המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
יש לי ויכוח עם בעלי -קרונפלקס עם חלב
אשמח לשמוע האם לדעתכן אני ההזויה, או הוא ההזוי:
קצת רקע:
אני שבעה שבועות אחרי לידה. שהתרחשה בתחילת החופש הגדול. יש לי שלושה גדולים (יחסית. 10,9 ו-6), ועכשיו תינוק.
היה לי חופש זועה, אחרי הריון היפרמזיסי קשוח, ומאחר וכאמור, ילדתי בחופש הגדול, המנוחה הייתה ביחס ישיר אליו. כלומר, כמעט ולא יכולתי לנוח בצורה נורמאלית.

מפה לשם, אני רוצה לנוח בצהרים.
אבל הרעש שהילדים עושים משגעעע אותי. הם מעירים אותי כל הזמן (לא באופן ישיר, כלומר, לא באים אליי, אבל הם מדברים בקול, רבים, מכניסים שכנים (!!)) ואז אני מתעוררת וצועקת עליהם.

בעלי חושב שאני הזויה שאני מצפה שהבית יעבור לדום כי אני רוצה לישון.
לדעתו אני צריכה ללמוד לישון ברעש. (ניסיתי לשים פקקי אזנים ולא עזר...)
לעומתו, אני זוכרת שכשההורים שלי הלכו לישון בילדותי, היינו בדממה!!!! בזמן שהם ישנו.
אני חייבת את שעת האיפוס הזו דוקא באמצע היום!

האם לדעתכן לגיטימי לבקש מילדים להיות בשקט בזמן שאמא נחה בצהרים, או שזה מופקע ממש.
בעלי אומר שאפשר לנסות לבקש שינמיכו קולות עד חצי שעה בלבד, (בזמן שאני מנסה להרדם), וגם זה בדחק גדול.

אשמח ממש לשמוע מה דעתכן.
לדעתי צריך לכבד את המנוחה של אמאחדשה,,
לשחק בדברים שלא מרעישים, ושכנים באים לבקר רק כשאמא מתעוררת. לגיטימי ביותר בעיניי!
בעיניי אם אמא הולכת לישון ברור שהילדים צריכים לשמור על שקט!אין לי הסבר

כיבוד הורים בסיסי...

בתור ילדה זה היה ברור- כשאמא ישנה יש שקט ואין חברים.

להגיד לך שתמיד הקפדנו יהיה קשה, בכ"ז, ילדים...

אבל לצפות מהם להיות בשקט זה הכי בסיסי שיש...

(ממליצה לך בלי קשר לילדים ללמוד לישון ברעש...זה מקל על החיים!!)

ברור שללמד שכשאמא הולכת לישון יש שקט ולא מפריעיםanonimit48
הם יכולים לשחק בחדר במקום בסלון אולי?
ובדברים שלא מרעישים...
אני חושבת הכי כדאי להביא בייביסיטר אם זה אפשרירויטל.

לפחות שעתיים,חבל לריב ולהתווכח,אין כמו השמחה והשלווה בבית.

לדעתי בגיל כזה ברור שהם יכולים לשמור על שקט!מיואשת******

אבל צריך לעזור ולהגדיר להם את זה

קודם כל שיחה בזמן רגוע, ארוחת ערב למשל, להסביר כמה אנחנו שמחים שיש תינוק חדש, איזה מותק הוא, אבל אמא עייפה, כי הוא קם הרבה בלילה, גם אתם הייתם קמים בגיל הזה מתוקים, ואמא תמיד תמיד באה לעזור לכם כשבכיתם בלילה, גם אתם הייתם פעם צרחנים חמודים וכו. מאד לתמלל ולתקשר כמה שאת עייפה, שזה נורמלי, ושגם איתם היית ככה.

אחר כך להגדיר שעה וחצי (לדעתי זה סביר) שבה שומרים על שקט כשאמא נחה.

כותבים פתק גדול על המקרר מה מותר ומה אסור לעשות בשעה הזו.

למשל- לצאת ולהיכנס מהבית ולהכניס אורחים - לא.

לשמוע מוזיקה - לא

לנסוע בבימבה בבית - לא

לעשות יצירות, משחקי קופסא - כן, לקרוא ספר.

אפשר להשאיר להם נשנוש יומי לזמן הזה , מה שמקובל אצליכם, במבה או בסקוויטים וכו. 

או לחילופין מי שהיה בשקט כשאת קמה את מחלקת חטיף . לשבח מאד מאד את זה שנתנו לך לישון, איך את מרגישה יותר טוב בזכותם, כמה הם גדולים ואחראיים.

לא לצפות שזה יקרה תוך יומיים, זה תהליך אבל הם בהחלט תוך שבוע אמורים ללמוד איך להתנהל.

 

בהחלט בהחלט מצופה מילדים בגיל הזה שיצליחו לשמור על שקט שאמא תוכל לנוח. אל תצפי שהם יצליחו ללחוש, אז כדאי להוסיף אטמי אוזניים. אבל לדבר בטון סביר ולא לעשות בלאגן- לגמרי כן.

כתבת ממש יפהכי לעולם חסדו
גם לי יש חבורת ילדודס בנים בלי עין הרעאמ פי 5

שעושים מה שילדייך עושים,

גילאים 3.5-8

 

מבקשת מהם יפה שאמא עייפה מאוד והלכת לישון עכשיו ולכן צריך לשחק יפה ולשמור על שקט

ת'אמת שהבטחתי להם משהו אם ישמרו על השקט. זה עזר

הם משחקים יפה ביחד ברגע שלוקחים אחריות על עצמם ולא מתערבת להם

 

הדלת נעולה כמובן- לא מכניסה שום שכנים ולא הילדים ללא רשות 

ברור שהוא טועהלאה1234
אין שום סיבה שלא יהיה שקט במנוחת הצהריים שלך, במיוחד שהיא קריטית ביותר לבריאותך, היא אפילו לא פינוק!
אז כמו שאמרו : אין שכנים בזמן הזה! הילדים מתבקשים מראש לשחק במשחקים שלא מרעישים, ואם את כן מאלו שמרשות מסכים לזמן מוגבל, כמוני, אז זו השעה למסך!!
דעה שונהoo
הייתה לי בעיה דומה, רק עם שנת הלילה, ילדתי קצת לפני הסגר, כל הילדים הגדולים היו בבית ואני רציתי לישון מוקדם מתי שהקטן נרדם, והיה ממש רעש, אבל אני יודעת שלילדים גם גדולים, קשה לשמור על שקט לאורך זמן, אז הייתי ישנה ברעש מ20:00 עד 23:00 ואז היה שעה הגיונית יותר שיהיה שקט גם אם היו ערים.
אגב, יש לי זכרונות לא טובים מהילדות כשהתבקשנו לשמור על שקט בשעות הצהרים ולא ממש הצלחנו
שהוא יוציא את הילדים מהבית.......Ginger

סתם

זו הזיה 

ברור הם צריכים לשמור או לפחות לא להביא שכנים 

 

תסדרי לך את השעות שינה שונותסיה
תכלס תאמת אני בשעות הצהרים האלן במקום לישון. היתי נמלטת מהבית לקניון. יושבת לי שמה בספסל ונחה או בגינה או נוסעת לאמא שלי נכנסת שם למיטה וישנה עם הבייבי התורן.
אם נגיד הם היו צריכים לבןא בשתים. רבע שעה קודם היתי יוצאת ובכל מקרה הרי בעל היה מטפל בהם ואני לא היתי מצליחה לנוח אז זה סתם להתעצבן על הבעל על הילדים ולא לנוח
קיצר בבוקר כשהם לא היו בבית לא היתי מסדרת מנקה אלא יושנת!!! לפני שהם היו מגיעים היתי יוצאת לטייל וחוזרת באזור ארבע כדי לטפל בהם אחר הצהרים להשכיב אותם אותם לישון להאכיל לרחוץ
אי אפשר להספיק גם לנקות לבשל לכבס לנוח ולא להתעצבן אין את הכל

