הדברים האלו שעשיתם
שהם לא בהכרח טראגים אבל הם טעות כזו שתשלמו עליה בניתוק
עוד ניתוק
ואולי זו רק אני שלא מוצאת את המקום שלא יפלוט אותה בגלל חוסר התאמה
אבל בחייאת
מי אוהב את כל הפרידות האלו
דמיינו לב, כזה מחומר שמכיל וסופג רגשות ודמעות,
וכולנו עוברים איזו טבילה כזו ברגש, שיהיה לו ממה להתקיים, שירווה אותו כשהוא מתייבש
אבל בשלב מסוים ההשפעה עוברת ולא כולנו מוצאים את המקום ללחלח אותו שוב
את המקום, את האדם, כל אחד ומה שעושה לו את זה
קיצור, פוקוס
ההשפעה עוברת ואני אדם כזה שאוהב לתת חיות לאנשי בלב
אבל לא קלטתי שזה מייבש אותי עד שכבר היה מאוחר מידי
לא קלטתי גם שקרה בי השינוי הזה עד שכבר לא היה ניתן לעשות דבר
ואני לא רוצה את זה
קשה לי השינוי שבי אני רוצה את עצמי המוכר והבטוח
הבטוח
בטוח
בטוח
לא לוקח סיכונים לא מתקרב לא מתרחק לא נשבר לא כואב לא מתייבש לא מצפה לא רוצה
על מי אני עובדת
רוצה
רוצה
רוצה
אבל נשאר רחוק ובטוח
ואני רוצה עכשיו לחזור למקום הזה
כי
אני ככ אחרת
הם עשו בי את השינוי בעזרת הקסם שלהם, ונשארתי לבד
מילא להכיל את עצמי כשיש אדם נוסף שממלא אותי
אבל
עכשיו הם הלכו ואני לא מתמודדת עם זה