורב.

נראה לי סיפרתי את זה פעם בפורום, בכל מקרה זה נראה לי מעניין לכתוב.

חברה שלי שקטנה ממני בשנה גררה אותי לבני עקיבא לשבת אחת כשהייתי בכיתה ה'.

המדריכים של השבט שלי היו בשבת ישיבה באותה שבת, אז פשוט ישבתי בצד וראיתי איך הבנים מהשבט משחקים כדורגל. (אני לא זוכרת שום דבר על הבנות, למרות שהבנות באותו השבט הן הבנות שבכיתה שלי)

שבת אחר כך היא שוב לקחה אותי לשם, וכשהגענו היא אמרה שאין סניף בגלל סיבה שאני לא זוכרת, אז היא אמרה "בואי נלך לאריאל במקום".

הייתי מאוד חדשה בעניין הזה, טכנית עדיין לא הייתי בשום פעולה, ועדיין חשבתי שזה מעשה בגידה נוראי להחליף תנועות ככה לפי הנוחות.

בכל מקרה הגענו לסניף אריאל בנות הנפרד והכשר שרובו היה מלא בבנות מהבית ספר היותר דוסי בעיר, חלק מקוד הלבוש כולל גרביים לבנות ובית ספר התחלק ל"*** בנים" ו"*** בנות" במבנים שונים וצוות שונה ואפילו שני מנהלים שונים.

לא הכרתי אף אחת משם אבל ממש אהבתי איך שבפעולה מדברים עם ערכים ולא מבזבים את הזמן,

(זה לא שבאמת התנסתי בפעולה של בני עקיבא, אבל אני יודעת היום שאם מדריכות לא היו יכולות להגיע אצלנו היו מסדרים להם מדריכות חלופיות או משהו, לא נותנים לזמן להתבזבז)

אז נשארתי באריאל עד עצם היום הזה.

בכיתה ו' ספרו אצלנו מי באיזו תנועת נוער ואני הייתי היחידה באריאל בכל הבית ספר חוץ מילדה בכיתה ג' שרוב הזמן לא הגיע לסניף.

זה באמת היה עניין של בתי ספר, הבית ספר הדוסי לתנועה הדוסית, ובית ספר הלא דוסי לתנועה הלא דוסית.

אבל זה משתנה, עכשיו גיוס לשבט יסוד אצלנו גם הולכות לבית ספר שבו אני למדתי, ויש הרבה יותר בנות בסניף שלנו משם, וזה ממש לא הוריד את הרמה, זה העלה לבנות שנכנסו את הרמה, אני לא יודעת אם הייתי יוצאת כזאת דוסית אם לא הייתי הולכת לאריאל.

ובפרט השורות האחרונות...

ב"ה רואים שיש מגמה של התחזקות ועליה תורנית.. ב"ה, כן ירבו!

להפוך את השבט לנפרד?

במקרה שלי זה לא רלוונטי, כי 2 ילדים לא יכולים להפוך שבט של 25 ילדים לנפרד..

אגב, גם אני הייתי גאה אם הייתי בבנ"ע. אבל נפרד.

אבל במקרה שלי זה שונה...

רק אני ועוד שניים מגיעים לשחרית (ויש גם ברבע לתשע), ואני לא יכול להיות מדריך.

ואני גם חושש שבמקום שאני אחזק אותם, הם יחלישו אותי.

ושרק השבטים נפרדים הסניף מעורב

כחניך בגיל היותר גדול הפסקתי ללכת בגלל שזה מעורב בישוב שלי 

בכיתה ט חשבתי ללכת להדריך באריאל 

ובסוף הלכתי להדריך חוץ בבני עקיבא בישוב שהשבטים נפרדים  גם כי אני יכול לשנות את אופי הסניף יותר לכיון נפרד וגם רק את השבט שאני מדריך  . ויהיה לי יותר השפעה מאשר  להדריך באריאל .