לפעמים אני חושבת שצריך להקים כאלן בתי מלון או דירות של שעה שעתים בשביל רק לבוא לישון שם ולחזור הביתה( אבל קונוטציה של בתי מלון לפי שעות זה לא משהוא)
נשמע לי ילדים גדולים מספיקאמא ל6 מקסימים
כדי להבין את החשיבות. אפשר גם להסביר להם שזה לטובתם.
אני מציעה שאחרי שאת מסבירה להם בדיוק את מה שהסברת פה, שעברת כמה חודשים קשים, ושבדר"כ אחרי לידה יש לך את הבוקר לנוח בשקט, והפעם לא היה לך, ושהתינוק מעיר אותך בלילה וכו, אז את חייבת לנוח בצהריים, ואת צריכה ומבקשת את העזרה שלהם בזה. אחרי הסבר כזה תחשבי "ביחד איתם" על איזה פיתרון לזמן הזה שאת נחה, והם לא רבים ולא מרעישים ולא מכניסים שכנים (לדוגמא: החוברות האלה של הציורים שמחברים מספרים מ 1 עד 200 (לא עד 10) ואז יוצא ציור. הקטנה יכולה לצבוע את הציורים שיוצאים לגדולים, צביעת מנדלות וכד) ולהסביר להם שאם הם נותנים לך לנוח אז יהיה לך כוח להכין להם ארוחת ערב ואיזה צ'ופר קטן
אף אחד מכם לא הזוי, שניכם צודקים במידה מסויימתדעה נוספת

אצלינו זה הפוך, לבעלי קשה להירדם ברעש (למרות האטמים שהוא שם) ולי לא. כשאנחנו עושים תורנות שמירה-לדוגמא בשבת, זה ממש קשה לי לשמור שהילדים לא ידברו בקול, ולמרות המאמצים שלי הרבה פעמים כשהוא קם הוא אומר שהתעורר מהרעש או לא הצליח להרדם, וזה ממש מתסכל! מנגד אני מבינה שהוא באמת לא מצליח לישון ברעש וממש מרחמת עליו בגלל זה. אז אני לא מפחידה את הילדים למוות כדי שלא יעירו אותו, אבל באמת משתדלת לשמור על השקט. כמי שנמצאת בצד של בעלך אני חושבת שהוא צודק-זה באמת קשה לגרום לכולם להיות בשקט גמור בלי להיות קשוחים על גבול האכזריים, אבל מאידך המצב שאנשים כמוך נמצאים הוא לא קל בכלל, את לא בחרת את הרגישות המוגזמת לרעש, וזה באמת סבל!.

לצערי אין לי שום עצה בנושא, אשמח לשמוע ממי שכן

אני חושבת שהתשובה הנכונה נמצאת איפשהו באמצעמתואמת

אי-אפשר לצפות שהבית יעבור לגמרי לדום - בכל-זאת זה אמצע היום, וילדים הם טיפוסים פעילים, ומצד שני - יש דברים שאפשר להשתדל לא לעשות עכשיו, שאפשר לנסות לדחות לאח"כ.

להזמין שכנים - בשום פנים ואופן לא. אני אישית לא מוכנה שילדים זרים יהיו בבית שלי בלי שאני בהשגחה.

משחקי כדור וכדומה - אפשר לדחות לשעות אח"כ, כשאמא לא ישנה.

צעקות - אפשר להשתדל שלא. לא בלחץ, אבל להשתדל.

מה את יכולה לעשות, לדעתי?

להכין להם מראש פעילויות שקטות לזמן הזה - יצירות, קריאה, אפילו צפייה בסרט.

ולדאוג איכשהו לשקט מירבי בעבורך - אם אטמי אוזניים לא עוזרים לך אז אולי אפשר לשים מוזיקה שקטה ברקע? או אולי אפשר איכשהו למסך רעשים מהדלת באמצעות שמיכה עבה שתתלי עליה?

וכן, יכול להיות גם שכדאי שתלמדי לישון גם כשיש קצת רעש... אני מוצאת את עצמי מנמנמת על הספה לפעמים, כשכל הילדים סביבי, ולעתים אני מגיעה לשינה עמוקה יותר מאשר בתחילת הלילה... (אבל כן, זו שינה עם סכנה מיידית להתעורר מסיבה כלשהי )

שימי להם סרט במחשב. חבל על הקרבות והתסכולאורוש3
לגמריי👆נביעה
מקווה שלא מפריעה לך בשינתה הצהריםאני מושלמת
פספסתי בני כמה הילדים אבל אם הם מספיק בוגרים להסביר להם שאמא צריכה לנוח כדי להכיל אותם במילים שלהם.... בהתחלה אפשר לצ'פר את מי שנתן לאמא לנוח או לעשות להם משהו שביקשו כמו אמא נחה צברה כוחות ועכשו יש לה זמן וכוח להכין עוגה או אוכל מושקע יצירה . כמובן לחפש להם תעסוקה שקטה כשאת הולכת לישון סרט צביעה.....
לבקש שיהיו בשקטנופנופ

אבל לא למות על זה

כן, לא להפעיל מוזיקה, לא להביא אורחים

 

אבל מנגד, אפשר לשחק בצורה רגועה

 

כיבוד הורים בסיסי לא לפריע להורים לישוןחדשה ישנה
ממש לא הזוי.
לא מופקע.

העולם התרגל שהכל סובב סביב הילדים, הכל למענם, הכל בשבילם, הם מרכז העולם והם מרכז החיים.
ואח''כ אנחנו בוכים שהם חצופים
שהם לא מוקירים תודה,
שהם לא מעריכים.
שהם מפונקים.


לא אומרת את זה חלילה על ילדייך, אבל הגישה של היום לפעמים מטריפה אותי.

תספרי להם על דמא בן נתינא, כשאת רגועה ותזכירי להם שלא לעשות רעש כשאת נחה .
מה עם אטמי אזניים?בתי 123
מה שעוזר לימחי
להפעיל מאוורר, ובמקרים קשים גם רעש קטן לבן בפלאפון. מסנן לפחות חצי מהרעשים

ולכל מי שכתבה ללמוד לישון עם הרעש, אשמח שתלמדו אותי איך מישהו שרגיש לרעש בשינה יכול ללמוד לישון ברעש. לא נראה לי שזה משהו נרכש, זה רגישות שיש או אין
מצטרפת. מאוורר זה מעולה!מ.א.
רק מזדהה עם התזמון של הלידה עם החופשאודיה.
זוועה.

וגם אני לא נחה. ומרגישה שזה יתנקם בי...
דעתי היא: לנוח נחים בקבר.השם בשימוש כבר



סתם סתם
הכואול ביצחוק

אין שכנים ואין חברים בשעה וחצי שעתיים שאמא ישנה.( איפה ההורים שלהם, זאת שאלה חשובה מבחינתי. לא יודעים שמדובר ביולדת?? )
הילדים לא עוברים לדום, אבל בהחלט מנמיכים פרופיל דציבלי.
משחקים במשחקים שקטים יותר, קוראים מציירים וכו'. בן/ת כמה הגדול/ה אצלך? אפשר בהחלט לשוחח עימו על הצורך שלך במנוחה ולהאציל עליו את הסמכות להיות אחראי לכך.( בגדול, תלוי אופי גם, אבל תמיד שווה לנסות. )
בהצלחה יקרה, בשורות טובות💚
אמא!! הרגת אותי. זה משפט של אבא שלי 🙈תודה לך ה' 🙏
ויום אחד בעלי רצה לנוח והייתי לייבת עזרה, אז אמרתי לו, מותק,לנוח, נחים בקבר... היה בשוק לא הבין מאיפה נפלתי עליו..
😂😂😂😂 משפט שגור בפי.... טוב לדעת שיש עוד שמכירים,השם בשימוש כבר
חשבתי שאני המשוגעת היחידה
מקורו בפולניה, לא מסתדר לי עליך..ירושלמית טרייה


אז ככה:נביעה
כשהייתי ילדה אמא שלי היתה צריכה דממה בשביל לנוח צהרים, ניסינו, אבל אחרי כמה זמן שכחנו, והיא היתה יוצאת מהחדר כמו מפלצת מפחידה, וצועקת כמו משוגעת(מחילה אמא)- כשגדלתי וראיתי איך זה עם האחים שלי הקטנים, שיש חוסר פרופורציה, אמרתי לעצמי- כשאגדל, אני לא אצעק כמו פסיכית על הילדים שלי.

כאמא ל7 בלע, ההחלטה שלי בהחלט עמדה בניסיון... אולי פעם אחת יצאתי והתעצבנתי(סליחה ילדים)- אבל..
אצלי זו היתה החלטה מודעת:
אני
לא
צריכה
שקט
גמור
בשביל לישון.
.
הכלל הוא כזה: לא דופקים בחדר כשאני נחה.
לא מבקשים כלום.
כמובן לא צרחות מטורפות, אבל משחקים רגילים ודיבור רגיל, אין בעיה. לא צריכה שקט גמור ! לא חושך! לא פיגמה!
פשוט שיעזבו אותי בשקט, ותודה רבה.

ושוב, זו החלטה מודעת שלי.

אבל- שכנים- שיותר מרעישים- (לפעמים אצלינו שכנים דווקא מעסיקים אותם ויש לי שקט(לא ניגשים אליי שמשעמם)- שיבואו אחכ.

