אז באיזה שהו אופן זה סביר אבל אוף אני בוכה בישבילה וזהה כןן ניסיתי להסביר אבל זה לא נשמע שזה עודד אותה בכלל

תודה אני מנסה לכתוב לה עכשיו הודעה מקווה לטובבב

ופתאום התנתקה השיחה אז עברתי להודעות... כן אמרתי לא שאוהבים אותה ושבטח לא הגיעו בגלל הקורונה וזהה ושבטוח יואהבו אותה כ היא מדהימה וזה אבל זה לא היה נשמע שזה משמייח אותה או מעודד

לפעמים יש דברים שלא בשליטה שלנו

בכללי מסכימה עם מה ש @נועה גבריאל אמרה

דבר ראשון, איזה חברה מדהימה את!! כל הכבוד (ממש התרגשתי מה"בא לי לבכות" שמראה שממש ממש אכפת לך עליה.. ולא סתם עזרה יבשה כזו...

לעצם העניין - יש לי כמה דברים להגיד, אבל בואי רגע תכווני יותר את הנושא - ממה היא מאוכזבת? מה מפריע לה?

האם זה אכזבה מכך שהיא הכינה תכנית מושקעת וזה יצא "לחינם"

האם היא מרגישה שמזלזלים בה, שאיןלה את ההערכה שהיא ציפתה לה?

האם זה שהיא תיכננה להשפיע וכו' ושלוש בנות נראה לה עלוב?

מה בדיוק הצער שלה, תמקדי קצת.

אבל אני עייף מכדי לכתוב לחינם, על הצד שאולי זה משהו מסויים.. לכן ביקשתי שהיא תכוון, שאדע על מה לכתוב (ואם הכל - נכתוב על הכל...)

לפעולת פתיחה של מעלות-מעפילים הגיעו 3 מתוך 15 בנות!!!!!!!!!!!

זה לא שאנחנו רשעות אבל אנחנו 10 שבאמת מגיעות ולכל אחת היתה סיבה.

מראש ידעו שרק הן אמורות להגיע.

את יכולה להגיד לה שזה לא אומר כלום על הפעולות הבאות

כי אצלנו אחר כך בשבת הגיעו12!!!

ושיש סיכוי גדול שמה לעשות? הם לא יכלו לבוא

@עובדת ה בשמחהה.

?

במוצש כבר סגרתי תמחשב ובראשון על הבוקר יצאתי לאולפנה וחזרתי עכשיו... אז וואי דבר ראשון תודהה רבהה לכולםםם דבר שני- ב"V נפגשנו היום והיא כבר הרבה יותר טוב היא נראה לי הבינה אני דיברתי איתה על זה וב"ה הרבה יותר טובב

טוב, בכל זאת ארשום כמה נקודות:

אם זה בגלל שהיא מרגישה שלא מכבדים אותה - אז כמו שכתבו כאן - הרי הם לא מכירות אותה, אז איך הן יכולות לדעת מי היא? אלא בוודאי שזה לא קשור, הן פשוט לא הגיעו כי לא יכלו או לא היה להן כח וכדו'...

ואם היא מרגישה שהיא משקיעה לחינם, אז כדאי לשנן את זה שכל אדם הוא עולם ומלואו, כל בת שהיא הועילה לה - זה מעלה לאין קץ,

פעם ביום חורפי כבד הגיע אל החזון איש יהודי שהיה מגיד שיעור ברמת גן, ושאל את החזו"א אם לטרוח ללכת בגשם והרוחות עד לרמת גן, ברגל, אם כמעט אין סיכוי שיבואו אנשים. שאל אותו החזון איש - אחד יגיע? אמר לו - כן, אחד יגיע, יש איזה זקן שמגיע בכל מקרה, ענה לו החזון איש - אז תלך ותלמד איתו! אין לך מושג כמה שווה להשקיע בשביל יהודי אחד!

ויש עוד המון סיפורים כאלה, ככה שממש אין לה מה להצטער..... ונכון, זה מעצבן כשמקווים ליותר ובקושי מגיעות.. אני לא מתכחש לזה ולא מבטל או מזלזל בקושי... אני ממש מבין, וממש משתתף באכזבה, אבל כדאי להפנים את הנ"ל, ועל ידי זה תעלם תחושת הצער, כי מבינים כמה זה שווה בכל מקרה...

ושתדע שזה לא מעיד על ההמשך, נכון שיש לנו נטיה להסתכל על ה"סיפתח" ואם לא הלך בהתחלה יורד כל המצב רוח.. אבל זה ממש לא האמת... כי יכול להיות אלף סיבות למה לא הגיעו.. אבל בע"ה בהמשך כולן תגענה!

וכמו שאמר אנא עבדא, העיקר זה הקשר האישי, אם היא תבנה איתן קשר אישי, שהן תאהבנה אותה, ותרגשנה שיש להן חברה קרובה, נשמה לידן שהן יכולות לדבר איתה ולהתייעץ איתה וכו', ושאכפת לה מהן והיא אוהבת אותן - היא תראה כמה הן תגענה שוב ושוב ותנצלנה כל הזדמנות ופעולה... בזה צריך להשקיע!

וגם אם יש (ובוודאי יש) אידיאל של להשפיע וכו' וכו' - ההשפעה מתחילה מזה, מהקרבה הנפשית, מהאהבה והאכפתיות, ועל ידי זה נפתח הלב לשמוע ולקבל וכו' וכו'... 

קיצרתי קצת.... אשמח אם תעבירי לה את הדברים.... (בצורה שלך) ואם יש צורך בעוד - תגידי ואאריך עוד בל"נ.

חניכים אף פעם לא מעריכים מספיק. הורים של חניכים - זה בד"כ לא מעניין אותם. וקומונר רק מציק ויושב על הראש (בד"כ)

חניכין זה דבר שרוכשים. וזה לוקח הרבה זמן והרבה עבודה.

וכשמצליחים - אז זה נשאר לכל החיים...

בד"כ לפעולה השניה לא מגיעים הרבה...

בסניף שלי פעם בכמה חודשים אני מחייב את הצוות להתקשר לחניכים, לשאול מה נשמע ולהזכיר שיש מפקד בשבת בארבע וחצי.

חניכים באים בשביל המדריך - לא בשביל הפעולה...

לכן גם קשר אישי עם חניכים כ"כ חשוב. כשהמדריך מחובר לחניך אז החניך מגיע (ואפי' לא מפריע בפעולה!)

עיקר הקשר אישי הוא:

א. שיחות אישיות - אולי הכי חשוב.

ב. שיחות רחוב.

ג. ביקורים בבית הספר.

ד. אין דבר כזה לראות חניך בלי להגיד לו שלום!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...