שאני מדברת על תואר שני במדעי המחשב, אם זה רלוונטי לתשובה...

לא יודע אם הלימודים בבר אילן קשים יותר. 

בתואר שני, האיכות המחקרית של המרצים היא קריטית. את הולכת לבלות הרבה זמן במחקר. כדאי שזה יהיה על בעיה רלוונטית ושתשתמשי בשיטות מחקר שהם הכי מתקדמות ומקובלות. זה ממש ממש קריטי להיות במקום עם חברי סגל איכותיים. אין ספק שבר אילן עדיף משמעותית על אריאל.

זה לא מסוכן?

גם אני מחפשת ללמוד תואר שני תוך כדי עבודה, גם אני ממכון טל...

כיוון שאני מירושלים, המרחק לבר-אילן או לאריאל הוא די דומה.

אם יש לך סבלנות לענות על שאלות לגבי תואר שני:

- אומרים לי שהקורסים הרבה יותר קשים, שכולם ברמה של "אלגוריתמים" (שמעון פרץ) שהיה בתואר ראשון. האם זה כך? סיימתי בממוצע גבוה מאוד, ובכל אופן פוחדת.

- "סמינריון" - זה קשה מאוד? מלחיץ?

- סיימתי את הלימודים מזמן (2009), האם זו תהיה לי בעיה?

- נניח שאעשה רק שלושה קורסים בסמסטר. בכל אופן, עבודה, ילדים, ועוד. כמה זמן יגזלו המטלות?

יש יתרון גדול למקום קרוב, שקל לקפוץ אליו כשצריך.

הנסיעה, גם אם זה רק פעמיים-שלוש בשבוע, מקשה מאוד על החיים. זה גורם לכך שמנסים לסדר מערכת בצורה כזו שהכל ידחף ליומיים-שלוש האלה, ולפעמים זה אומר לוותר על קורסים או לקחת דווקא כאלה שלא כל כך רוצים אותם.

לגבי שאלותיך...

שוב, מדבר רק על אריאל, כי זה מה שאני מכיר:

בעקרון ישנן רק 2 קורסי חובה - סיבוכיות ונושאים מתקדמים בתורת הגרפים.

אלה שני קורסים קשים מאוד.

הראשון הוא סוג של המשך של הקורס בחישוביות שהיה בתואר הראשון - קורס מהמם, אבל קשה.

השני הוא קורס די פסיכי, עם כמויות אדירות של חומר, ויוצא מתוך נקודת הנחה שזוכרים את כל המתמטיקה מהתואר הראשון.

אם אני לא טועה, רק בערך 50% עוברים אותם כל שנה...

על הקורס הראשון נאלצתי לחזור. את השני התחלתי בשנה הראשונה, הבנתי שאני לא מבין כלום ופרשתי ממנו. חזרתי אליו בשנה השניה ובנס איכשהו עברתי.

שאר הקורסים, אלה קורסי בחירה. אם עושים מסלול עם תזה אז צריך לקחת רק 5, ואם עושים ללא תזה, אז צריך 7.

יש מבחר של קורסים, חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות (תלוי מרצה), חלקם מתמטיים יותר וחלקם מעשיים יותר.

בנוסף, יש 2 סמינרים שהם חובה. המטרה שלהם בגדול זה לעזור להתמקד באיך לכתוב את התזה (צריך להציג שם בפני הכיתה את ההתחלה של התזה או משהו כזה). בתקופתי הם היו בדיחה לגמרי, אבל הבנתי שהתחלף שם המרצה, ויש קצת יותר דרישות, אבל בגדול זה לא משהו שצריך לחשוש ממנו.

(אם לא עושים תזה, עדיין צריך לקחת אותם ולעשות כאילו).

בעקרון לא אמורה להיות בעיה להירשם ללימודים גם שנים אחרי התואר הראשון, אלא שבדר"כ לא זוכרים כלום, בעיקר במתמטיקה.

אני נרשמתי אחרי משהו כמו 4 שנים אחרי שסיימתי את התואר הראשון, ולא ממש זכרתי משהו (נו טוב, גם בין אינפי א' לאינפי ב' לא זכרתי שומדבר 🙈).

מכיר כאלה שנרשמו אחרי 10-15 שנה והסתדרו טוב מאוד, אבל אין ספק שזה קשה יותר ודורש רענון.

הלימודים דורשים זמן. אני לא יודע לכמת את זה בשעות.

מאוד קשה לשלב את זה יחד עם עבודה ומשפחה.

רוב מי שהיה איתי היה מילגאי (אני חושב שכל מי שרוצה יכול להיות). היינו כמה בודדים שעבדו במקביל - לרובם היה קשה מאוד.