בהצלחה אמא!!
הרבה כוחות!!
לא הבנתי, את אומרת שהחלטת החלטה מודעת לישון וזה עבד לך?מיואשת******
סליחה על השאלה, כנערה התרגלת לישון בשקט או ברעש עם אחים קטנים?
כלומר, היית רגילה לישון בשקט וקיבלת חלטה מודעת שאת לא חייבת שקט לישון והצלחת לשנות את זה?
אה זה פשוטאמאשוני
מצניחים את ההמוגלובין לרמה פסיכית,
הירדמות בכל מצב מובטחת..
גם מונו יכול לעזור (מניסיון)
אוי ואבוי 🙈מיואשת******
פעם כל רעש עצבן אותי והפריע לינביעה
כשהתחתנתי, קבלת תודה לאל בעל בריא בנפשו..... שבהחלט איפס אותי בהמון דברים. הייתי רגילה לישון רק עם מפזר חום- על איוורור, לידי, לעמעום קולות רקע.. עד שהבנתי שזה סריטה ובזבוז מטורף דל חשמל על כלום..
למדתי מבעלי שהתאפצות בצהרים חזקה בכל תנוחה שהיא- רבע שעה שאף אחד לא מפריע לך(מסביב רעש, אבל לא מדברים אליך ולא נוגעים בך)- וואו, נותן מלא כח. מאשר ללכת לישון צהרים, עם פיגמה, חושך, שקט, מזגן.. ואז קשה להרדם...וכל רחש מפריע לך..
אין על שינה שחוטפת אותך...מאז הפסקתי להעיר אותו, והוא אותי-בעת התאפצות...(אמא שלי ישר מעירה- לכי למיטה, תשני כמו בנאדם...)
וכשיש ילדים שמשחקים בסלון בשעת צהרים- כן, החלטה מודעת(!!) שלי זה לא מפריע! (חוץ מצרחות שלא קשורות למשחק..)- העיקר שלא ידפקו בדלת ולא יבקשו אותי.
כשראיתי וחשתי על בשרי מה זה אמא זועמת בלי פרופורציות שמעירים אותה מהשינה.... הבנתי שאני לא אהיה ככה!!!

אגב, אמא שלי, אחיות שלי הגדולות היו סמרטוט מסכן ומצפוני מתחילת הריון- אני החלטתי שבעה אני ארגיש טוב! ואם אהיה חלשה- בלי מצפון לכולם!

שוב, כחלק מהרבה החלטות שהיו לי כשחייתי בבית עם הרבה סריטויות....
האמת שאני ממש לא מצליחה להביןמיואשת******

מי שרגיל לישון בשקט מוחלט- נגיד כי גדל בבית בלי אחים קטנים, זה הרגל , ברור שאפשר לשנות אותו, אבל זה המון עבודה לשנות ולא החלטה ש- יאללה מהיום לא וזהו.

אני היום ישנה גם ברעש, אבל זה לקח לי הרבה שנים וכמה ילדים. יכולתי להחליט עד מחר לישון בכל מצב ויהי מה ולא קרה כלום. לא נרדמתי. נשמע לי ממש מוזר שמחליטים ביום אחד לישון ברעש ומצליחים תוך יום לשנות הרגל של שנים.

אפשר ומדהים להחליט לא להתעצבן ולא לצרוח, אבל להחליט להירדם - לא שמעתי שעובד.

אם מחר מתחילים לשפץ בקומה מעלייך וקודחים לך בקונגו את גם תצליחי להחליט לישון וזהו? הלוואי עלי!

ועוד יותר לא הבנתי את - החלטתי שאני ארגיש טוב בהריון. מה הקשר??? ממתי זה ענין של החלטה איך מרגישים בהריון? עד כמה שידוע לי אין אף אחת בעולם שזה יכול לעבוד לה. נראה לך שאני יכולה להחליט שבהריו ןהבא אני ארגיש טוב ולא יהיה לי היפראמזיס????

האמת שאני כן מבינה את הכוונהאמאשוני
אני חושבת, ככה הבנתי, ששנ"צ זה לא טקס.
אם קורה, יקרה במצב שזה יקרה...
מה הכוונה? נגיד בעבודה אחרי האוכל העיניים נעצמות.. את מתה לשים ראש אבל לא יכולה- אז בבית את יכולה ואף אחד לא פונה אלייך.
את לא מתכננת לישון. את מרגילה את הגוף כחלק מהשגרה היומיומית להיכנס למוד של נמנום. אם זה בספה, במיטה, על השטיח..
נגיד מלא פעמים קרה לי שהלכתי להרדים ילד והרגשתי צורך לישון איתו איזה חצי שעה. לא משנה שזה בחדר ילדים, הסיוט הגדול זה שמושכים אותך אמא קומי, או למה את ישנה במיטה שלי..
אבל כל עוד זה לא הפרעות כאלו אלא הם מדברים בסלון אפילו אם דלת נטרקת אפשר לחזור לשינה..
זה שינה קצרה שמתאימה להפוגה קטנה במהלך היומיום.
קורה לפעמים תוך כדי שמקריאים סיפור על הספה.

אבל כל זה לא מחליף שינה טובה לדעתי (ואחרי לידה בהחלט זקוקים לשינה טובה)
זה עוזר לשגרה הרגילה שרוצים לנוח בין מהלך היום/ העבודה לפני שמתחילים את האחר"צ.

ואני גם מאלה שבלילה ישנים בדממה, אפילו התקתוק של המאוורר מוציא אותי מדעתי.
טוב אני לא מבינה בשנ"צ. אין לי מושג כזה בחיים הרגיליםמיואשת******

רק אחרי לידה ובשבתות. והיום אני כן יכולה לישון ברעש נורמלי, אבל טריקות דלת יעירו אותי

 

אבל זה לא הנקודה שלא הבנתי כל כך, היה נשמע לי שהיא אומרת שהיתה רגילה לישון בשקט מוחלט וקיבלה החלטה ו-הופ - כבר מצליחה לישון גם ברעש. זה הנקודה שלא הצלחתי להבין המום כי זה ענין של הרגל (שניתן לשנות! פשוט בעבודה, ולא בהחלטה של חצי דקה)

אני חושבתאמאשוני
שההחלטה שהתקבלה ביום בהיר אחד- היא לא לעשות מזה טקס.
כמו שאת לא יודעת מה זה שנ"צ,
אז אפשר להחליט שאין שנ"צ מסודר. אם נרדמים- אז לא עוברים למיטה. מחליטים לנמנם. ובהתחלה הרעשים מפריעים והשינה קצרה, אבל עם הזמן הגוף לומד להתעלם מהרעשים ולישון קצת יותר עמוק וקצת יותר זמן וזה (במצב רגיל) אמור לספק את הכוחות להתאוששות להמשך היום.
וואי איך אני מזדהה עם זהרעותוש10
ולפעמים אני המשוגעת...

אני לא צריכה שקט רק שיעזבו אותי בשקט....
וזה לא קל בחופש + קורונה + בעל עובד חיוני

אבל בגיל הזה של ילדים גדולים אפשר ל*הסביר להם* שאמא ממש עייפה וצריכה מנוחה ושהיא תקום הם ישחקו יחד או נעשה משהו משותף נחמד

אני הסברתי כמה פעמים, ועוד איזה פעם כמעט בכיתי שיתנו לי כבר לישון
מה יעזור החלטה מודעת אם את רוצה לישוןבתאל1
וצועקים ועושים רעש שלא נותן מנוחה?
זה צריך להיות באיזוןבתאל1
גם שתנוחי בשעה הגיונית שיהיו בה בשקט- נגיד בין שתיים לארבע...
וגם שיכבדו. אם הם רוצים חברים-שילכו אליהם.
תתאמי עם הילדים ותגידי להם את הכללים לפני שאת הולכת לנוח ולא תוך כדי
לדעתי אפשר לכוון אותם לפעילות שקטה בשעה הזאתרעותוש10
כלומר:
בשעה הזאת לא מכניסים שכנים ! הדלת פשוט נעולה !
תנסי לישון לפני שחגיגת החברים מתחילה...

