סתם שאלה מסקרנות;
אתן מתאפרות? חושבות? רוצות? לגיטימי בעיינכן? איזה גיל?
למה כן/לא
:אני לא רוצה, מהסיבה הפשוטה שלא יוצא לי מאיפור כלום.
(אה, חוץ מבזבוז זמן מול המראה, ובזבוז זמן בסופר פארם.)
ברור שבחתונה שלי / אירועים כאלה אני אתאפר.
אבל עכשיו,
למה לי?

) זה סתאם הורס תפרצוףף
זה לא משהו שאת חייבת לעשות, אחרת את עדיין ילדה או משהו כזה.
מעולם לא רציתי להתאפר, ואני לא חושבת שאי פעם ארצה, וגם אני יותר גדולה ממך. (אני בת 16.5)
זה עניין של אופי.
האופי הזה לא יוצא לפני גיל מסויים, אבל לא כולן מעל גיל מסויים חייבות את האופי הזה.
בת כמה את? את מדברת כאילו את איזה סבתא קשישה שכבר חוותה הכל,
וגם במצב כזה, יש הרבה סבתות אחרות שחוות דברים אחרת.
קודם כל אני מדברת בעיקר על הבנות שמגזימות וכבר לא רואים להם פיסה של עור על הפרצוף שלא מכוסה במשו
אני אישית לא אוהבת אתזה כי לי זה מרגיש כאילו את שמה מסיכה על עצמך לפעמים ושזה גם גורם לאנשות לחשוב שהם לא יפות בלי איפור
אני מרגישה כאילו אני משקרת לעצמי
וגם בכללי אני לא אוהבת איך שזה נראה
אבל אני קיצונית בדברים האלה, יכולה לשאול את @שם נורמלי 😉 שחפרתי לה על זה ואת @אהבת ישראל תנצח
אני לפעמים נגד לעשות גבות
לא, אני נגד לעשות גבות אם אנשים אומרים לי שאני צריכה
לא משנה
בכל מקרה אני מרגשיה שאיפור לפעמים גורם לאנשות להסתתר מתחת זה, לא יודעת
לא אוהבת תרעיון של לנסות לעשות תצמי יפה וכזה בשביל הסביבה בכללי
בקיצור תתעלמו ממני אני קיצונית בזה מאוד וסתם אני אוהבת לגרום לבנות להזדעזע בגלל זה
תמשיכו הלאה
לדעתי כמו שכתבו למעלה
יש הרבה בנות שהאיפור עוזר להן להרגיש טוב עם עצמן
-כמובן כשזה עדין ובידיעה שהן יפות גם בלי...
אני לא אוהבת תרעיון שאיפור גורם למישי להרגיש טוב עם עצמה
אבל אני מאוד קיצונית בדברים האלה וזה לא רלוונטי בכלל כי זה לא שיעשו עם זה משו
אז מה זה משנה
אני מראה ומסבירה למה אני באמת נגד זה רק כחברה שלי מעלה על דעתה שתכלס אין בעיה עם ניתוחים פלסטיים
רק אז אני משחררת את החיה החוצה
![]()
![]()
אין מה להשוות לניתוחים פלסטיים....
טוב, אחרי שתעשי גבות תראי איך את מרגישה ונדבר![]()
ולכן אני מראה לה כמה אני קיצונית בדברים הכי קטנים וניתוח פלסטי זה דבר גדול אז בכלל..
אני לא יעשה גבותתתת
בלי נדר
אני מקווה שאני לא יעשהה
פעם עשיתי
נוראי
כי את אומרת שהשמלה שאת לובשת ואת אוהבת זה האיפור.. אז השמלה שאת שונאת זה הפנים שלך? אהממ לא משו
בכל אופן אין לי כוח להתפלספויות אני יודעת שלא מסכימים איתי וזה לגיטמי כי בענין הזה יש לי דעות חשוכות מה שנקרא
אני פשוט מרגישה שאצלי לפחות זה בא מהסביבה.. שזה כאילו לחץ מהסביבה להתאפר
אבל תראי מה כתבתי כאן- אני לא מעבירה ביקורת עליכם
האיפור נותן לי תחושה שזה בגלל הסביבה, וזה כי אני שונאת איפור כי אני חושבת שעליי זה מכוער.. ושגם על כמה אנשים שמגזימים ברמות.. בגלל שאני לא אוהבת אתזה אם אני אשים זה ירגיש לי ככאילו אני עושה את זה בגלל הסביבה
וזהו
נטו בעיה שלי עם עצמי אני בטוחה שזה בא אצלכם ממקום טוב וזה הכל
חלילה וחס
אני פשוט מרגישה ככה כרוצים לאפר אותי
כאילו שוטו תתאפרו תתחרפנו מה שבא לכםםם
פשוט זה מה שאני מרגישה עם איפור
מעונןאני מתאפרת בפורים.... ובחתונה שלי בעז"ה אני אתאפר ברור! לפעמים סבתא שלי מתעקשת שלאירועים של המשפחה אני אתאפר קצת אז בקטנה ממש.
