בקדם השבעה יותר התעללו בנו אבל זה היה לגמרי בצחוקים

בהשבעה לקחו אותנו לברכה באריאל (בעומק 2.5 מטר) היה ממש שווה! נהנתי ברמות משתיהם!

בקיצור אני לגמרי בעד!

לא יודעת מה עם אחרים אבל אני לא מבינה איך גם באולפנות (לוידעת מה קורה בישיבות) השאירו את המנהג הזה.

כאילו, מבחינתי, מה כיף בלהתעלל באחרות?

ברור שהכול בצחוקים, השבעה, וזה... אבל זה כאילו השיח שרוצים ליצור לחמשושיות עם השמינסטיות? והאווירה שרוצים ליצור באולפנה באופן כללי בכלל?!

הבריכה באריאל בגובה 2.40

הכי כיף להיות קטנונים

ומותר לא לדייק לחומרא (סוכה, שם שם).

אבל לא יותר מידי כאילו לחמשושים... יש מצבים שהם יוצאים מסכנים וסתם מבואסים מיזה...

זה בעיקרון במטרה לגבש ולא לאמלל...

ההשבעה לימדה אותי משהו ממש חשוב על עצמי, שאני ממש לא אולפניסיטית.

מבחינה דתית אני דוסית וכל זה, אבל אני ממש לא מסתדרת עם הגישה החברתית של האולפנא.

ההשבעה הייתה הפעם הראשונה שסוג של הייתי בפנימיה, כי למרות שבעיקרון לא נותנים לבנות שגרות בעיר של האולפנא להיות בפנימיה כדי לשמור מקום למי שגרה רחוק, אמרו לכולם לישון באולפנא בלילה שלפני כדי להיות מוכנות לצאת בבוקר.

(חרטטו שב4 לפנות בוקר יבואו אוטובוסים וחייבים למהר כי כל דקה שהם מחכים עולה כסף, בסוף באמת העירו אותנו ב4 בשביל איזה 3 שעות של תפילה הכי נמרחת בעולם ויצאנו מאולפנא רק בשמונה בבוקר ככה שכל היה ממש מיותר.)

ביום שלפני זה קבלתי את "חווית פנימיה" שלי ואני ממש לא רוצה לחזור עליה בכלל.

כשהלימודים נגמרו כולן התפזרו בכל האולפנא לקבוצות ודיברו, נדבקתי לקבוצה הראשונה שראיתי כי הרגשתי מין לחץ כזה שאסור להיות לבד אפילו לרגע.

מה שהן דיברו עליו לא ממש עיניין אותי, ועדיין לא הרגשתי שזה לגיטימי להסתובב לבד, ואף אחת מהבנות האלה לא הייתה כזו חברה קרובה שלי, ואני ממילא לא מהסוג הזה של הבנות של "רוצה לבוא איתי לככה וככה" אני בדרך כלל לא מרגישה צורך בהמון אנשים סביבי, ואחרי הלימודים באולפנא לא היה שום דבר לעשות חוץ מלהיות עם המון אנשים מסביבי, וזה הלחץ הזה שהרגשתי.

בסוף הלכתי לשירותים ונעלתי את עצמי שם לכמה זמן כי הייתי צריכה רגע לבד.

מארוחת הערב והלאה היה יותר סביר, בקטע שהיה מה לעשות חוץ מלהילחץ חברתית, עדיין, לא הרגשתי בנוח עם הצפיפות, התחושה של החוסר לגיטימיות להיות שנייה לבד, (כשיש פעולה בסניף ונמאס לי ממנה אני יכולה להגיד שאני צריכה ללכת וזהו, ושמה הייתי תקועה לגמרי) ורק רציתי ללכת לישון.

ברור שלפני 12 וחצי לא היה בכלל אפשר לחשוב על האפשרות הזאת, ורק זה בגלל שהיה צריך לקום מוקדם מחר. הבנות של העיר ישנו בתוך הכיתות על שק"שים, גם כן, לא נהנתי מהזווית הזאת בחוויה.

