אני הולכת לי לישונשון, והמיטה קוראת לי. אם אתם לא שומעים זה אומר שאתם ממש רחוקים, כי היא צועקת ככה שהשכנים מלמטה (כן? איזה שכנים בדיוק? אנחנו גרים בבית פרטי, להזכירך (תתעלמו. זאת רק הרוח)) דופקים לי עם המטאטא וצועקים: "למה אתם תמיד מחכים עד הערב כדי להזיז רהיטים?" (כן, רהיטים. כי מיטה היא רהיט, וכל כמה שהיא תצעק, זה ישמע רק כמו גרירת רהיטים, כי... מה? שכחתם? מיטה לא יכולה לדבר!) ואני חייבת ללכת לישון, כי מחר, היום הגדול - אבא ואמא חוזרים מהחופשה ואני נגאלת סוף סוף מהבייביסיטר המעיק והנצחי על אחי היקרים שיחיו (א-מן!. רק לא בבית שלנו).

להתראות חברים שלי (שיו! מאיזה תוכנית זאת? אה! נזכרתי! הפרפר המצחיק שהיה יושב על הפרח בתוכנית "פרפר נחמד" היה אומר את זה תמיד!) ואל תשכחו לצחצח שיניים ולהגיד "שמע ישראל" ו- "המלאך הגואל" (אם אתם אומרים עוד - תוסיפו לרשימה).

בברכת לילה טוב מלאה פרפרים סגולים עם כוכבים צהובים, היפופוטימיות שבוכות בדמעות של מים, ופינגווינים עם מקלות סבא וצילינדרים.

אני בעצמי של אבא ואמא שלי

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>