לכל ילד יש ספר או משחק קופסא שהוא בוחר לשחק בשעה הזאת , ולפני זה תחתכי להם צלחת פירות
עצות, אין לי. אבל לגבי הויכוחהבוקר יעלה
זה פשוט תלוי בבתים בהם גדלתם. אצלי זה יותר כמו בעלך, מי שהיה ישן היה צריך להסתדר, הבית היה ממשיך כרגיל.. הכוונה ילדים משחקים, מדברים בטלפון.. וכו
ואצל בעלי אם מישהו הולך לישון הבית דממה!! ולא רק ההורים, אם אחד האחים ישן כולם כל הזמן ששששש x ישן!
קצת מעצבן בעיני. כי התרגלתי אחרת..
לכן הויכוח ביניכם...
אני חושבתאמאשוני
שחופש גדול, אחרי לידה,
זה לא הזמן ללמד הרגלים כאלו ממקום קשוח.
אפשר בתחבולות והרבה שיחות הסברה ולנסות לעשות את זה כמה שיותר בכיף.
לגבי שכנים אפשר לעצור ואפילו לנעול את הבית.

לגבי הילדים אולי לאפשר סרט בזמן הזה? אולי צופר אם מצליחים לשמור על השקט?
אולי לקנות משחק יקר שאפשר לשחק בו רק בזמן המנוחה של אמא ובתנאי ששומרים על שקט? (אקס בוקס נגיד)
אולי מדי פעם לשלוח אותם החוצה לקנות גלידה ולבלות בחוץ?

וגם עם כל זה, אם לפעמים מעירים, לא לקום מיד. לנוח גם עוזר.
אם את קמה לצעוק עליהם זה ישבור לך את השינה, אפשר לשמור את הצעקות לאחר כך

והעיקר שתכף נגמר!!
אבל לגבי תקופת החגים תתחילו להתכונן מעכשיו..
מקווה שיש לך אפשרות להאריך קצת כדי לנוח באמת.
הגוף כל כך זקוק למנוחה והתאוששות טובה אחרי לידה.
בטח שזה לגיטימי. כשההורים ישנים לא מכניסים שום שכניםכי לעולם חסדו
או חברים הביתה ומשתדלים להיות בשקט ולשחק בשקט.
ברור שמטבע הדברים יהיה קצת רעש, אבל כן לנסות להקפיד.
אם הבית קטן זה גם קצת יותר קשה...

לדעתי ילד בן 6 בהחלט מסוגל לשמור קצת על שקט, אולי לא ל-3 שעות, אבל כן לזמן מסוים אם נותנים לו תעסוקה (משחקים, דפי צביעה).
קשה לכולם..הם בבית ואת אחרי לידה...הייתי מציעה שתנוחיוואוו
בשעות שהם יכולים להיות בחוץ,אצל חברים או משהו אחר
נניח שתנוחי לא בין 14-16

משהו שיהיה נוח לכולם...קשה לילדים לא לצעוק ולא לריב..וחופש ומשתעממים
אולי הוא יכול לצאת איתם לגינה?אביול
נשמע הגיוני מאוד שאת צריכה מנוחה. גם אני ככה
הוא ישן גם הואקרונפלקס עם חלב
ולא לא מפריע רעש.
אה, וסתם עדכון.
המשכתי לישון בבוקר עם התינוק כדי לנסות לא להיות עיפה בצהרים,
וכשקמתי, כולי פיגמת קיץ קצרה, בלי כיסוי ראש,
מצאתי את ביתי עם השכנה חדר ליד.

אני אכנס את כולם ואקבע שאין חברים כשאמא ישנה.
נמאס לי.
זה בכלל משהו שאמור להיות מובן מאליו!מיואשת******

מה הקשר להכניס שכנים בלי הביתה בלי לקבל רשות? נראה לי שיש פה איזה חוסר הבנה בסיסי בהתנהלות של הילדים. 

אצלנו אין חברים בכלל בלי תיאום מראשאמאשוני
בלי קשר לאם אמא ישנה, יש לי תוכניות ולא תמיד מתאים ילדים אחרים בבית.
אם חברים רוצים לשחק ספונטני שירדו למטה..
סליחה על החריפותאמאשוני
אבל לא נשמע לי לגיטימי בכלל שהוא בבית וישן במקביל לאשה יולדת!!
מעבר לזה שאת מטפלת בתינוק ולא ישנה בלילות, הגוף עבר אירוע משמעותי ביותר וצריך את ההתאוששות המתאימה שממילא לא יכולה לקרות כשכולם בבית אז מינימום של המינימום זה לאפשר לך לישון במקביל לתינוק שינה אחת טובה במהלך היום.
שינה ללא הפרעות בכלל.
אם קשה לו שישן שעה לפנייך שממילא את ערה.
אבל כשהתינוק נכנס לשנת יום טובה- גם את ישנה!!
הגיוני שיהיה טיפה רעש בבית ויכול להיות שיפול חפץ או לקחת לו 3 שניות להפריד בין הילדים או שידפקו בדלת והוא יגיד שאי אפשר עכשיו.
זה מה שנקרא לעשות השתדלות.
אבל לא הגיוני שהוא הולך לישון שנ"צ ומטיף לך 7 שבועות אחרי לידה על הרגלי השינה שלך.
גם אם תיאורטית הוא צודק, זה לא הזמן ולא המקום.
אני ממש מסכימה איתך. ממש.מיואשת******
אני מדליקה מאוורר ואטמים.וזה מספיק.וכן מבקשתהריון ולידה
שליד החדר -שלא ישחקו שם(שלי קטנים אז לא ממושמעים..לגדולים היתי מרשה אבל בלחש )

הראתי לבעלי את התגובות פה-קרונפלקס עם חלב
וכמה נחמד, הוא נתפס לתגובות שצידדו בעמדתו.
אין לי כוח להכנס לשבת מבואסת,
במיוחד שהקבלה שלי לחודש אלול היא לנסות להכניס שבת מתוך שמחה. אבל הוא ככ הרגיז אותי גם הבוקר.
אנחנו לא מצליחים לחזור לזוגיות שפויה שהיתה לנו לפני ההריון...

