למה הכרתי אותם יומיים לפני שהם צריכים לחזור.
פף יש לי לבכות.זה געגוע לרוגע.
אם היה אפשר רק לחבק אותם עוד ועוד.
(וכל החלום הזה שפעם כתבתי לעצמי,
פתאום ראיתי את זה קורה לי מול העיניים ורק רציתי לעצור את הזמן,להכיל כמה שיותר מהרגע הזה,להריח את הבגדים הפצפונים האלו ולזכור שגם לי יש מקום בעולם הזה,שגם לי יש את הרגע שלי עם החלומות שלי.
לא להוריד את העיניים מהצלופנים והגואש,לחיות את הרגע הזה,לנגוס את המתיקות שיש באוויר.)
יש בי געגוע.
המ,ואמא אמרה אתמול על זה..וכן מתחיל להיות דיבור וכיוון לשם..
זה עושה לי טוב.
טאטע נדיר.