לא לא למדתי.... לצערי ניראלי...

א. בגדול כן.

ב. אני עובר על כל מסכת יומא כל יוה"כ, אני כמובן לא מבין מאה אבל אני מבין...

שלא חפץ בתיוג.

משנה זה 20 דק', רוב הזמן זה התהילים...

ממליץ לכולם: אני קורא את כל ספר תהילים ב: לפני סליחות ראשונות, ראש השנהX2, יוה"כ, ליל הושענא רבה, חנוכה, ערב פוריםX3, וכו' ועוד...

ללמוד את יומא זה 20 דק', לקרוא את כל תהילים זה שעה-שעה וחצי (השיא שלי זה ארבעים דקות אבל זה ממש קשה ולא כיף...)

(לקחתי כדורים במקום רטלין כי הוא לא עזר לי, בשביל להוציא אותם הייתי צריך מליון וחצי אישורים...)

כשאני מחליט שאני יושב על ספר תהילים אני עושה את זה ואז נהנה...

מעריכה ממש.

ביו"כ לקרוא את כל התהילים??

נהוג אצלכם להכריז "שמש בגבעון דום"?

פעמיים בשנה, בזמנים שאף אחד לא לומד. במוצאי יום הכיפורים, שכולם אוכלים, ובבוקר שבועות, שכולם ישנים או (מי שלא למד כל הלילה) בתפילה.

יש הרבה כאלה.

יש מנהג לעשות בשבועות אחרי הקידוש "סדר מסירות נפש"

לקרוא באלול כל יום עשר פרקים, ובעשי"ת כל יום 15, ככה שעד יוה"כ זה שלוש פעמים את התהילים, וכמות המזמורים באלול עולה למניין "כפר" - 300 בגימטריא.

ב. מהמשנה

א. אני לא זוכר... כנראה שכן.

ב. כן.

הרבה אנשים שיודעים עברית היטב לא ממש מבינים מה הם אומרים שם... בפרט בנוסח אשכנז..

למשל המשפטים האלו:  "אמֶץ עֲלִיּות קֵרִיתָ עַל קָרִים". "בְּצוּל הִקְוִיתָם לְבַל יְכַסּוּן חָלֶד:"  "סֶמֶךְ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ צֵידו יַמְעִיטוּ. סַאַב לבֶן פֶּן בְּרֶדֶם יִקְרֵהוּ" "רִקְמֵי פָרכֶת יַז כְּמִשְׁפַּט כַּפּרֶת." וכו'... 

היא הניסיון לשמור על אותו קצב כמו שאר הציבור שאומר נוסח אחר.

אצלי זה הפוך, אני בנוסח ספרד והציבור בנוסח אשכנז..

(אתגר למיטיבי לכת: ביסושה"ע תומך לומר את שני הנוסחים, וטוען בתוקף שאמורים להספיק עד שהציבור מסיים..... 

על זה נאמר, תספר את זה קודם לציבור, אחר כך לי....)

האמת, אצלך זה כנראה יותר קשה, אני חושב שהנוסח שלכם יותר ארוך.

ההודעה שלך הסבה את ליבי לכך שאולי נוסח ספרד יותר קל מאשכנז, שווה לבדוק.

לא ידעתי שכל כך נפוץ ישיבות שמתפללים בנוסח ספרד..

כן, רוב הישיבות מתפללות ספרד וגם בעיה לחזן אשכנזי לעלות בנוסח שלו.

או אשכנז או ספרד, מה שיוצא

אבל גם זה רק עד גבול מסויים, האם חזן אשכנז שעולה אצלכם בשני וחמישי יכול להחזיר ספר תורה לפני אשרי ובא לציון? או להגיד עלינו לשבח לפני שיר של יום? 

אצלנו לדוג' אי אפשר.

ובגלל שהדיון הזה ממש יעניין אותו- @יוני קדוש .

בבית הכנסת שבו אני מתפלל כשאני בבית התפילה היא לפי החזן לא משנה אם הוא : אשכנז, ספרד,ספרדי כזה או אחר ואפילו תימני (למרות שכשתימני עלה הוא עלה ספרדי כדי לרחם עלינו... חוץ מזה נראה לי שהוא שאמי...),
אך יש כללים קבועים: חובה להגיד בשחרית ובמנחה וידוי ושלוש עשרה מידות (נראה לי שזו החובה היחידה).

אך בישיבה שלי בה גם @שחר אורן לומד, ישנן מגבלות רבות על חזנים שהם אשכנז או תימנים רק ספרד וספרדים רצויים לגמרי. וזה מעצבן!

שינוי משמעותי יפריע להמון בחורים שהם הרוב.

גם עלי הטילו סנקציות.

אגב, מה פירוש "לחזן אשכנזי".. הלא גם מתפללי נוסח ספרד עונים לתואר "אשכנזים"

לא, שנינו דיברנו על ספרד,זה פשוט נשמע עילג להגיד חזן אשכנז ולהגיד חזן שמתפלל בנוסח אשכנז זה מסורבל, אז כתבתי חזן אשכנזי והנחתי ששנינו נבין את הכוונה.

סדר העבודה בנוסח ספרד הוא הרבה יותר קל מנוסח אשכנז, זה יכול להסביר כמה דברים.

וואלה? יפה יפה...

ועוד יותר יפה שאת בעצמך כותבת ככה...

יש מצב לדוגמאות? זה מעניין...

אפשר גם בפרטי.

ושאלה נוספת שמסתבר שרלוונטית- איזה נוסח אתם מתפללים?

לפעמים נוסח ספרדי

לפעמים נוסח תימני (רוב הסידורים שלנו בבית תיימניים)

לפעמים לפעמים אשכנזי

ובדיוק אני מתכננת ביום כיפור להתפלל בנוסח אשכנזיייי

או ספרד

אני הייתי אומר כתב חידה.

זה נחשב חלק מסדר העבודה..

אני מדברת פה על----

אשמנו

בגדנו 

גזלנו

דיברנו דופי

איזה יופי!!

אבל כמדומני שאין וידוי בסדר העבודה.

אָנָּא הַשֵּׁם. חָטָאתִי. עָוִיתִי. פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם. כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים. שֶׁחָטָאתִי. וְשֶׁעָוִיתִי. וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתורַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ. כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה'.

היסושה"ע כותב שזה בעיקרון סיפור דברים, רק שעל הדרך מכוונים גם לעוונות שלנו.

(אל תדאג הבנתי את כוונתך)

(נס שכתבת הבהרה....)

(וכעת נשאר לתהות אם כשכתבת "בשביל האווירה" התכוונת לאווירה פה או בביהמ"ק?)

(התכוונתי בביהמ"ק, אבל נס שגם פה יש קצת..)

האם הדיון הזה בינינו נועד להוכיח שאנחנו יודעים להתלוצץ ואנחנו לא זוג סנובים חכמים ומתנשאים?

הוכחנו את זה כבר בשרשור הקודם, אבל חיזוקים תמיד טובים.

על שתי השורות שלך...

אם לא תעלה לבד, אגלה לך....

ניתן לראות את הגירסא הקודמת לאחר העריכה?

זה תוספת מאוחרת.

פשוט בר"ה אמא שלי הלכה להתפלל שם (בישיבת הסדר) וחזרה באיזה אחד וחצי בצהריים!! 

אמרתי לא יזיק לי להיות בבית כנסת כ--ל היום במיוחד שיום צום

@עובדת ה בשמחה😊

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...