זה מצחיק שגם הם ככה רואים אותי..מה,אני עד כדי כך מוזרה?
זה לא פוגע כי זה הם אבל זה עדיין לא נעים..
פף הם בכלל לא מכירים אותי..וזה מצחיק ממש לחשוב על זה.
זה נראה שנשארתי האדם הכי חשוף בעולם אבל הסתגרתי.
לא יודעת אם זה נכון לי לא לחשוף את עצמי מולם למרות ש,זה עושה טוב לשקוע בדמיונות שלי ולרקוד עם עצמי לבד בלילה.
זאת אולי לא מוזרות אבל מבחינתם כן.נונו,עולם מקובע.
מה שלא שייך לעולם הזה,מוזר.
אני רוצה אוקראיינא ולהיות בחלום הזה..
זה הזוי שזה היה פעמיים וכל כך מוחשי.
אני אוהבת זושא.
המ ולפעמים אני קצת מקנאה בפשטות הזאת שעוטפת אנשים..אני רוצה כזאת פשוטות.משהו טהור.בלי להתאמץ להיות כזאת.
אני רוצה להמציא מקום שיאחד את כל האנשים בעולם.
רוצה מקום שירפא את כולם,ירפא מהשורש.
אבל,
אני גם מידי מפחדת לגדול.
זה מכניס אותי ללחץ.
אני רוצה את העתיד אבל מפחדת מימנו.
בעצם,מפחדת מהדרך אליו.
שמישהו יעזור לי עוד טיפה להרגיש את עכשיו.
מזל שאני אוהבת חושך ולהיות לבד עם עצמי.
מחר אני רוצה לקנות עוד קנוואס.
באלי לקשקש מילים.