אז זאת המסקנה העיקרית שאני קיבלתי מההשבעה, או יותר נכון מהיום לפניה, שאני לא מתאימה לפנימיה. (לא שזו הייתה בכלל אופציה ברוך ה')

גם לא רציתי להיות בפי"לון שזה במקום הפנימיה לבנות של העיר, שנשארות באולפנא עד הערב כמו פנימיה ורק חוזרות הביתה ב10 כדי לישון, שעד אז חשבתי על האפשרות הזאת, מאותו היום זה ממש לא בא בחשבון.

אבל בתכל'ס השמיניסטיות מתעללות בחמשושיות לפני ההשבעה ובמהלכה, יש בנות שזה כיף להן, להרבה בנות זה לא.

אני זוכרת שלפני ההשבעה השמיניסטיות גנבו את הנעליים של כל החמשושיות מהפנימיות וזרקו אותן מהגג,

בתגובה אנחנו לקחנו להן את המזרנים מהפנימיות שלהן וכתבנו איתם חמישית במגרש.

וגם הן תלו שלט עם חתיכות שיער גזורות וכתבו לידן שמות של בנות בשכבה שלנו, כאילו שהם גזרו לבנות את השיער באמצע הלילה, אבל הצבע והסוג שיער לא התאימו בכלל לבנות הרשומות, אז הבנו שהן חתכו לעצמן את השיער וכתבו שמות רנדומליים שהן הוציאו מרשימה במזכירות לידם.

בהשבעה עצמה כשהגענו ליער הזה שבו עשו אותה הן הכריחו אותנו לזחול גחון על האדמה בטור, וכשהגענו לסוף הייתה שמיניסטית שלקחה לנו את הידיים וטבלה אותן בתערובת מגעילה של צבע, חתיכות עוף, ודג רקוב, היינו אמורות להצמיד את הידיים המטונפות לדף כדי לעשות הטבעה של כף יד.

זה היה ממש מגעיל, המורות שלהן ריחמו עלינו ונתנו לנו מים לשטוף את היד, אחר כך היינו אמורות לאכול פיצה עם הידיים המטונפות האלה, אני לא מבינה מה הן חשבו לעצמן, השאריות של התערובת הזאת נשארו לי על מסביב לציפורניים עוד יומיים אחרי ההשבעה, לא משנה כמה שטפתי אותן.

שנה הבאה אני הולכת להיות בשמינית, ואין סיכוי שאני אתעלל בנות ככה, אני לא סוציופתית, אני לא נהנת לראות אנשים סובלים, המטרה בעיקרון היא לגבש את השכבות ביחד, ולדעתי זה לא עובד ככה, איך תשבי וצחקי עם מישהו שהרגע השפריצה עליך צבע?

קראתי פעם אנשים מספרים על עצמם שכל הסיפור זה מורה בסמינר מסבירה את הכללים וזה נשמע לי ממש מוזר.

היא אמרה ש:

אסור חצאית מקסי "כי זה רחובי"- אני באופן אישי לא שמה מקסי כי אני חושבת שזה מנמיך, אבל אם כבר זה הרבה יותר צנוע מחצאית שרק מכסה ברך. למה זה אסור?

מזכיר לי שבכיתה ו (בבית ספר שלפחות שליש מהבנות היו באמת חילוניות ורק התחפשו בזמן הלימודים, הן היו מעלות את החצאית למעלה כל פעם שלא הייתה מורה באזור)

הייתה לי מורה חרדית שאמרה "תמיד כשנכנסות מורות אתן מורידות את החצאית, וכשאני למדתי בבית ספר היינו מעלות את החצאית כשנכנסו מורות" רק אחר כך לא הבנתי למה שיהיה אסור חצאית ארוכה, זה באמת לא מסתדר לי בכלל.

אסור ללבוש תיק גב, רק תיק צד כי זה מדגיש את החזה- זה קורה רק אם מכוונים את הרצועות שיהיו קטנות מידי, אם מסדרים אותן נורמלי זה לא קורה.

ובכלל זה ממש מוזר שילדה בת 14 תלך עם תיק צד כמו איזה גברת, יש לי תיק צד קטן, ואני תמיד שמה אותו על כל האורך, על כתף אחת זה נראה גברתי מידי.