אני חושב שאני היחיד אצלנו במחזור שהצליח לסיים בשנתיים תוך כדי עבודה (ועוד נאלצתי כאמור לחזור על הקורסי חובה 🙈). אבל נראה לי שזה כי הייתי רווק, ונהנתי מעבודה כזו שאיפשרה לי להקדיש המון המון זמן ללימודים.

אוף. מקווה שאני עוזר לך, ולא סתם מפחיד אותך...

לי למזלי, לא היה לי עם מי לברר על הלימודים אז לא ידעתי לאן אני נכנס. אם הייתי יודע מה מצפה לי, אולי הייתי חושב פעמיים

לא, זה לא מפחיד אותי, רק נותן לי ידע שאני באמת צריכה. תודה

אני מתכננת לעשות 3 קורסים בסמסטר, ולמשוך את התואר כמה זמן שאצטרך.

אני מנסה להבין יותר מה רמת הקושי. הבנתי ששני קורסי החובה היו קשים מאוד.

בשבילי, בתואר ראשון, הקורס "אלגוריתמים" היה קשה מאוד, "סיבוכיות" מעט קשה.

כל שאר הקורסים היו בסדר גמור.

אבל, עבר הרבה זמן, והשכל התנוון קצת.

הקורס הממוצע בתואר שני - יותר קשה מהקורס הממוצע בתואר ראשון? כשאני אומרת קשה, אני מתכוונת שזה רעיונות תאורטיים גבוהים במחשבים או במתמטיקה שקשה לתפוס.

ומבחינת מטלות - הקורס הממוצע, דרש יותר משעה השקעה בשבוע?

זכור לי שראיתי איפשהו שהם רוצים שיסיימו מקסימום תוך 4 שנים, אבל שאפשר במקרים חריגים לבקש הארכה.

אני לא יודע אם באמת אוכפים את זה... (מניח שלא כל כך).

בכל מקרה, אני לא חושב שזה נכון להסתכל על הקורס הממוצע.

מלבד שני הקורסים שהם חובה (והסמינרים), שאר הקורסים הם קורסי בחירה שהם בעצם משותפים גם לשנה ג' בתואר ראשון - אז זה לא בשמיים

כמובן שביניהם יש קורסים שהם יותר תאורטיים ויש שיותר מעשיים (רשמית בזמנו ראיתי שרשום באתר של המחלקה שצריך לקחת בערך חצי חצי, אבל כשבאתי אליהם וביקשתי רשימה מה מוגדר מה, הם לא ידעו מה אני רוצה מהם ).

בפועל, כל אחד לוקח איזה קורסים שהוא יותר מתחבר אליהם... אז זה די מקל על העסק.

יש קורסים שסתם יש מטלות שלוקחות פחות משעה, ויש קורסים שיש בהן פרוייקט תכנותי, וזה יכול לקחת זמן.

בקורסי חובה, אז באחד היה לנו מטלות חובה וזה לקח כמה שעות כל פעם, ובשני היה מטלות רשות (יש מצב ששינו את זה), אבל ממש מומלץ לעשות ולהיות בעניינים...

כמובן שלפני המבחנים צריך לחרוש הרבה... במיוחד בקורסי חובה...

אם תרצי המלצות לקורסים ספציפיים אז את מוזמנת לפנות אליי בפרטי

בס"ד

זה ככה ברוב המוחלט של המקצועות. 

בכל מקרה זה תלוי בעוד מלא שיקולים. אני יכולה להציג לך את הדילמה שהייתה לי במקצוע אחר.

אני כרגע רוצה לעשות תואר שני במנהל עסקים והייתה לי התלבטות קלה בין אריאל לבר אילן. בחרתי באריאל [סוגשל בחרתי, אני עוד צריכה לסיים כמה קורסים בתואר הראשון] כי עברנו לגור פה בשביל הקהילה, האוויר והתחבצ, וכי אני לא רוצה לבזבז את זמני על מבחן הכניסה למנהל עסקים [GMAT]. אם הייתי גרה במרכז יש מצב גדול שהייתי מתאמצת להגיע לממוצע בתואר הראשון שיאפשר לי ללמוד בבר אילן בלי GMAT או שבכל זאת הייתי מנסה את מזלי ועושה את המבחן.

בקיצור, הפואנטה שלי היא שיש מלא שיקולים מסביב וזה תלוי גם בהם. יש היום המון משרות בהייטק ואני כן חושבת שניסיון ו"תיק עבודות" ינצחו לעומת שם של אוניברסיטה. הייתי בודקת קודם את כל שאר השיקולים ופשוט מכריעה איפה יותר הגיוני ללמוד. 

כל הנ"ל לא נאמר מניסיון בעולם מדעי המחשב, אני סטודנטית לפסיכולוגיה וקרימינולוגיה בבר אילן וכאמור מתכננת להמשיך למנהל עסקים. 

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק