..להיות בשמחה!!!
..
"מאיזה שבט אתה?" "אינדיאני". הוו סבא, אני ככ אוהבת.
ריבונו של עולם, את סבא אתה לעולם לא יכול לקחת ממני. אני מתחננת. שסבא ישאר כאן לעולם.
הלוואי הייתי יכולה פשוט לשבת להקשיב לדברי הקודש שאתה אומר... לרמזים הקטנים האלה.. להסתכל לאש קוצק שבוערת לך בעיניים ובלב, להתבונן במיוחדות הזאת שבחיי, אין לאף אחד אחר.
אתה יחיד סבא, יחיד בדורו.
ואני אוהבת. הלוואי היה לי אומץ להגיד לך כמה אני אוהבת אותך ומודה לך, הלוואי היה לי אומץ לחבק אותך.
בעלי חייב להכיר אותך. חייב חייב!! אתה גם חייב לראות אותו.. שתגיד לי אם זה מה שחשבת..
...
פעם היה לי כוח בדיבור. נתת לי כוח גדול וסיעתא דשמיא עצומה לדעת מה להגיד ואיך וכמה בצורה מדוייקת.. פעם.. עד שנתת לי לעטוף עצמי בשתיקה שהעלימה את כוח הדיבור העלמתי אותו לעצמי ואתה הרשת, נתת לי לעשות את זה. אך אבא טוב, ממתי סומכים עלי? תודה לך שסמכת עליי למרות חוסר ההגיון שבדבר ותודה שאתה ממשיך לסמוך למרות שאתה רואה את התוצאות. אני מתקנת את זה ומאזנת. מבטיחה להשתדל.
...
הגעגוע משתלט לי על הדמיון או ההפך? אולי הדמיון משתלט לי על הגעגוע? לא יודעת אבל נראלי זה כבר..
למרות שזה מציל אותי כוח המדמה הזה.. הלוואי אצליח לנתב אותו ולהגביל אותו ולא לתת לו לנתק אותי. אסור לי להתנתק שבוע הבא. די.
...
וכמה תמים הוא אבא. כמה תמים. (שככה יהיו הילדים שלי טוב?)
...
הלוואי ידעו כולם בעומק נשמתם כמה גדולים וטובים הם. כמה יפה נשמתם וכמה עצום כוחם. כמה הם פלא ונשמתם פלא גדול. הלוואי
...נשמה שלי
זה טוב ככ לקרוא אותך..
המילים שלך טובות.
תודה עלייך..
..להיות בשמחה!!!
תודה לך ילדה יפה
...להיות בשמחה!!!
ואלול. כבר אלול. שוב שנה עברה ואלול הגיע וישלי לבוא לפניך עם כלום. אולי זה עדיף להגיע אליך עם כלום מאשר בלי כלום..
ואולי הכלום הזה הוא סתם התפלפלות שמתפלפלת מעצמה.. לא יודעת..
הלב מרגיש מעצמו והשכל מתחשב מעצמו ואני נשארת בחוץ, מותירה להם לעשות עבודתם, נוגעת לא נוגעת בדברים האלה שבעיקרון ככ שייכים בי. עקרונות.. כמה יפים הם העקרונות..
..
לפעמים.. לפעמים אתה לא יודע מה לעשות. לפעמים אתה מתלבט אם לאחוז או להרפות.. אם להעיף את העשן או פשוט לתת לו להיות ולחנוק אותך ומתוך החניקה תבוא צעקה גדולה.
וסתם מרגיש שבתוכנו אנחנו מקדשים את המלחמה ואת הנפילה שאחריה מגיעה הקימה ואת הטוב הנסתר שמחביא בתוכו טוב יותר גבוה ויותר חזק.
שאתה כבר מאבד את מה התכלית והלב כבר לא מבין את מי הוא עובד והשכל לא מבין לכבוד מי הוא מייגע את עצמו לחשוב ולהתבונן, וההבנה פשוט מוצאת עצמה מתחננת שתבוא הגאולה וכך תלך לה המחשבה הגלותית ונדע שבכל גופנו שאנחנו עובדים רק את ה'.
בלי להתפלפל ולהשלות את עצמנו. בלי לאכול תפוח סתם כי באלנו ונברך עליו והנה הוא נהיה קדוש מקודש ולכבודו יתברך.
וקידוש ה' וחילול ה' יהיו לנו בראש כל הזמן, נשים לב שאנחנו לא מחללים חלילה את שמו יתברך בשום דבר מדיבורנו ובשום מעשה ממעשינו.
ויהיה הכל נחת רוח אליך.
והכל יהיה לשם שמיים. מעשינו שהם לשם שמיים יהיו אף הם לשם שמיים.
ויהיה הכל נחת רוח אליך.
רק לעשות לך נחת רוח.
ומקנאה במשוגעים האלה שזורקים את השכל ומשמיעים קולות ומשתוללים.
ממ לא באמת מקנאה, שבעזרת ה' לא אתנסה. הייתי רוצה לעשות את זה עם שליטה.
ושילך הפחד לאלף עזאזלים ויתן לנפש את המנוחה והשלווה שצריכים להיות בה תמיד.
...
וכולם מתוקים וקדושים.
והנה כאן, בעולם הזה עם האנשים האלה, הכל נחת רוח אליך.
..רק הפעם.אחרונה
כמה שאני אוהבת.וואו.
תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