היא גם אמרה שהרבה בנות הולכות לסמינרים שלא מתאימים להן מבחינת הכללים כי הן רוצות שידוך טוב, ואיך שזה לא בסדר ומוריד את הרמה.

ואני ממש מקווה שזה ספר מלפני 20 שנה, זו סיבה ממש דפוקה ללמוד במקום, מי שחושב שהמוסד הזה נחשב ירצה מישהי שמתאימה למוסד, מי שלא מתאימה כשהיא לומדת שם לא תתאים גם לשידוך הפוטנציאלי הזה בעתיד.

והרגשתי שהיא גורמת לי להראות יותר נמוכה, אולי זה עניין של כל המבנה גוף ביחד.

ואת באמת הולכת עם תיק צד לבית ספר? 

ומעירים לך על חצאית ארוכה מידי?

ראיתי פעם בנות של בית יעקב הולכות עם גרביים ממש נמוכים ומתחתיהם גרביונים בצבע גוף, אם לא מסתכלים טוב זה נראה כאילו הן רק שמות גרביים נמוכים, זה בטח לא מתאים לתקנון, נכון?

איזה עוד כללים מוזרים יש בבית יעקב?

לאו דווקא לגבי לבוש, נכון קוראים לשיעור הסטוריה שלכן "תולדות ישראל"?

אבל זה נכון רק לגבי בית יעקב ועוד מעט מקומות.

אני מכירה לא מעט חרדים מכל מיני מקומות שיש להם מספיק שכל בנוגע לחצאית.

בכיתה ז היה אחלה והשנה עשו לנו אתמול קדם השבעה קשרו לנו תידיים והרטיבו אותנו בעיקרון אני נהנתי..

כשעשו לי השבעה (בסניף) כל השבט היה  ממש מבועס מזה שלא התעללו בנו ורק גררו אותנו ובערך זהו..

 כשעשינו השבעה לשבט הקטן היה ממש מעפן ופשוט לא היה כייף ולא השיג את המטרה שלו..

באותה שנה עשינו לכיתה מתחתנו במסגרת של איזה משהו וזה היה בנות שאנחנו מכירות וכיף לנו איתן היה מושלם והתעללנו בהן אבל הן גם בנו..(שברנו ביצים חיות אחת על השניה וכדומה..) היה ממש ממש כיף...

בהשבעה באולפנה עשו לנו ערב עם משחקים עם השמינית ואז סוג של טקסון והלכנו לישון שם עד שבאמצע הלילה (כמעט אף אחת לא ישנה..) העירו אותנו ועשו לנו 'השבעה' הוליכו אותנו  קשרו ידיים ובעיקר עשו המון רעש (בסוף אחד השכנים הזמין משטרה ונכנסנו באמצע..) אחרי זה  פשוט נשארנו כזה ביחד עד הבוקר.. היה נחמד.

בקיצור מהכל אני חושבת שההשבעה כייפית שאתם כאילו ב'כוחות' ומגובשים.. לפי זה אולי כדי להעביר את ההשבעה לאמצע השנה ולפני זה לעשות הרבה פעילויות מגבשות ביחד...

בקיצור זה תלוי איך עושים ומה הגישה.. 

אם הגישה היא לבוא ו'להתשא' או לבוא ולהתחבר..

בדרך כלל, כאלה שגם בלעדי זה לא כ"כ קל להם בחיים.

אין הצדקה לפגוע בהם.

אם עושים השבעה, צריך להיזהר שאף אחד לא יצא עם טראומה.

קצת התבאסתי שלא התעללו בי מספיק....

מה כיף בלהיות מכוסה בצבע, אדמה, גבינה לבנה מקולקלת, ושאר גועל נפש?

גם לא כיף לראות בנות אחרות סובלות, אלא אם כן את סוציופתית, ואני מקווה ממש שלא.

לוקחים את זה... ואני רוצה לספר לך שהייתי בריח מטהר אויר קולה קצף גילוח וכו אפילו נצנצים שמו לנו תחלס אני נהנתי והשמינסטיות שהיו איתנו שאלו בהתחלה מי לא רוצה שישימו עליה דברים... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....