אבל ביום יום נראלי מבוזבז לא יודעת נראלי לי חגיגי כזה קיצר לא הסגנון שלי
אני בלי מסקרה חושבים ששמתי...
כמעט על כל האף...
אבל תאמתי אין לי שמץץץ למה אומרים את זה..
כמו שאמר אמר מיסמס
אודם מייקאפ על החצקונים
טיפהה סומק עדיין ליום יום
לשבת וארועים אז גם שימר מייקאפ על כל הפנים וכו...
תלוי גם איזה סוג איפור. שיהיה יחסית עדין ולא זועק.. אני אישית שמה כזה מסקרה יום יום.
ושבת עיפרון.. מגיל 15 זה אחלה אני חושבת...
התחלתי ב16
מצחיקקקק
מבינה את הרצון להיות יפה וזה, אבל תכלס, ה יצר אותי ככה סימן שככה זה המושלמות שלי!! ואין לי סיבה לקלקל את נזר הבריאה
אז לפי הטענה שלך, גם צריך לא להוריד שערות/ לסדר גבות... (?)
נועה גבריאל
אין קדוש כה':)שאלה ממש טובה
האמת, לא יודעת אבל נראה לי שפה אני מוסיפה משהו בשביל שאני אהיה יפה, לדעתי כששמים איפור זה מין כזאת אמירה של "אני צריכה לשפר את המראה שלי, אני לא מספיק יפה" וכשמורידים שיער (אני גם די נגד להוריד גבות) זה משהו ממש מקובל שהופך כבר ל"חובה", כולם עושים את זה, אבל שאני שמה איפור זה משהו שהוא לא גורף ולא ממש מחייב זה משהו שאני רוצה להוסיף כי אני-חושבת-שאני-לא-מספיק-יפה, צריך להפריד, זה משהו שבא מהרצון הטבעי שלי.
אז יש הבדל..
לא דיברתי על לכסות את כל הפרצוף באיפור.. יש גם דברים עדינים, לדוג, סתם עיפרון מתחת העין, דברים שפשוט נותנים דגש על היופי מחדדים אותו, ולא מחליפים אותו..
אני אישית לא שמה איפור כי לדעתי זה פחות יפה לי, אבל אני חושבת שכל אחת תעשה לפי מה שהיא אוהבת ומתאים לה, לא חושבת שיש כאן עניין של 'לא מתאים'. 'להרוס', 'להיות נגד' וכו.. אישה צכה להרגיש יפה, ואם איפור זה מה שעוזר לה להרגיש ככה, אז מצויין! שתהנה!
טוב אז אין לי ממש דעה מגובשת עלזה, אמרתי מה שחשבתי.
אבל אישה צריכה להרגיש יפה? האומנם? לא שמעתי על מצווה כזאת (סליחה על הציניות יתכן שהיא לא במקומה)
אבל רציני, אישה רוצה להיות יפה מה זאת אומרת רוצה?
אין שום דבר רע בלהרגיש יפה, אבל כשאת צריכה את זה, זה כבר לא מצב בריא,
הביטחון העצמי לא אמור להיות תלוי בכלום, לא במראה, לא בציונים, לא בכמה חברות יש לך, ולא בשום תחום אחר.
ברגע שהביטחון העצמי שלך תלוי במשהו שהוא חיצוני זה ייצור תחושה מעוות בנושא שבו הוא תלוי,
נגיד תחשבי שאת צריכה הרבה חברות כדי להרגיש טוב עם עצמך ובסוף תתרפסי בפני בנות כדי שיהיו חברות שלך ולעולם לא תצליחי לעמוד על שלך כי את מרגישה צורך לרצות אותן כדי להרגיש ביטחון עצמי.
גם בהרגשת יופי אפשר לפתח אובססיה, או לרדת על בנות שלא מתאפרות או מתלבשות כמו שאת אוהבת כדי להרגיש טוב עם עצמך, או שזה מתבטא בצורה פחות ברורה או אפילו לא מתבטא בכלל.
בכל מקרה, זה לא בריא, מותר להרגיש יפה, אבל זה לא טוב להצטרך לזה.
אני לא חושבת שהיא התכוונה לזה, אני מנסה להבין למה היא כן התכוונה
אז כמו שאני אמרתי אני כן נגד זה וכבר הסברתי לפני זה למה.
ושוב, אני לא ממש מבינה בזה ולא בררתי לעומק, יכול להיות שאת צודקת, ואולי בעתיד גם תשתנה הדעה שלי, בנתייים כתבתי לך את מה שאני חושבת, אם אני אשנה דעה אני אודיע לך
א. בגלל שאני לא חושבת שזה יפה לי
ב. אני אוהבת את עצמי טבעית
ג. סתאם להראות את עצמי יותר מדיי
לפני כמה חודשים אמא שלי לקחה אותי לסאקרה וקנתה לי איפור כי היא אומרת ש"אין דבר כזה שלא יהיה לך איפור" אבל אף פעם לא נגעתי בו, אולי קצת מילאתי את הגבות פעם אחת, אבל לא מעבר.
התאפרתי בדיוק 3 פעמים בחיים שלי,
בבת מצווה שלי, (לא היו שם מראות וראיתי את התמונות רק חצי שנה אחרי הבת מצווה, אמא שלי השתמשה באודם שלה, שהוא אדום ובולט ממש, זה לא נראה מתאים בכלל)
בתפקיד שהיה לי בהכתרה של הסניף בכיתה ח', (הייתי מיס מינצ'ין מהנסיכה הקטנה אם מישהו מכיר את הספר, החברה של המדריכות שלי עשתה גם את האיפור וגם את השיער והיא עשתה לי תסרוקת מלאה בסיכות, וכשנגמרה ההצגה הוצאתי וספרתי מעל ל30 סיכות, הבעיה שהיא לקחה לי את הגומייה וכל הלילה הייתי עם שיער פזור שזה ממש מציק לי)
השנה בפורים כשהתחפשתי למישהי מגונדרת, (שמתי חולצה בצבע חרדל עם חצאית דמויית ג'ינס עם כפתורים לכל האורך שזה ממש לא מתאים לי, פיזרתי את השיער ושמתי משקפי שמש מעל המשקפיים שלי, ככה שלא יזהו אותי בכלל.
העברתי את הזמן עד צאת תענית אסתר אצל חברה שאוהבת כל מיני דברים של איפור וכל הזמן מדברת על זה, היא עשתה לי החלקה ואיפרה אותי.
הייתי צריכה לחזור באוטובוס וממש התפללתי שאף אחת שאני מכירה לא תראה אותי מאופרת עם שיער מוחלק.
לצערי פגשתי מישהי, היא אמרה לי שלום, ואני התעלמתי ממנה כי ממש התפדחתי.)
אולי פספסתי איזו פעם אחת, אבל בגדול אני כנראה אתאפר פעם הבאה רק בחתונה שלי וזהו.
אין לי בעיה עם בנות שמתאפרות בצורה עדינה, בצורה מוגזמת (כמו אותה חברה מהסיפור האחרון, פעם המשפחה שלה באה אלינו לשבת ומרוב מייקאפ שלא נספג היו לה קמטי הבעה של אישה בת 40, זה כבר מכוער) זה מלאכותי מידי ולא אנושי, וזה במיוחד מכוער לסתם יום רגיל, כאילו ישבת שעה מול המראה בשביל להראות כמו בובת תפאורה סתם ביום רגיל?
האיפור של הבתמצווה זה נוראי
אם הייתי יכולה לא הייתי מתאפרת
כיאלו זה ילדה קטנה בת 12 מה דוחפים פה איפור
וגם אלו שמתאפרות כבד..חבל, זה כמו מסכה על הפנים שלהן
פעם ראשונה בחיים ששמתי איפור היה בכיתה ד בפורים ואז כל הפרצוף שלי היה פצעים ומאז לא שמתי בכלל ואז לפני שבועיים בערך הייתי אצל חברה שלי והיא אמרה לי שהיא חייבת לשים לי מסקרה אז הסכמתי וגירד לי העניים כל היום אפילו שהורדתי את זה דקה אחרי... נראלי שאפילו בחתונה אני לא ישים.. וחוץמזה הכי יפה טבעי
לא באלי טוב.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...