כי לנטוש את בני עקביא שזה בעצם רוב העם לא יעזור 

צריך שכול החברה שאולכים לאריאל יכנסו לבני עקיבא ויעזרו להפוך אותה לתנועה מתוקנת יותר וכך את כל העם 

במקום ללכת לקבוצה מאוד קטנה שהיא במליאה אולכת לאריאל  

שעברה מתנועת נוער אחרת לשום מקום, אני יכולה להגיד שקל מאוד להגיד "תישארו ותשפיעו" אבל רוב הפעמים זה הרבה יותר מורכב מיזה.. חוץ מיזה שלרוב האנשים שיותר דוסים מהמקום שהם נמצאים בו ובנ"ע לא מתאים להם יש עוד הרבה מקומות שהם צריכים להשפעי בהם. וגם לפעמים לדאוג שלא ישפיעו עלייך.. בקיצור זה קצת יורת מסובך וגם לא לכולם יש את הכוח להישאר ולהילחם במקום שרוב הפעמים לא רוצה לשמוע..

בקיצור את לא יכולה להגי מאוכזבת ממכם כשאין לך מושג מהזה

יש כוח

הקטע שאם הסניף לא משו זה גם לפעמים אומר משו על הסביבה שאתה גר בה.. ואם גם הסביבה שאתה גר בה לא משו, וגם הסניף, וואלה לפעמים צריך להיות יותר בהיכון כדי לדאוג גם על עצמך לפעמים ולא רק על אחרים..

אומנם לא הייתי מעולם בבני עקיבא אז אני לא יכול יותר מדי לדבר אבל אני יודע מניסיון במקומו אחרים שאלה שעזבו כנראה עזבו מסיבה טובה אולי המקום לא תואם לערכים שלהם פחות תורני פחות חברים וכ"ו

כאילו אי אפשר להגיד "מאוכזבת ממכם" כי וואלה את לא יודעת מה אנשים עברו ולמה הם החליטו לעזוב

להשאר ולהשפיע זה מאוד חשוב ונפלא....אבל צריך לשקול היטב היטב אם זה לא מזיק לאותו אחד שרוצה להשפיע, ובסוף ייצא מושפע... לצערינו כבר ראינו הרבה נזקים שקרו..

ובאמת, אני בחיים בכלל מאד מאוד בעד ה"להשפיע" ולהועיל ולרומם אחרים.. אבלאבל, כמה צריך לשקול היטב.... ממש לא פשוט.. בואו נאמר שאם יש שליש סניף דוסי, עוד שייך לומר שישארו וינסו השפיע (עם יד על הדופק של עצמם..) אבל כשיש שניים מתוך 25, כמעט חתום שהם אלו שיירדו ולא שהאחרים יעלו..

צריך המון זהירות בזה, אין לנו את הפריבילגיה להיות פזיזים ולהפסיד...

@רודף אהבה בימים @כיפת ברזל-סרוגה

אבל בנאדם צריך לשקול אלף פעם לפני שהוא מחליט שהאישיות שלו מתאימה.. ולא להיות פזיזים בזה... עלולים חלילה לצאת ניזוקים מאוד....

אני לא מנסה להרוס סנף אולי אשכנע לעזוב שהסניף ימשיך בשלו כי יש אנשים שבאמת מה שהולך שם הוא טוב בשבילם ויש כאלה שבאמת מצליחים להשפיע ובאמת כל הכבוד להם אבל זאת אל דעתי

ישלי כמה דברים לגבי המילים "מאוכזבת מכם, תישארו ותשפיעו".

א. לפעמים אי אפשר להישאר ולהשפיע, זה לא תמיד אפשרי....

ב. כל מי שאמר שתמיד אפשר להשפיע - אצלנו ספציפית בתור חניכים אי אפשר להשפיע וכשמגיעים להדרכה לא מכניסים כי אנחנו דוסים מדי, איך בדיוק אתם חושבים שנשפיע??