לא נגמרהמפוזר מהכפר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

...המפוזר מהכפר

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

....המפוזר מהכפר

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

...המפוזר מהכפר

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

..מבולבלת מאדדדד

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

🥹המפוזר מהכפר

תודה

ממש ככה

...המפוזר מהכפר

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

..מבולבלת מאדדדד

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

...המפוזר מהכפראחרונה

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((

...המפוזר מהכפר

תודה לך השם על שכל פעם מחדש אתה שולח לי את התזכורות הקטנות שאתה איתי בכל מצב

קשה לי אבא, קשה לי מאד

מרגיש שהכל תקוע, לא מצליח לראות איך הלאה

המצב הולך ומסלים

כואב לי בלב

מבחוץ אפחד לא רואה, אבל מפבנים...

משדרים עסקים כרגיל

יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף

נווה תלאות, כל העולם הזה נווה תלאות

פה זה לא עולם של שקט ושלווה

עולם העשיה, עבודה יומיומית

יסורים של אהבה

פפפפפהמפוזר מהכפראחרונה

קשה ככ

חזרתי משם אחרCan you hear me

לא יודע למה הפסתי לכתוב

האנשים הקשרים הקשיים בשבתות

יש לי יותר תירוצים מאמת תשובות

כואב לי? חד משמעית! קשה? גם כן.

אז למה? אני באמת לא מצליח להבין למה אני כבר לא משחרר את כל החרא שיש לי על הדף, הגיטרה, הפסנתר או אפילו סתם על קיר או שק אגרוף.

הלב שלי מוצף ברמה לא שפויה וקשה לי אלוהים אוי כמה שקשה לי, אבל אני לא לבד אני בטוח אתה כאן איתי ואיתה ועם כולנו יחד, רק תן לי יד לכתוב עוד שיר, עוד לחן, עוד מנגינה אחת שרק תשאב אותי פנימה. שאני אחזור לכתוב כמו שלא שמע איש מעולם, אבל שישמעו אותי, שיראו אותי, שירגישו כל מילה כמו פעם, מילה אחת מול עשר לבבות שבורים ובכל זאת המילה תנצח עם כל הכח של לבשבור

--מחכה לרחמים~

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה


זה המעשה הנכון

וזה מפחיד נורא

אבל זה יהיה שווה את זה

בעז"ה

יהיה לך טוב

--מחכה לרחמים~אחרונה

הבטן מתהפכת

כואבת נורא

הלב על 250 או 300

מרגישה כל חלק בגוף

הכל כואב

הכל צורח הצילו

איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון

אולי יעניין אותך