אני כל כך רוצה שיצא לפתח את התמונות האלו..
פף אשכרה אני מתחילה להבין כמעט סופית שכל התקופה הזאת נגמרת..
זאת או הדחקה או שאני פשוט אדישה לזה וביום שאני פתאום אגיע ללימודים שנה הבאה(משמע שבוע הבא,טאטי),אני פשוט אקלוט שזהו,אשכרה קופצים למים.חיים נפתחים פה מחדש.
ו,פף זה קשה בלעדייה.
אני אוהבת אותה ברמות פחד.
ישבנו יחד יום יום כמה שנים.
פתאום היא שם ואני בכיוון אחר..
נכון יהיה לנו קל טאטי?נכון.
נכון תעזור לנו להצליח לא להיבהל יותר מידי מהתחלות מלחיצות?נכון.
(אה,ואני אוהבת שדה)
פף אשכרה אני מתחילה להבין כמעט סופית שכל התקופה הזאת נגמרת..
זאת או הדחקה או שאני פשוט אדישה לזה וביום שאני פתאום אגיע ללימודים שנה הבאה(משמע שבוע הבא,טאטי),אני פשוט אקלוט שזהו,אשכרה קופצים למים.חיים נפתחים פה מחדש.
ו,פף זה קשה בלעדייה.
אני אוהבת אותה ברמות פחד.
ישבנו יחד יום יום כמה שנים.
פתאום היא שם ואני בכיוון אחר..
נכון יהיה לנו קל טאטי?נכון.
נכון תעזור לנו להצליח לא להיבהל יותר מידי מהתחלות מלחיצות?נכון.
(אה,ואני אוהבת שדה)