ג. תאמינו לי שלהפסיק להשפיע ופשוט לעבור זה לא משו שמחליטים ברגע, זה משו שמחליטים אחרי הרבה מאמצים שלא מצליחים.

ד. לפעמים בנאדם צריך לדאוג לעצמו לפני שהוא דואג לאחרים (אני יודעת שזה נשמע אגואיסטי, אבל זאת האמת...), בנאדם צריך להיות מספיק חזק כדי להשפיע.

למה לפני שנכנסים לשנתיים הדרכה יש 6 שנים בתור חניך?? כי אדם צריך להתחזק לפני שהוא מחזק. אי אפשר לחזק אחרים אם אתה לא מספיק חזק.

ה. אני, אישית, יכולתי להישאר בבני עקיבא אבל בחרנו להקים סניף אריאל בשביל הבנות הקטנות. 

ישלי חברות שהיו בבני עקיבא ולצערי ממש התקלקלו, לא היינו מוכנות שכל הבנות יתקלקלו ככה ולכן פתחנו סניף אריאל, כדי לשמור על הבנות הבודדות שאו שהיו מתקלקלות בבני עקיבא, או שלא היו הולכות לאף סניף ונשארות בלי חברות (ישלי חניכה שזה קרה לה, עד שפתחנו אריאל היא הייתה לבד בבית בלי חברות..).

ו. בסופו של דבר זה תלוי בסניף וכל מקרה הוא שונה, אבל מי שלא עבר אתזה - בבקשה אל תשפטו, תאמינו לי שכדי להקים סניף צריך לעשות הרבה חושבים אם זה הדבר הנכון ואם בסופו של דבר מישו עזב את בני עקיבא לאריאל - מגיע לו שאפו ענק כי הוא הולך למקום יותר דוס.

מי שעזב בגלל רמה תורנית - אני מצדיעה לכם!!

@3,000 שמעה מה עברנו כדי להקים סניף ויכולה להעיד שהמצב פה באמת לא פשוט ושבשמחה היינו עושות הכל רק כדי לא להקים את הסניף....

אם מישו רוצה פירוט מה בדיוק הלך פה - בפרטי...

גאווה

אני, מעידה. וואווווווו

בכל אופן אני מסכימה עם @מתנחלת

כי למשל אחותי נשארה בסניף שאני עזבתי כי לא התאים לי, ורואים שעד כמה שהיא ניסתה להשפיע, טוב מה לעשות זה השפיע גם עליה

עדיין יש לה קטעים ממש דוסים חמודים כאלה שאני מתמלאה גאווה, אבל ביוא כבר הולכת בחצאיות קצרות,, וחולצות קצרות, וכאילו בכיתה ז לפני שהיינו בסניף היא לא הייתה מסכימה ללכת עם חולצות שלא מכסות את העצמות בצוואר, בשיא הרצינות (כן @שם נורמלי 😉, מצהירה לך) 

וואלה, כן, חשוב להשפיע אבל קודם חשוב שאתה באמת זה שתשפיע.. לא הרבה משפיעם על כל הסביבה שלהם.. כאילו יש, אבל אם אתה גם צריך להשפיע, גם צריך לא להיות מושפע, וגם אחרי הכל לבנות את עצמך.. אתה לא תצליח בהכל..

לי לקח חצי שנה להחליט לעזוב, זה לא החלטה שמבצעים בלי לחשוב כי קצת קשה

(גם אני יכולה להעיד שכמו שמנתחלת אמרה יש אנשים שפשוט נשאירם בבית.. אני בלי סניף כרגע.. וזה שיא המבאס שיש בנות שמדירכות ומסעות וסמינריונים.. זה באמת לא החלטה פשוטה)

בקיצור אני מכימה עם מתנחלת, אחלה ניסוח,

ואני כאן כדי להעיד! 

דאאאאא

פשוט

זה תנועה של בית יעקב

אז כל עוד את לא למדת שם..

וואו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....