או כמו שאת אומרת... מתבגרת..

זה מאוד הגיוני וטבעי, זה לא שמשהו בך לא בסדר, אלא הפוך, את בריאה ורגילה והגוף והנפש שלך עובדים כתקנן.

אבל, אכן צריך להמתין לזמן הראוי, אז כמו ששאלת - מה עושים בנתיים?

התשובה לזה טמונה בהבנת שורש התופעה הזו.

הרגשות האלו, של בנים כלפי בנות ובנות כלפי בנים, שרשם באהבת החיים, בכח החיים המפכה בנו, ואני לא מדבר רק על כח ההמשכיות, מה שמביא את התאווה עצמה, אלא על כח החיים, האהבה שלנו לריגושים, ל"חיים", מה שמביא בכלל את העניין והריגוש של שני המינים זה בזה, עוד לפני שדנים על התאוות. וזה דבר יקר ונפלא שה' ברא אותו איתנו, כדי שנשתמש בו, כדי שנחיה חיים אמיתיים, מתוך חיבור פנימי. לא מתוך מחשבה ומטרה שנלחם בזה, שנדכא את זה, אלא הפוך, שנשתמש בזה, שנתרומם עם זה!

והביטוי הכי עליון ועמוק של הכח הזה - הוא באהבת איש ואשתו. שם זה מתבטא הכי חזק.

אבל, יש לו עוד המון ביטויים, המון. שבאמת, בשלב שאת אכן טרם אוחזת ב"אהבת איש ואשתו", צריך להפנות את הכוחות - אליהם! אל הביטויים הללו של אותו כח אהבת חיים.

מה למשל? זה יכול להיות הרבה, ותלוי בסגנון האישי. זה יכול להיות החיבור לטבע, לחקלאות.. זה יכול  להיות טיפול בבעלי חיים, זה יכול להיות אומנות, ציור, כתיבה, שירה, ספרות... כל הדברים האלה - הם ענפים של אותו כח אהבת חיים, הנפלא והטהור המפכה בנו. ואם נשכיל - בגיל המתאים - להפנות אותו אליהם, נגלה פתאום שהנפש שלנו מסופקת מזה, זה נותן לה את מה שהיא חיפשה, את פתאום תגלי מעצמך, שפחות את מדברת על בנים, שהחברות שלך לא מתרגזות, שזה הרבה פחות תופס אצלך מקום... כי הנפש שלך תהיה עסוקה ומלאה בביטויים אחרים של הכוח הזה היוצאים בה מן הכח אל הפועל!!

(הדברים האלו שאמרתי הם דברים אמיתיים ועמוקים מאוד, כמובן שצורתם איך שהבאתי אותם היא בצורה מאוד מסויימת ומונגשת.. אבל באמת מדובר בדברים גבוהים ועמוקים, האמיני לי שהם אמת, ובדוקים.)

בהצלחה רבה. תאמיני בעצמך!

(רק הערה, הבעיה בלדבר כל היום על בנים היא לא רק ב"החברות מתעצבנות", אלא זה דבר לא ראוי מצד עצמו, ליהודים, שחפצים לשמור על הדת. לכן כדאי באמת לדאוג שזה יופסק) 

יש אישור מכבודו להעתיק זאת עבור נערות שצריכות לקרוא כזה דבר?

(בכל זאת, זכויות יוצרים וכו')

@נשמה כללית

יש אישור מכבודי.

והלב של כבודי מאוד יתרחב אם כבודך גם תספר לנו עידכונים - אם זה הועיל וסייע להן וכו'...

(אגב, היות והגבת להודעה שלי יש תיוג אוטומאטית, גם בלי שתתייגי)

חן חן.

בעז"ה.

(מה זה משנה, אני אוהבת לתייג. )

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....