עצובה ככ.
אני ממש לא מבינה מה קשור מה הוא חושבמיואשת******
הרי אמרת שהוא לא שומר עליהם (למה!??? את אחרי לידה!!!! מוזמנת להראות לו את תגובתי ותגובת אמאשוני)
אז את תקבעי להם מה לעשות ולא הוא. הוא ממילא ישן.
בכלל את כל שגרת השכנים בבית תעיפי. קורונה עכשיו. אין שכנים יותר בבית וזהו. סלמאת.
חברה בלב את!!!קרונפלקס עם חלב
את רצינית?סיה
לא כל הבעלים חושבים שאמא אחרי לידה מלכה וצריך לדאוג לה ובטח לא שבעה שבןעןת אחרי לידה
בואי את לא יודעת את כל ההיסטוריה של הזוג יש כאלן שבכלל לא אוהבים את הרעיון לעוד ילד כאשר האישה נגיד ככה דורשת שישמור על הילדים אחרי לידה . יש גברים שהיו מותרים על עוד ילד ולא את הכאב ראש שהאישה עושה להם בהריון ובלידה. תאמיני לי הרבה גברים כאלן אין להם כח לסבול את כל מה שיש סביב האישה בהריון ואחרי הלידה.
אז לבוא ולהגיד לה את אחרי לידה מה זה שהוא בכלל יושן בצהרים את אמורה לישון
לכן אני אומרת תשני בבןקר ואל תסדרי ותנקי את הבית
כן אני רצינית מאד! את רצינית????מיואשת******
כל זוג ומערכת השיקולים שלו. אבל היא תופסת אך ורק ללפני הריון.
ברגע שיש הריון ויש ילד ויש אשה אחרי לידה זה מה זה לא חשוב לא קשור ולא מענין לי את קצה הזרת של האצבע מה הוא רצה קודם. זאת האשה שלו והילד שלו ובוא צריך להתנהג בהתאם
ואם יש גבר שלא מבין שלאשה אחרי לידה צריך לתת לישון בצהרים משהו לא בסדר איתו!! אין לי גרם הבנה לזה. אלפית גרם לא.
וגבר שאין לו כח ״לאשה בהריון ואלרי לידה וכל מה שסביב זה״ שישאר רווק
את רק מחזקת את השאלה אם את רצינית?סיה
דבר ראשון יש כאלו שכן אחרי לידה קשה להם עם האישה
זה מציאות זה קורה. אם היה כזה פשוט לפותחת האשכול כנראה לא היתה פותחת
מסתבר שבעלה לא מבין את זה . אצלך זה בסיס לתת לאישה לישון אחרי לידה יש גברים שזה לא בסיס וזה רחוק מאוד מבסיס
מה זה שישאר רווק? כרגע הוא נשוי והוא ישן בצהרים למרות שהוא יודע שאשתו לא נרדמת
אז זה שלהסביר לה שבעלה לא בסדר מה זה יתן
זה יתן שהיא תרגיש יותר בטוחה לעמוד על זה שהיא תישןמיואשת******
והיא צריכה לישון.
ואם בעלה לא הגיע עדיין לדרגה של להישאר ער כדי שהיא תישן אז לכל הפחות מצופה ממנו לגבות אותה שהילדים שהם בגיל שיכולים להיות בשקט- יהיו בשקט כדי שאמא תישן.
וכן, לפעמים צריך לבוא ולומר שמשהו לא בסדר. (על סמך הנתונים שניתנו, יתכן שהוא עובד משלוש בבוקר וחייב את השינה הזו או משהו, זה כבר היא יודעת)
כדי שאשה שנמצאת במצב מצוקה- ואשה אירי לידה שלא ישנה מספיק היא במצוקה- תדע לעמוד על זה שהיא תקבל מה שהיא צריכה להיות אשה ואמא שפויה .
זה יגרום אולי לבעלה להבין שהוא חי בסרטבתאל1
ובכלל לא קשור להריון או לידה. כשאשתו רוצה לנוח צהרים- הוא צריך לדאוג לה לתנאים
ואוו מסכימה ממשהתמסרות
את אחרי לידה!!!
אבל היא 7 שבועות אחריחולת שוקולד
בעיני זה כבר לא ממש "אחרי לידה" מבחינת ההתאוששות הפיזית (לא מדברת על הקימות לתינוק בלילה)
אבל אולי אני חריגה
לא ממש אחרי לידה?? חודש וחצי אחרי?בתאל1
אפילו שנה אחרי זה היא נחשבת אחרי לידה ועוד חזרה לכוחות שלה. אז חודש וחצי?
ככה אני מרגישה על עצמיחולת שוקולד
אבל טוב, מבינה שכנראה שהרוב לא.
או שאני כבר לא זוכרת מתי אני מתאוששת
אני מרגישה שיש רמות בהתאוששותבתאל1
אחרי חודש יותר טוב משניה אחרי...
אחרי שלושה חודשים כבר יותר סבבה
אחרי חצי שנה-תשעה חודשים מתחילים להיות יותר בסדר
אחרי שנה- פתאום מקבלים עוד כוחות.
כמובן הכל בערך... מבחינת חודשים ..
מאוד תלויאמאשוני
בגיל ובמספר הלידה.
וכמובן באיכות משכב לידה שהיתה.
ניסית להתאושש כשיש ילדים גדולים בבית?
כן, ובה היה בסדרחולת שוקולד
מדוייק! ולפותחת נראה לי שרוב הדגובות פה מציעותבתי 123
פתרונות פרקטיים וממש לא קשור ללהצדיק את בעלך
הוא מבחינתו אמור לעשות את כל ההשתדלות כדי שתנוחי
תקשיבי תקני בסופרפארם אריזה של אטמי אזניים קופסאבתי 123
צהובה זה נקרא ohropax זה שילוב שח שעווה עם צמר גפן אוטם מפני רעש לא שומעים כלום ובגלל שזה רך מאוד זה לא מכאיב לאזניים
אצל ההורים שלי שמרו על השקט חבל על הזמן!!בוטחת בהשם
כשאחד ההורים ישן ההורה השני כל הזמן שמר עלינו שלא נרעיש , זה בד.נ.א שלי,
מצד שני היה בית די גדול אז זה לא היה כזה בעיה
אמא שלי נתנה לי את המתנה הכי גדולה בעולם- פקקים/אטמי אוזניים, אני קונה סיליקונים רכים כאלו בבית מרקחת בצורה מאורכת, אליפסה מצד אחד ושטוח מהצד השני, הם פצצה וכשהילדים בחוץ( ויש לי 2 רעשניים במיוחד אני לא שומעת כלום!! )
קצת קשה להתרגל אבל ממש שווה!
בקיצור ממליצה לך בחום, יכול לפתור לך את הבעיה
במקומך הייתי שמה להם סרט וזהושם שם
הם ישמרו על שקט. את תוכלי לנוח (נשמע הכרחי כרגע).
מעבר לזה, גם אם לגיטימי לרצות שימרו על שקט, אין מה להתפלא שזה לא קורה, לא כל הילדים יכולים לשלוט בעצמם עד כדי כך במשך זמן ארוך
ברור שכן!!!!תצמנהבס
לכל הממליצות על אטמי אוזנייםאמאשוני
הייתן עושות את זה כשיש תינוק כזה קטן??
כשהבעל או מישהו אחר שומר עליו כמובן.. רק עכשיובתי 123
קראתי בשרשור שבכלל בעלה הולך לישון
הייתי בטוחה שהוא עם הילדים ופשוט לא מצליח לשמור על השקט.
לי באופן אישי מאוד קשה לישון ברעש ואטמי אזניים עוזרים לי אם אני נחה בצהריים
אם התינוק לידי כן. עשיתי ושמעתי אותהמיואשת******
התינוקת לידי בחדר והדלת סגורה. עם אטמים שמעתי אותה כי היא היתה לידי אבל זה עמעם את הרעש מבחוץ בצורה שיכולתי לישון
מעניין. תודהאמאשוני
מתאים לי לא להירדם רק מהפחד לא לשמוע אבל אולי זה מחסום פסיכולוגי שאפשר להתגבר עליו,
לכן מעניין אותי אם הרבה עושות את זה...
פשוט תנסי בזמן שאת ערה לשים אטמים ולהיות איתו בחדרמיואשת******אחרונה
ותראי מה הרמה שאת שומעת אותו
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

כנראה תלוי בהרבה דבריםטארקו

אנחנו מקפידים על חלק/מהדרין אבל לא על כשרות מסוימת

כמובן שאם מקפידים על כשרויות מסוימות המחירים בהתאם.. 

מחפשת המלצה לבקבוק מים עבורי במחיר שפוימולהבולה

מניקה וחייבת לשתות מלא

כל הבקבוקים שקונה על הפנים

צריכה המלצה לבקבוק איכותי אבל לא יקר אם קיים דבר כזה

אני הזמנתי מסופר פארםאונמר

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

 

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

תודה אבל קטן לי מדימולהבולה

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

באורבניקה יש מבחרשואלת12
מקסימום יהרס תקני עוד
הם מזעזעים. נשברו לנו תוך שנייה בשימוש רגילואילו פינו
דווקא אצלי לאשואלת12
יש ל2 ילדים כבר שנה. ולי אחד נשבר ויש לי עוד אחד. אז יצא שקניתי 2 בקבוקים לעצמי לשנה..
יצא לי לקנות 4 סוגים שונים . וזאת הייתה החוויה שליואילו פינו
אז רק כדאי שהפותחת תדע... שלא תתבאס
יש לי אחד משם כבר שנים!מסע של החיים

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

לנו המתכת החזיקו מעולהתוהה לעצמי
הפלסטיק נשברו באמת תוך דקה
גם לנו יש מישם לאחד מהילדים הקטניםאיך?איך?
מחזיק מעמד ממש יפה כולל אינספור נפילות וזריקות (לעומת הקודם שהיה ממש יקר ונשבר בנפילה הראשונה)
אני קניתי באליאקספרסואני שר

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.


יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

אשמח לקישוריםמולהבולה
תודה רבה 💛מולהבולה
זה לא נוזל?אחת כמוני
שלי עכשו קצתואני שר

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

קניתי בקבוק של 1.2 ליטר של קונטיגוואילו פינו

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

מאיפה הזמנת ? מהאתר שלהם?מולהבולה
דווקא עכשיו רואה שבאורבניקה יש השני ב50 אחוז
באורבניקה יש של קונטיגו?ואילו פינו
הזמנתי מטרמינל איקס כדי לשלם עם הפייטר
לא, סתם בקבוקיםמולהבולה
את יכולה להזמין מאמזון בקבוקי קונטיגומרגול
לרוב זה יותר זול מהאופציות של קונטיגו בארץ
קונטיגוואז את תראי
השקעה לפרק זמן ארוך
גם מיונה המלצותמדברה כעדן.
זה באמת שומר על קור חום? איך את מנקה את הפיה?כולנה
אני חושבת שזה רק לשתיה קרהמדברה כעדן.
זה עם קש פלסטיק... וכן, שומר מאודדדד על הקור. ברמת ה24 שעות
יש מנקה קשים.. מוכרים במלא מקומותמדברה כעדן.
קניתי בקבוק פלסטיקעוד מעט פסח

בטו-גו (החנות נעליים).

בנפח של 800 מ''ל.

נראה לי עלה בערך 30.

איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.

זה חייב להיות רב פעמי?המקורית

הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.

קונטיגוDoughnut
אמנם יקר אבל מחזיק הכי טוב. מניסיון עם המון סוגים.
בקבוקים של מים מינרליים124816
בקבוק של מים מינרליים מי עדן/עין גדי/נביעות, בקבוק של 750 או ליטר, מה שיותר נוח לך, אפשר להשתמש שימושים חוזרים וכשמתבלה לקנות חדש בלי יסורי מצפון על המחיר.
כנלאוזן הפיל
ואני גם מקפיאה חצי בקבוק שוכב, ואז ממלאת מים 
לא הלך לי עם החדפ... הם נהרסים בשנייה 😣מולהבולהאחרונה
לא מתייעצת כי זה כבר קרה, אבל מה דעתכן? מענייןממתקית

לבת שלי ב א' היה אמור להיות מסיבת סידור גדולה בערב, ובדיוק אז היה מצב בטחוני לא יציב..הוחמרו ההגבלות, לא ידעו מה יהיה והמסיבה נדחתה ללא נודע.
בקיצור את המסיבה דחו בסוף לאיזה בוקר והודיעו בקבוצה לאימהות שהן יחגגו מול בנות בית הספר בשעות הלימודים, ללא אימהות!!! (כלומר המסיבה הריקודים, הדקלומים וכו יהיה בבוקר מול כל בית הספר עד כיתה ו'. אימהות לא מגיעות, מבחינת שלא כולן יכולות להגיע כי חלק עובדות וכו)
עכשיו אני לתומי קראתי, הבנתי, ולא יודעת למה חשבתי לעצמי, זה יום שאני בבית, אז נסעתי לבית הספר למסיבת הסידור.
כמובן שנכחו כל בית הספר וללא אימהות אחרות.
המנהלת דיברה דברי פתיחה ואז באה אליי וביקשה שאלך
קצת גיששתי, דיברתי לליבה, אבל לא עזר. ברגעים האלו היו דיבורים בבמה, אבל הבנות הביטו ואולי גם שמעו אותנו.

המנהלת אמרה שלא פייר שיש אימהות שלא באו ורק אני מגיעה, אמרתי לה שאבקש את רשותן בקבוצת הוואטסאפ.
אציין שמאוד הבנתי את המנהלת, היא לא רוצה עכשיו בלאגן מאימהות אחרות, ושבנות יקנאו למה רק אמא של.... באה. (אם כי יכול להיות שזה גם לא היה קורה...)
דיברנו כמה דקות כשהיא דורשת שאצא ואני מנסה בנעימות לבקש להישאר בכל זאת, כי אני כבר פה.
כמובן שבסוף יצאתי, מבינה מאוד את המנהלת
אבל מהירהורים שלי, חשבתי לי איזה "הכנסת אורחים" המנהלת העבירה ושידרה לבנות?
קצת הפריע לי ה"גירוש" הזה למרות שיודעת שלא נהגתי כשורה.
אני לא אשת חינוך ובטח לא מנהלת בית ספר, אבל נראה לי היה מקום לשתף את הבנות שאמא של.... הגיעה מרחוק, והמסיבה ללא אימהות, אבל נארח אותה בשמחה כי היא כבר הגיעה ומה זה הכנסת אורחים אם לא זה. ובפעם הבאה אמא של... תזכור שלא מגיעים... או משהו כזה.
 

ולא יודעת מה התחושות של הבת שלי שפתאום ראתה את אמא , ואז המנהלת מוציאה אותה.
לא דיברתי עם ביתי על זה...
עברו כמה ימים.
שייך לפתוח בפניה?
תודה למי שקראה

אני חושבת שהיא חששה שבנות אחרות יקנאו ויתעצבואוהבת את השבת

שאמא שלהם לא נמצאת...


לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...


לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..


וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

איך בכלל נתנו לך להכנס לשטח ביה''ס?חילזון 123

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא


אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

השומר נתן לי להיכנס...באמת לא יודעת למהממתקית

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

מצד שני תחשבי על מה שהמנהלתחילזון 123

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

 

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

את נשמעת לי מדהימהשאלה גנים

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

איזה באסה!אמאשוני

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.


כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.


לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.


גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.


אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)


לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.


לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.


אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.


וחיבוק על האכזבה!

מדוייקשומשומ
ואי אימלהלפניו ברננה!

חיבוק 💞איזה חוויה מבאסת.

גם לך וגם לילדה.

ברור לדבר איתה.

אני לא חושבת שזה קשור להכנסת אורחיםרוני 1234
וגם אם כן, הערך של טובת בנות בכיתה א' הוא מעל אשה מבוגרת שיכולה להבין את המורכבות (וגם פעלה בניגוד להנחיות … למרות שזה בשוגג).

אבל בית ספר פעל בצורה ממש מבאסת שעשה את המסיבה בבוקר. אצלנו גם דחו את המסיבה מלפני פסח לאחרי פסח אבל ברור שזה צריך להיות עם ההורים!

האמת לא הבנתי מה הביג דילבוקר אור

אולי אני מפספסת..

אבל ברור שלא הוגן שרק אמא אחת תהיה..

מה זה קשור להכנסת אורחים?

לא מנקודת מבט שלי הכנסת אורחים.ממתקית

מנקודת המבט של התלמידות
תמיד מדברים ועוסקים בהכנסת אורחים, דווקא כשקשה, כשלא רוצים...
זו לא הזדמנות להעביר מסר חינוכי מתוך מעשה?
לזה התכוונתי.

זה לא אירוח של ראש העיר בבית הספר, שהתארגנו לכבודו.
דווקא האמא הפשוטה, שעשתה טעות אבל טרחה והגיעה, אולי בכל זאת נזמין אותה? נארח אותה במסיבת הסיום למרות שלא הייתה צריכה להיות נוכחת...

נקודת מבט קצת שונה...

את מבוגר והן ילדות.נעומית

אי אפשר לחנך אותן על חשבון משהו שלא פייר כלפיהן.

בנוסף, כשעושים משהו שהוא לא בסדר (כן, זה לא נורא ואיום אבל לא תואם את הכללים), אין כ'' כ סיבה לצפות ליחס לפנים משורת הדין.


וממש ממש מבאס שלא הזמינו את האמהות! 

בדעה שונה מהתגובות פהקנקן שבור

בעייני ברור לאפשר לך להשתתף

באמת בתום לב, היית האמא היחידה

לא איזה קנוניה מאורגנת מאחורי הגב

מה הביג גיל, אםשר להסביר את זה נורא בקלות לילדות (ולאמהות)


אצלנו במוסד זה ברור היה עובר בטוב ובנעימים גם מצד ההורים וגם מצד הצוות החינוכי

חיבוק על החוויה, כן הייתי מגששת עם הבת שלך איך היה לה החוויה, תשתדלי לא להכניס לה מילים ורגשות לפה, יותר שיח לפי תומו

לי נראה הפוךאיך?איך?

היו כללים ברורים ואת לא הלכת לפיהם אז הם 'עזרו' לך לעמוד בכללים.

לא רואה קשר להכנסת אורחים

ונראה לי שגם אם היו אומרים את זה כמו שהצגת (שבפעם הבאה אמא של.. תזכור לא להגיע) היה יכול מאוד להביך את הבת שלך

האמת שאצלי זה לא היה עובר חלק בגרוןמקרמה

אני שונאת שמיישרים קו למינימום בגלל שלא כולם יכולים...


מסיבת בידור זו חוויה חד פעמית

הורה שהגיע והשקיע לחוות את זה עם הילד שלו זה ראוי להערכה ולא לביזוי


מבינה את ההורים שלא יכולים

אבל אם הייתי מתיישרת לפי היכולות של שאר ההורים אז לא הייתי עושה הרבה שברים


מה השלב הבא?

לחייב את כל הילדים להישאר צהרון כי יש הורים שלא יכולים לאסוף באחת?

מסיבת סידור שמעבירים לבוקר זה העניין מורכב ביותרזמינה

אני נוטה לא להעביר ביקורת על בית הספר בעניין כי אני משערת שהיו להם שיקולים משלהם


ראוי מאוד לכבד הורים שלא יכולים להגיע למאורע המשמעותי הזה

כן, אם ביקשו לא להגיע ראוי לכבד את הבקשה

אני מעריכה את המנהלת על העמידה בעניין


ואני אומרת את זה בתור האמא הפראיירית שהקשיבה לבקשות מעין אלו ואז גילתה שהיו אמהות שהגיעו והן וילדיהן הרוויחו ואני וילדיי הפסדנו

מאז כמה מקרים כאלו למדתי לקח


וזה לא משתווה בכלל להשארת ילד בצהרון..

זה העיקרון...מקרמה

אני מבינה שהיו אילוצים להעביר לבוקר (מלחמה וכו...)

ואני עדין חושבת שגם בנסיבות האלו שהעבירו לבוקר וזה אומר לקחת חופש היה צריך לאפשר להורים שיכולים להגיע

אני מכירה הרבה הורים שהיו עושים מאמץ כי זה באמת אירוע חד פעמי וחשוב

ומי שלא יכול- אני מניחה שרובם היו יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כמו סבא סבתא

אבל לישר קו לכולם למסיבה ללא הורים - לא פייר בעיני

 

ההחלטה מראש לאסור היא הבעיתית בעיני

לא גיבשתי עמדה איך היה צריך להתייס למי שלא כיבד את ההחלטה... (שלא מכבדת בעיני את הילד/ההורה/המעמד... אבל ניחא )

 

 

 

איזו חוויה לא נעימהלומדת כעת
נראה לי כדאי להבין איך הבת ראתה את זה, לא כאישו, אולי כשאלה בהערת אגב איך הייתה לה המסיבה ומתי היא שמה לב שהלכת ואם היא יודעת למה.
לדעתי כן לפתוח בפני הילדהניק חדש2

אבל בעיני עשית טעות שלא שאלת קודם אם אפשר להגיע ופשוט הגעת🤷‍♀️

היית חוסכת לכולם עוגמת נפש.

לא מתייחסת רגע לעניין הזה שהגעתשושנושי

אני רק - איזה באסה זה שלא מצאו דרך כך שגם אמהות יוכלו להגיע.

אני חושבת שזה המעט שמגיע לאימהות, להיות במסיבת סידור של הילד. אירוע מרגש ברמות - מה כואב להם לפרגן את זה לאמהות?

שיתאמצו קצת יותר, גם לילדה וגם לאמא

למרות הקשר המאצגר שהיה לי עם אמא שלי, המסיבת סידור זכורה לי ממש ממש לטובה.  

נכון. אצל הבת שלי דחו 3 פעמיםהמקוריתאחרונה

אבל לא וויתרו על נוכחות האמהות. ב"ה

והיא התרגשה ככ וחיכתה שאגיע. ממש חבל שחא התאמצו יותר

תגידו, מוכרים עדיין את המארזים של מיננה?כבת שבעים

פעם היו מוכרים בהרבה חנויות מארז של 2 אוברולים /רגליות/בגדי גוף

יחסית לא יקר

אני כבר לא מוצאת...

וגם באתר שלהם ממש אין מבחר

יש בבזאר שטראוסרקאני
כןרק טוב!
ראיתי בחנויות למוצאי תינוקות
איזה למשל?כבת שבעים
כוכב נולדרק טוב!
חושבת שראיתי בבייביסטאראחת כמוני
מנצלשת לעצמי, כי לא בא לי לפתוח עוד שרשור...כבת שבעיםאחרונה

לא מצליחה להירדם...

נרדמתי לכמה דקות בשעה סבירה והתעוררתי. התהפכתי במיטה שעה עד שנרדמתי שוב וגם זה רק לכמה דקות ותעוררתי שוב ועד עכשיו אני ערה...


מה אכלתי? קורנפלקס (לא חריג) עם משקה קפוצ'ינו, שאמנם אני לא שותה קפה אף פעם, אבל יש בו כמות קפאין מזערית שאפילו בקוביית שוקולד (שאותה אני אוכלת לא מעט 😁) יש יותר קפאין.


וגם מרחתי משחה מאלחשת בפעם ראשונה, אבל אין בה שום תופעות לוואי שקשורות לשינה. רק תופעות לוואי של אלרגיה מקומית, שאין ב"ה.


אז מה נסגר??

טוב, לפחות נקפל כביסה בינתיים... 

בן ה9 שלי משועמם ומחפש תעסוקה כל היוםכולנה

יש לו פליימוביל שבאמת העסיק אותו הרבה שעות, אבל עכשיו מוציא רק בשבת.

לגו אין לו סבלנות לבנות.

משחקי קופסה גם לא הסגנון.


הוא כן יורד לגינה, אבל רק באזור יותר מאוחר אחרי צהריים, וגם לא כל יום.

הוא לא הטיפוס שמזמין והולך לחברים.

ולא אחד שהיצירתיות יוצאת ממנו כשהוא משועמם, אלא אם להציק לאחים שלו זה יצירתי 🤦‍♀️


לא רוצה להיות אחראית על השעמום שלו, אבל כן רוצה תהיה בבית מספיק תעסוקה שלא יחפש שתגיע השעה ללכת לגינה.

להכין איתו רשימהקדם
של 15 דברים לפחות שאפשר לעשות כשיש זמן פנוי, ולחשוב איתו על רעיונות. מעלה פה כמה שעובדים אצלנו- קיפולי נייר (יש דפים מיוחדים בחנויות יצירה ויש המון סרטונים וספרים שמדריכים), להכין עוגיות בצורות שונות, ספריה ובכלל לקרוא, להכין מצגת בנושא מסוים, להכין בעצמו תשבץ/תפזורת, לקנות חוברות של תשבצים/תפזורות/סודוקו וכאלה, צביעת תמונה לפי מספרים (יש למבוגרים, באלי אקספרס או חנויות יצירה), להכין ארוחת ערב למשפחה, פאזל של 1000 חלקים
הוא לא הטיפוס שיושב עושה עבודותכולנה
גם בלי הרבה סבלנות ללמוד דברים חדשים 
יצירות מכל הסוגיםאיזמרגד1

לקרוא, בניית דגמים, להזמין חברים או ללכת לחברים

לבשל ולעשות דברים בבית

ולדאוג שיהיה לזה קופסה או רשימה שהוא יכיר מראש כי כשמשעמם קשה לעבור למצב רוח פעיל

תחפשי חוגים אונלייןאמאשוני

חוגי תכנות, אומנות, אפילו קורס גיטרה.

עדיף משהו עם התנסות עצמית.

זה גיל שצריך מעבר ליצירות במקסטוק.

גם חוגים שווים דרך המתנס/ תנועת נוער.


אפשר לוודא שיהיה לו זמין:

גולות

קליעה למטרה עם חיצים נדבקים

שק אגרוף אם הוא אוהב

ספרים

טרמפולינה או משהו בסגנון.

כדורגל

מתח

אופניים/סקייטבורד


אוטוטו פליימוביל וגינה פחות ימשכו אותו לדעתי הוא ברף העליון של הגיל שזה עוד מעסיק אותם.


להיפגש עם חברים אחר"צ בפארק זה משהו שהוא יאהב? (זה לא כמו ללכת או להזמין חבר)

מכירה חוגי אונליין מומלצים?כולנה
צריך להיות משהו מאוד מעניין כי הוא לא הטיפוס שיושב ולומד בעצמו

אופניים קורקינט הוא יורד איתם לגינה, אבל הוא נשאר שם רק כשיש חברים וזה  נגיד קורה בערך פעמיים שלוש בשבוע, מאמינה שבחופש יקרה עוד פחות.


מתח ושק אגרוף יכולים בהחלט לעניין אותו

אני מכירה עבור ילדים שאוהבים להתנסות וללמודאמאשוני

אם הוא לא אוהב אז הוא גם לא יעמוד בלהתחבר לשיעור בזמן.

אתם יכולים לבדוק אולי בגלל שזה במחשב כן יעניין אותו?

תבדקי דרך אתר המקפצה, זה בחינם.

יש גם תוכניות לחקר חלל ושל מכון דוידסון.

דברים כמו גיטרה ואומנות לא מכירה באופן אישי,

אבל בטוחה שיש לא מעט.

אבל אם לא מעניין אותו ללמוד דברים בעצמו (ללמוד הכוונה גם ללמוד לנגן למשל נכלל בלא אוהב ללמוד?)

אז פחות הכיוון.


מה עוד?

אמממ מונדיאל?

מנוי לבריכה?

החופש זה באמת בעיה. אולי להגדיר לו שהוא חייב למלא סדר חופש, רוצה או לא רוצה.

הגמישות בתוכן לא בשאלה של העשייה עצמה.


3 פעמים בשבוע להיפגש עם חברים זה אחלה.

מקווה שיחזיקו מעמד גם בחופש.


אולי נגיד עבודה כעוזר מדריך בקייטנות? אולי התנדבות עם חיות? מה שיש לכם בסביבה.

זה תעסוקות לקיץ לא ליומיום.

לקיץ ראיתי שיש קיטנה דיגיטליתואני שר

של "אפשר לחשוב"

אין לי ילדים בגיל אז לא נכנסתי לפרטים אבל אולי תנסי לחפש

ממה שהבנתי זה הפעלות בכל מיני תחומים

שמקבלים כל יום בשעות קבועות

למה בעצם לא חברים...?נחת-רוח

אולי חסר לו בטחון שם ואם תעודדי להזמין הוא יגלה כמה זה נחמד


ואם לא- אז יש גינה?

אפשר דברים של בנים..לבנות מחנה,דברים מעץ.. ניסויים מדעיים ביתיים קלים..

יש לו חברים, אבל פחות נפוץ פה שבאים לבתיםכולנה

ובאמת קובעים בגינה..


גם שמדי פעם מגיעים הם בקושי משחקים עם עצמם.

מחנה הוא עושה כשיש לו מוזה, זה לא משחק של כל יום.

יש לי פה ערמת עצים שהוא אסף ומשחק איתם אבל זה כבר פחות מעניין אותו.

סיפרתי כאן בעברעוד מעט פסחאחרונה

על 'קופסת משעמם לי' שהכינו הילדים שלי.

קופסא עם מגוון פתקים עם רעיונות למשימות שכשמשעמם שולפים ממנה פתק (ויש בה גם דברים כיפיים ומצ'פרים וגם משימות בבית. הכל מהכל).

אם מישהי יודעת לחפש, פירטתי על זה פעם לעומק (ועכשיו אין לי זמן).

הכנות לטבילהמישהי חדשה:)

שלום לכולן! אני חדשה כאן ושמעתי על המקום הזה מחברה. התחתנתי בשנה האחרונה.


רציתי לשאול, איך אתן מסתדרות עם ההכנות לטבילה? עשיתי את זה כבר כמה פעמים וכל פעם מייאש אותי להתחיל יש יותר מדי פרטים ודברים שצריך לשים לב אליהם, שאין לי כוח…

אמרתי לבעלי היום שכל אישה ששומרת טהרה מגיע לה גן עדן מיד בלי שאלות, על כל מה שהיא חווה בתקופה הזאת…🤦‍♀️


יש עצות למישהי? אשמח לשמוע!

בלי נרווים, (בלי עצבים).נעומית

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').


ואי אהבתי את קו המחשבה!טארקו
גם אצלי ככהפרח חדש

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

עושה את הרוב יום לפניהמקורית

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון


מה מלחיץ אותך? הנוהל די פשוט וברוראלישבע999

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

מסכימהאנונימית בהו"ל

שווה לבדוק את זה


ולהבין את ההלכה כמו שצריך..


אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.


היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג


תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

יש לי רשימה של מכון פועה שקיבלתי מהמדריכה שלימישהי חדשה:)

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

ואתם פוסקים לפי מכון פועה באמת?טארקו

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?


כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

יכול להיות שיש שם גם דבריל שלא רלוונטים אלייךשמעונה
נגיד עדשות מגע, אבל זה עדיין נראה רשימה ארוכה
ואוסיף עוד משהוטארקו

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..


וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

אולי תכתבי לעצמך רשימה מתוך הרשימה הזאתשיפור

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

תלמדי מה בדיוק צריך,אונמר

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.


אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

תודה על ההרגעה🩷מישהי חדשה:)
בנחת!Sheela

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג


בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

יש דיון בגמראהשקט הזה

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.


עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.


ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).


זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.


ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.


בהצלחה!

חיבוקואני שר

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.


ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.


מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

קודם כל עם הזמן מתרגלים, או נכנסים להריון😄שמעונה
😄וברצינות תעשי רשימה , וחלק מהדברים אפשר לעשות קודם וחלק אפשר באותו יום במקווה...

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....


יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

עונה לך כבלניתעל הנס

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

 

תורה ניתנה לבני אדם, לא למלאכי השרת. זה מהכתבתנו

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

לי מה שממש עוזרהוליק

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה


דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

וואי נושא מוכרתותינה

נשואים כבר כמה שנים ובהתחלה היה מאוד קשוח, הייתי נלחצת מאוד כל פעם.

מה שעוזר לי זה לדעת את עיקר הדין, (חציצה צריך להיות משהו שמקפידה עליו/מכסה חלק ניכר מהגוף, יתכן ויש דעות אחרות אבל זה מה שאני יודעת והולכת לפיו) ללכת לפי מישהו שמקל בנושא ולא מחמיר. (בכללי אני חושבת שמצוות צריכות להעשות ברוגע ובנעימות, במיוחד אצל נשים, ועצבנות ולחץ בקיום מצוות לא תמיד קשורה רק להלכה)

ומה שעוד עוזר לי זה להפוך את ההתארגנות לחוויה, אצלינו המקווה הוא מאוד נעים, אז הרבה פעמים מתארגנת במקווה עצמו וזה הופך את זה למיוחד ונעים

זוכרתהתלבטות טובהאחרונה

שהלכתי למקווה בערך שנה אחרי החתונה אחרי שקיעה.

אז הייתי שעה בהכנות ואז טבילה.

כשיצאתח מהטבילה הבלנית אמרה לי להתארגן מהר כי יש הרבה שמחכות. נתנה לי תחושה לא טובה. שאלתי אותה מה הביתי אמורה לעשות אחרת, התחלתי הכנות לפני שקיעה אז חייב שעה. היא אמרה שלא חייב שעה.

אז פניתי לרב שאני מתייעצת איתו והוא באמת אמר שיש נוהגים ככה, אבל העיקרון זה לא להתארגן בלחץ. לא חייב שעה על השעון.

מהמקרה הזה למדתי שבדיעבד צריך להתארגן כמו שאת רגילה לנקות ולטפח את עצמך + כמה דברים מעבר. אבל לא להשתגע

ילודה וייסורי מצפוןפילה

הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?

מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.

וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.

גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.

אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .

גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.

לא מדויקפילה

הם כן אחראיים לגילם. נגיד בזמן אזעקה מאוד מאוד עוזרים. גם לקחת את קטנים למקלט , גם לשמח אותם שם.

איך להסביר את זה. כמו ישראלים. בחירום מתגייסים , בשגרה לא מרוצים . כולל נאומים ארוכים בנושא מערכת החינוך ותפקוד העירייה ומה הם מקבלים בבית...

תקופת הקאות עבדתן רגיל? ויצאתן רגיל?מעיין34

אני לא רוצה שיחשדו בתחילת הריון אז משתדלת לצאת כשיש מפגשים,

מצד שני הפעם זה בשילוב הקאות ואין לדעת אם יפתיע ומתי יפתיע .

 

כןעדיין טרייה

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אני כל כך קרובה לקנות, אבל מפחדת מכימי בהריונותמעיין34
למרות שאני יודעת שזה מתאים להריון אבל עדיין, גם אקמול מפחדת לקחת
אקמול באמת עדיף כמה שפחות, אלאאורוש3

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

למה לקחת אקמול אם יש חום?יהלומה..

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

כי חום יכול לפגוע בהתפתחות העוברדרקונית ירוקה
במיוחד בשליש הראשון. זה באמת נכון שבדרך כלל עדיף לא לקחת אם החום לא גבוה, אבל בהריון זה שונה
בחיים לא שמעתי על זהיהלומה..

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

בדקתי שוב כדי לא להטעותדרקונית ירוקהאחרונה

מדובר על חום גבוה וממושך שפוגע, כי הוא פוגע בהתחלקות התאים. לכן בהריון יש המלצה להוריד את החום מהר יותר מבמצב רגיל, אם כי לא חייבים מיד. (בדקתי באתר של כללית ומכבי)

בהריון זה לא טוב לעובראורוש3
תודה רבבה🙏🙏מעיין34
בוודאי שלקחת. זה מציל חייםSheela
זה ממש הבדל בין לא לתפקד לבין התנהלות כמעט רגילה.. אני מאד ממליצה
לא נראה לי שאקמול ובונג'סטה גורמים לכימיממתקית

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

היא התכוונה כנראה לחומרים כימיים. לא להריון כימייעל מהדרום
אוף אני גם לא בקטע של הכדורים. וסובלת.פומלה

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

בנתיים עוזר לי קרח, אבל להקאות לא מצאתימעיין34
ממש מבינה אותך. אני עם היפרמאזיס גםממתקית

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אני עובדת ויוצאת כרגילדיאן ד.

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

 

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

בול מה שהיה לי בראשוןמעיין34
עכשיו זה לא קורה כל יום וכל היום כמו בהריון הראשון, ב"ה בלי עין הרע ולכן הדילמה
כן. קבוע מקיאה לפני שעולה לרכבת ואחרי שעולה לרכבת.ואז את תראי
בתוך הרכבת מחזיקה שקית ליתר ביטחון 🤭
לפחות לא מול מכריםמעיין34
ואי נשים מה שאנחנו עוברות כדי להביא חיים לעולם

צריכות להדליק משואה

אולי יעניין אותך