היא הילדה הקטנה הזאת.
שכולם אוהבים.
זאת שסבא וסבתא לוקחים לאירועים,
כי היא מנומסת,
מחונכת,
עם חיוך על הפנים.
היא הילדה הקטנה הזאת,
שתמיד מתנדבת לעזור,
לסייע,
תמיד.
גם אם זה אומר שהיא תספיד.
היא פשוט כזאת,
וכולם יודעים את זה.
אבל הם לא יודעים כמה היא כמהה להיות נאהבת ,
הם לא יודעים כמה היא מפחדת,
כי אולי אוהבים אותה רק כי היא עוזרת?
אולי אם תפסיק,
אם תיפול,
תתנהג לא יפה,
אף אחד כבר לא ירצה אותה?
היא לא יודעת,
היא רועדת,
היא חייבת,
גם אם היא סובלת.
היא חייבת להישאר כזאת,
יפה,
מחונכת,
מחייכת.
אתם יודעים,
הילדה הזאת.